קרץ'
קרץ', 2012 | |
מדינה / טריטוריה |
אוקראינה - דה יורה רוסיה - דה פקטו |
---|---|
רפובליקה | רפובליקת קרים |
חבל ארץ | חצי האי קרים |
ראש העיר | סרגיי בורוזדין |
שטח | 108 קמ"ר |
גובה | 10 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 150,573[1] (2018) |
קואורדינטות | 45°21′43″N 36°28′16″E / 45.36194°N 36.47111°E |
אזור זמן | UTC +3 |
Керчь-Город.РФ | |
קֶרץ' (באוקראינית: Керч, ברוסית: Керчь, בטטרית של קרים: Keriç, ביוונית עתיקה: פנטיקפיאום (Παντικάπαιον), בטורקית: Kerç) היא עיר במזרח חצי האי קרץ' שבמזרח חצי האי קרים.
העיר נוסדה כשש מאות שנים לפני הספירה כמושבה יוונית, ונחשבת לאחת הערים העתיקות באוקראינה. משנות ה-20 של המאה ה-20 חוותה העיר צמיחה מהירה. במלחמת העולם השנייה נערך בסביבות העיר קרב קרץ'.
נכון לשנת 2014 קרץ' היא אחת הערים הגדולות בחצי האי קרים. ומהווה מרכז תעשייתי, תחבורתי, ותיירותי חשוב.
היסטוריה
העת העתיקה
בחפירות ארכאולוגיות שבוצעו באזור בו שוכנת קרץ', נמצאו ממצאים שתוארכו למאה 15-17 לפנה"ס.
ההיסטוריה של העיר החלה במאה ה-7 לפנה"ס, מתיישבים יוונים ממילטוס, הקימו עיר-מדינה בשם פנטיקפיאום (Panticapaeum) על הר מיתרידטס, בסמוך לנקודת היציאה של נהר מאלק-צ'סם (Melek-Chesme). תושבי פנטיקפיאום הכניעו ערים סמוכות, ובשנת 480 לפנה"ס, הפכה העיר לבירת ממלכת בוספורוס. מאוחר יותר הייתה פנטיקפיאום חלק מממלכת פונטוס תחת שלטון מיתרידטס השישי, מלך פונטוס.
מיקום העיר, במפגש נתיבי הסחר בין הערבה האירואסייתית לאירופה, תרם להתפתחותה המהירה של העיר. הסחורות שיוצאו ממנה היו בעיקר דגנים ודג מלוח, ייצור היין נפוץ גם הוא. פנטיקפיאום הטביעו מטבעות משלהם. על פי חוקרים, היה נהר המאלק-צ'סם (כיום נחל רדוד) רחב ועמוק דיו, וספינות יכלו לשוט בו. בחפירות שנערכו באתר קול-אובה (Куль-Оба) הסמוך לעיר, התגלו שרידים המעידים על כך שחלק גדול מתושבי העיר היו סקיתים וסרמטים.
במאה הראשונה לספירה סבלו ממלכת בוספורוס ופנטיקפיאום מפשיטות האוסטרוגותים, העיר נהרסה על ידי ההונים בשנת 375 לספירה.
ימי הביניים
במאה השישית הייתה העיר בשליטת האימפריה הביזנטית. בפקודת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, נבנתה במקום מצודה בשם בוספור. בוספור הייתה למרכז הדיוקסיה, והיא התפתחה תחת השפעת הנצרות היוונית. בשנת 576 צרו על העיר גקטורקים שנעזרו באנאגאי חאן, החאן האחרון של ההונים האוטורגורים.
במאה השביעית כבשו הכוזרים את העיר, והם שינו את שמה לקארצ'ה (מטורקית karşı, שמשמעותו "מול"). פקיד הממשל המקומי בתקופת הכוזרים היה הטודום. בעת שלטון הכוזרים, הייתה הנצרות לדת העיקרית, בשנת 717 הוקמה בעיר כנסיית יוחנן המטביל, הכנסייה העתיקה ביותר באוקראינה. בשנת 1016 כבשה את העיר נסיכות קייב.
במהלך המאה העשירית הייתה העיר יישוב סלאבי בשם קורצ'ב (Korchev), שהשתייך לנסיכות טמוטרקן (Tmutarakan). בשנים אלו הייתה למרכז הסחר בין רוס של קייב, קרים, המזרח והקווקז.
במאה השלוש עשרה כבשו המונגולים את קרים ובכללה את קורצ'ב. בשנת 1318 הפכה העיר למושבה ברפובליקה של ג'נובה בשם צ'רקיו, היא שימשה כנמל ותושביה עסקו בספנות ובדייג.
בשנת 1475 עברה העיר לשליטת האימפריה העות'מאנית. בתקופת השלטון הטורקי ירד מעמדה של העיר, היא שימשה כשוק עבדים, וסבלה מפשיטות תכופות של הקוזאקים מהסיץ' הזפורוז'י.
מהמאה ה-18 עד המאה ה-20
בתגובה להתחזקות האימפריה הרוסית באזור ים אזוב, בנו הטורקים את "המצודה החדשה" (Yeni Kale) על חוף מצר קרץ' בסמוך לעיר, בנייתו הושלמה בשנת 1706. בשנת 1771 פלש צבא האימפריה הרוסית לקרים והתקרב למצודה, הטורקים נטשו את המצודה, אף על פי שהגיעה אליהם תגבורת כמה ימים קודם לכן. ב-21 ביולי 1774 נחתם הסכם קוצ'וק קאינרג'ה, במסגרתו הועברו קרץ' והמצודה לשליטת הרוסים.
בשנת 1790 הביסו כוחות הצי הרוסי בפיקודו של האדמירל פיודור אושקוב את הצי הטורקי בקרב מצר קרץ'.
משנת 1821 התפתחה העיר כנמל סחר ודיג חשוב. מוזיאון ומספר מוסדות חינוך נפתחו בעיר. בשנת 1864 הוקם בעיר מפעל ברזל לשם עיבוד עפרות הברזל שנמצאו באזור.
בשנת 1855 בעת מלחמת קרים, נהרסה העיר על ידי כוחות האימפריה הבריטית.
בסוף המאה התשע עשרה נבנו בעיר מפעלי בטון, מזון, טבק ושימורים. בשנת 1900 חוברה העיר למסילת הרכבת, המצר הורחב והועמק, והאוכלוסייה בעיר עמדה על 33,000 תושבים.
העיר סבלה מירידה במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, אולם בסוף שנות העשרים חידשה את צמיחתה, ותעשיות שונות בה התרחבו, בעיקר תעשיית הברזל והמתכות. בשנת 1939 עמדה אוכלוסיית העיר על 104,500 תושבים.
קרץ' במלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה התרחשו בקרץ' כמה קרבות בין הצבא האדום לכוחות מדינות הציר, במסגרת החזית המזרחית. העיר נכבשה על ידי הגרמנים בנובמבר 1941, ב-30 בדצמבר 1941 כבשו הסובייטים את העיר מחדש במבצע נחיתה ימית. בשנת 1942 כבשו הגרמנים את העיר שוב, ב-31 באוקטובר 1943 נערכה נחיתה ימית נוספת, ובסופו של דבר שוחררה קרץ' ב-11 באפריל 1944. בקרבות על חצי האי קרץ', איבד הצבא האדום יותר מ-160,000 חיילים. זמן קצר לאחר שחרור העיר על ההר שבקרבת העיר הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בתכנון של מויסי גינזברג.
הפולשים הגרמנים הרגו כ-15,000 מתושבי העיר, וגרשו 14,000 אחרים. עדויות לזוועות שחוללו, הוצגו במשפטי נירנברג. בשנת 1973 זכתה קרץ' בתואר עיר גיבורה (город-герой); עיטור מקביל לגיבור ברית המועצות.
הקטקומבות בפרברי העיר, שימשו בסיס לפרטיזנים רבים. אלפי לוחמים ופליטים מצאו מקלט באתר, והיו מעורבים בהתקפות על הנאצים. רבים מהם מתו במחתרת, כתוצאה משאיפת גזים רעילים. שנים לאחר מכן, הוקמה במקום אנדרטה לזכרם.
לאחר התפרקות ברית המועצות
לאחר פירוק ברית המועצות, קרץ' הפכה לחלק מהרפובליקה האוטונומית של קרים.
לאחר סיפוח חצי האי קרים לרוסיה, הפכה לחלק מרפובליקת קרים. בשנת 2018 נחנך גשר קרים מעל מיצר קרץ', המאפשר מעבר יבשתי לרכבים פרטיים ומשאיות מרוסיה אל חצי האי קרים.
באוקטובר 2018 ארעה תקרית ירי במכללה הטכנולוגית בעיר, במהלכה מתו 19 איש ונפצעו עוד 53.
יהודים בקרץ'
חוקרים מעריכים כי יהודים התיישבו בקרץ' כבר בתקופת ממלכת בוספורוס. הראיות הקדומות להתיישבות יהודים בעיר הן מתקופת האימפריה הרומית, כתב ביוונית שנמצא, בנושא שחרור עבדים יהודים, מעידה על קיומה של קהילה יהודית, ועל בית כנסת שהיה בעיר.
במחצית השנייה של המאה התשיעית, כתב פוטיוס, פטריארך קונסטנטינופול, לאנטוני, הארכיבישוף של קרץ', מכתב בו הודה לו על מאמציו להמיר את דתם של יהודי עירו. כתוצאה ממלחמות הכוזרים והרוסים, נטשו היהודים את קרץ', וכך כשביקר הנוסע פתחיה מרגנסבורג בעיר, מצא קהילה של קראים בלבד.
לאחר כיבוש העיר על ידי הרוסים בשנת 1771, התיישבו בעיר יהודים ממוצא רוסי. יישוב זה נהרס במהלך מלחמת קרים (1853–1856). לאחר מספר שנים הוקם היישוב היהודי מחדש, ובשנת 1897 התגוררו בקרץ' 4,774 יהודים אשר היוו 14% מאוכלוסיית העיר, בהם קרימצ'קים וקראים. מרבית היהודים התפרנסו מדייג ומבתי הזיקוק, חלקם התפרנסו ממסחר ומתעשייה זעירה. בעיר היו ארבעה בתי כנסת, האחד נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-19, אחד נוסף נבנה בשנת 1875, ולקרימצ'קים ולקראים היו שני בתי כנסת נפרדים.
ב-31 ביולי 1905 נערך פוגרום ביהודי העיר וכמה מהם נרצחו, היהודים הצליחו להתארגן לשם הגנה עצמית.
בשנת 1926 התגוררו בקרץ' 3,067 יהודים שהיוו 8.9% מהאוכלוסייה הכללית, ומספרם הגיע בשנת 1939 ל-5,573[2].
הנאצים כבשו את העיר ב-16 בנובמבר 1941. זמן קצר לפני הפלישה הגרמנית, הצליחו כשלושת אלפים יהודים להימלט מהעיר. כוחות הוורמאכט לוו ביחידת אס אס-זונדרקומנדו 10. מיד עם הגעתם, קיבצו הגרמנים את יהודי העיר, ובין הימים 1-3 בדצמבר נורו לתעלות שנחפרו בפאתי העיר כ-2,500 מיהודיה על ידי יחידת הזונדרקומנדו. היהודים שנותרו, נרצחו בסוף אותו החודש.
