רבי חנוך ארנטרוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חנוך ארנטרוי
ציור של הרב חנוך ארנטרוי. צויירה ע"י הצייר הרמן סגל ממינכן, שנספה בשואה.
ציור של הרב חנוך ארנטרוי.
צויירה ע"י הצייר הרמן סגל ממינכן, שנספה בשואה.
לידה 10 במרץ 1854
י' באדר תרי"ד
פטירה 2 בינואר 1927 (בגיל 72)
כ"ח בטבת תרפ"ז
תחומי עיסוק רב ואב"ד מינכן
רבותיו רבי מרדכי עמרם הירש
בת זוג
  • חנה (הירש)
  • ייטל פויכטוונגר
אב רבי יונה
אם שרה

הרב חנוך הכהן אֶרנטרוי (בכתיב יידי: עֶהרֶענְטרַייא; ה'תרי"ד, 10 במרץ 1854 - כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927) היה רב גרמני-אורתודוקסי, רב ואב"ד מינכן.

ביוגרפיה

נולד באלטאופן שליד בודפשט, לרבי יונה ולשרה[1] בתו של רבי וולף בוניהד רב קהילת דונא-סרדהל. למד אצל אביו ואצל רבי מרדכי עמרם הירש, לימים רב בפראג ובהמבורג.

מגיל 13 למד בישיבתו של רבי פייבל פלויט בשוראני, ואחרי שלוש שנים בישיבתו עבר לישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, בה למד שבע שנים.

עם תום לימודיו בפרשבורג, נסע למיינץ ושימש כמורה פרטי ללימודי קודש אצל משפחת בונדי כשבמקביל השלים לימודים באוניברסיטת היידלברג. הוא נישא לחנה בתו של רבו, רבי מרדכי עמרם הירש. אשתו נפטרה בצעירותה, וכך גם בתו שרה שנפטרה בגיל 24. הוא נישא בשנית לייטל בת רבי ישראל ופיגלא פויכטוונגר, נפטרה בז' בטבת ה'תרפ"א בגיל 47.

בשנת ה'תרמ"ו, 1886, התמנה כרב הקהילה החרדית "קהל יראים - אהל יעקב" במינכן, בתרפ"ב, 1921, דחה הצעה לכהן כראש הסמינר לרבנים בברלין לאחר פטירתו של רבי דוד צבי הופמן. הוא שימש כרב ואב"ד במינכן במשך ארבעים שנה עד פטירתו כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[2].

הגותו

הרב ארנטרוי כתב פסקי הלכה רבים וחידושים על לשונות חז"ל לאור המדע וממצאים בני זמנו שקובצו לאחר מותו בידי חתנו בספר "עיונים בדברי חז"ל ובלשונם" (מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ח).

היה מעורב בשני פולמוסים מפורסמים:

  1. פולמוס פינוי בית העלמין היהודי באלטונה וקבורת אפר המתים היהודים שבחרו לשרוף את גופתם, בבית הקברות היהודי; בפולמוס זה עמד לצדו של חמיו הרב מרדכי עמרם הירש, רבה הראשי של המבורג, כנגד הרב מאיר לרנר מאלטונה, ופרסם במהלך הפולמוס את החוברת "חקר הלכה" (תרס"ד, 1904) ומאוחר יותר את הספרון "אור האמת: מכתבים על דבר הספר חיי-עולם של הרב ד"ר לרנר...".
  2. פולמוס ספר האשכול, בו התייצב יחד עם פרופ' אברהם ברלינר, הרב יעקב שור והרב דוד צבי הופמן לצד הרב צבי בנימין אויערבאך. הם פרסמו יחד את הקונטרס "צדקת הצדיק" המצדיקה את עמדתו של הרב אויערבאך.

ספרים נוספים שלו: "מנחת פתים" על סוגיות בתלמוד הבבלי; "קמץ המנחה" על פרשיות השבוע; "שירי המנחה" שו"ת וחידושים על הש"ס. רוב כתביו תורגמו מגרמנית.

מלבד ספריו, היה אחראי להשלמת הפרויקט דקדוקי סופרים על מסכת חולין לאחר פטירתו הפתאומית של המחבר רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, שהשתקע במינכן לצורך מחקרו זה, ונפטר בעת נסיעה בקייב בשנת תרמ"ט (1888).

משפחתו

ילדיו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי חנוך ארנטרוי בוויקישיתוף
מספריו

הערות שוליים

  1. ^ נפטרה בי"ג בחשון
  2. ^ ארכיון חנוך ארנטרוי, באתר הספרייה הלאומית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34757451חנוך ארנטרוי