רבי משה יהודה אפטר
| לידה |
תר"י טרנוב |
|---|---|
| פטירה |
ה' בתשרי תרס"ג (בגיל 52 בערך) טרנוב |
| מקום פעילות | טרנוב |
| השתייכות | חסיד |
| תחומי עיסוק | ראב"ד דומ"ץ ראש ישיבה |
| תלמידיו | רבי שמואל ענגיל, רבי משה יצחק גווירצמן (רבי אציקיל) מאנטורפן |
| חיבוריו | אמרי משה על הש"ס |
| בת זוג | רעכיל |
| צאצאים | בנו רבי יחזקאל, חתנו רבי יוסף חיים קירשנובוים. |
רבי משה יהודה אפטר (בכתיב יידיש אפטער, כונה רבי יעקעלס על שם אביו) (תר"י - תרס"ג), היה רב, דומ"ץ וראב"ד בעיר טרנוב (טארנא), ומורה לתלמידים רבים.
ביוגרפיה
רבי משה נולד בטרנוב לאביו רבי יעקב שהיה בעל מלאכה פשוט, ועל שמו נקרא רבי משה 'רבי יעקעלס'.
בסביבות שנת ה'תר"ל היה מועמד לכהן ברבנות העיר אושפיצין, וקיבל על כך מכתב נלהב מאת רבי חיים מצאנז. אך בפועל כיהן עד לסוף ימיו כדומ"ץ וראב"ד בטרנוב.
תשובות שממוענות אליו מופיעות בספרי השו"ת: בית יצחק (שמלקיש), הרי בשמים, שו"ת מהרש"ם, שואל ומשיב, תפארת יוסף.
נפטר אור ליום שני ה' בתשרי ה'תרס"ג, ונספד בקלויז של חסידי צאנז בו נהג להתפלל, על ידי הרב שנור והדיין רבי אברהם יהודה אורשיצר.
תלמידיו
רבי משה אפטר העמיד הרבה תלמידים, ביניהם נמנים, רבי שמואל ענגיל, רבי איציקל גווירצמן מאנטורפן, רבי דוד דוב מייזליש ועוד.
האדמו"רים מבלאז'וב ועוד, שיבחו מאד את דרך לימודו, ורבי יהושע מדז'יקוב אמר, כי 'הלומד אצל רבי משה אפטר, יודע איך ללמוד'.
כתביו
כעשרים שנה לפני פטירתו החל בהוצאת ספרו, ובשנת תרמ"ג קיבל עליו הסכמה מאת בעל הייטב לב, בשנת תרמ"ה קיבל הסכמה מאת רבי יצחק יהודה שמלקיש, בשנת תרמ"ז מאת רבי מרדכי זאב איטינגא ובשנת תרמ"ז מאת רבי שלום מרדכי שבדרון. הוא לא זכה להוציא את ספרו, ורק לאחר פטירתו יצא הספר אמרי משה חלק א' [1] ביוזמת אלמנתו רעכיל (נפטרה ביום ט"ז אב תרס"ג), ועל ידי בנו רבי יחזקאל, וחתנו ממלא מקומו רבי יוסף חיים קירשנבוים. הספר עוסק בסוגיות הש"ס, אך מסודר בשיטה לפי סדר א-ב, כאשר הערך הראשון באות אל"ף הוא 'אין חוששין לזרע האב'. החתן, אף צירף לספר קונטרס משלו בשם 'קב מים חיים' על אודות הכשר המקווה בעיר.
הספר נדפס בטרנוב בשנת ה'תרס"ג, והודפס מחדש במהדורת צילום בירושלים בשנת ה'תשל"ג על ידי נכדו ר' אברהם שבתי פרנקל, עם הסכמת רבי יצחק יעקב וייס ראב"ד ירושלים.[2]
בנוסף, שלוש מתשובתיו מופיעות בספר דברי יחזקאל מאת רבי יחזקאל משינאווא.
הערות שוליים
- ^ לקישור לספר לחץ כאן
- ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה