רבי חיים דוד סאנט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים דוד סאנט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה בערך תרל"ח
מיאלען, רומניה
פטירה כ"ג באדר ב' תשכ"ב
נתניה, ישראל
מקום קבורה בית העלמין קרית שאול, תל אביב
מקום פעילות בוטושאן, רומניה
רבותיו רבי חיים טויבש
חתנים

רבי משה לינשה

רבה של בוטושאן
תרס"חתש"י
רבי יעקב צבי שמוקלר ←

רבי חיים דוד סאנט (בערך תרל"ח - כ"ג באדר ב' תשכ"ב) היה רבה של בוטושאן שבצפון-מזרח רומניה.

ביוגרפיה

נולד בסביבות שנת תרל"ח בעיירה מיאלען שברומניה, לרבי אברהם צבי[1] ורבקה[2] סאנט, מחסידי סדיגורה.

נשא את נחמה, בתם של רבי יעקב [3] ופייגא רנייא[4] שור. חותנו היה ממשפחת רבי יוסף בכור שור והתבואות שור[5].

לאחר נישואיהם התגוררו בעיר בוטושאן שברומניה, שם היה תלמידו של רב העיר ואב בית הדין רבי חיים טויבש[6]. בתחילה התגורר בשכירות בדירה ברחוב פרדיננד שבמרכז העיר, ולאחר מכן קנה דירה קטנה באזור מרוחק יותר.

לאחר פטירתו של רבי חיים טויבש בשנת תרס"ח[7][8], מונה למלא את מקומו כרבה של בוטושאן, וכדיין ומורה הוראה בעיר[9]. היה לו בית כנסת מתחת לביתו ברחוב אוספנייא שברובע היהודי החדש בעיר. שם כיהן כרב, בעל תוקע ושליח ציבור[10].

התכתב עם גדולי דורו, וכן פירסם מאמרים רבים בקבצים תורניים, ביניהם בקבצי 'הבאר'[11], 'אידישע וויסענשאפט'[12], 'אהל יצחק'[13] ועוד.

מעט לפני מלחמת העולם השניה, בכ"ג באייר תרצ"ט, נפטרה אשתו לאחר מחלה קשה[5].

בשנת תש"י, עלה מרומניה לארץ ישראל[5]. בתחילה עסקני המזרחי דאגו עבורו לאוהל עם מיטות סוכנות במעברה שהוקמה מעט קודם לכן בפרדס כץ[14]. לאחר שעקב מצב בריאותו, לא יכל להמשיך להתגורר שם, בגלל הקור והגשם שחדר לאוהל, עבר להתגורר בבית אבות בנתניה.

בסוף ימיו, חלה בדלקת ריאות, ונפטר בכ"ג באדר ב' תשכ"ב, בגיל 84, ונקבר בבית העלמין קרית שאול בתל אביב[5].

משפחתו

מנכדיו: רבי שלמה שטנצל, יושב ראש מפעל לימוד המשנה וההלכה היומית; הרב אברהם שיינפלד, דיין בירושלים; והרב מרדכי מנשה לאופר, רב רובע י"א באשדוד.

הערות שוליים

  1. נפטר במיאלען בכ"ו באלול תרע"ו, בנו של רבי מאיר חיים סאנטמן.
  2. נפטרה בי"א באלול תרפ"א, בתו של רבי יעקב הכהן הערער.
  3. נולד בשנת תר"ט ונפטר בט"ו בחשון תר"פ, בנו של רבי שמואל זנוויל שור שבסוף ימיו עלה לארץ ישראל, נפטר בכ"ב בטבת תרנ"ז, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת (המודיע, י' בכסלו תשס"ז).
  4. נפטרה בכ' בטבת תרפ"ו, בתו של רבי חיים יהודה לזרוביץ.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 המודיע, י' בכסלו תשס"ז
  6. שפתי חכמים, חלק ב', עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה.
  7. עיתון מחזיקי הדת, י"ד בשבט תשס"ח.
  8. יקרא דחיי, בוקרשט תרפ"ט, עמ' 48.
  9. המודיע, כ"ז טבת תשע"א, עמ' א'.
  10. הרב אברהם יעקב סלמון, באר בשדה, גליון 327, פרשת שמיני תשפ"ב.
  11. ספר הבאר, עמודים 83, 168, 169 ו- 319.
  12. אידישע וויסענשאפט, גליון 110, אדר ב' תרפ"ז, עמ' 95; גליון 121, שבט תרפ"ח, עמ' 79; גליון 138, סיון תרפ"ט, עמ' 14; גליון 147, אדר תר"צ, עמ' 63; גליון 152, אב תר"צ, עמ' 13; גליון 214, אלול תרצ"ה, עמ' 14.
  13. ספר אהל יצחק, עמ' ט'-י'.
  14. נחנך מחנה-מעבר לעולים בפרדס כ"ץ, עיתון דבר, 18 בספטמבר 1949.