ב-23 במאי 1942 כבשו הגרמנים את העיר בשנית, בשבועות שלאחר מכן הם רצחו את היהודים שנותרו, רובם קרימצ'קים. הקרימצ'קים נחשבו בברית המועצות כעם נפרד, ולכן היססו הנאצים כיצד לנהוג כלפיהם. בסוף שנת 1941 הוצא צו ליחידת ההרג הניידת, לפיו הקרימצ'קים הם יהודים, ובכך נחרץ גורלם והם נרצחו.
בסך הכל נרצחו כ-7,000 יהודים מקרץ' וסביבתה, מהם כ-5,500 קרימצ'קים[3][4][5]. הרופאים היהודים ניצלו הודות לשתדלנותו של הרופא הראשי בעיר, ד"ר פיליפנקו[6].
בשנת 1970 הוערכה אוכלוסיית היהודים בעיר בכ-5,000 תושבים, רובם עזבו עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991.
תעשייה
קרץ' נחשבת לעיר של מטלורגים, בוני ספינות, ודייגים. המפעלים הגדולים בעיר הם:
- קרץ' עבודות מתכת (Kerch Metallurgical Plant), נוסד בשנת 1900.
- מפעל הברזל Kamysh-Burun.
- Zaliv - מספנה שמייצרת ומתקנת ספינות משא ומכליות.
בנייה, עיבוד מזון, ותעשיות קלות, מהוות מרכיב חשוב בכלכלה המקומית. העיר משמשת בסיס לציי דייג, וכן מרכז חשוב לעיבוד מוצרי דגים.
תחבורה
נמל קרים שוכן בצפון-מזרח העיר, לחוף מצר קרץ' בפתחו של ים אזוב. קו המעבורת נפתח בשנת 1953, והוא מקשר את חצי האי קרים, עם מחוז קרסנודאר שבצידו הרוסי של המצר. קיימות תוכניות לפתיחת קו מעבורת לפותי שבגאורגיה.
בנוסף לנמל קרים, בעיר מספר נמלים: הנמל המסחרי, נמל הדייג, ונמל קמיש-בורון (Kamysh-Burun).
בעיר מספר תחנות רכבת, רשת קווי האוטובוסים מקשרת בין קרץ' לערים בקרים ובמחוז קרסנודאר.
גשר מצר קרץ'
- ערך מורחב – גשר קרים
ב-25 באפריל 2010 חתמו נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', ונשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, על הסכם לבניית גשר שיחבר בין העיר לרוסיה.
לאחר פרוץ המשבר בקרים בשנת 2014, חתם מדבדב על צו לזירוז בניית הגשר. לאחר סיפוח חצי האי קרים לרוסיה, מהלך שלא הוכר על ידי אוקראינה, נוצר צורך מיידי לבנות חיבור יבשתי בין רוסיה לקרים שלא יעבור בשטח אוקראינה.
ביום שלאחר חתימת הסכם הסיפוח של קרים, דיווחו כלי תקשורת ברוסיה כי ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין הורה להתחיל בהכנות לבניית הגשר[7].
הגשר נחנך בשנת 2018 והוא נקרא בשם גשר קרים.
תיירות
מיקומה על שפת הים השחור וים אזוב, הפך את העיר לאתר תיירות פופולרי במדינות ברית המועצות לשעבר. בקרבת העיר מספר אתרי בוץ רפואי. למרות מיקומה על שפת הים, סובלת העיר מזיהום תעשייתי רב, המרחיק תיירים רבים.
בקרץ' מספר מונומנטים היסטוריים וארכיטקטוניים מרשימים, המורשת ההיסטורית שלה מושכת אליה תיירות מדעית. המבנים הבולטים בעיר הם:
- שרידי ההתיישבות היוונית פנטיקפיאום.
- רויאל קורגן - אתר קבורה למלכי בוספורוס.
- כנסיית סנט יוחנן המטביל - הכנסייה העתיקה באוקראינה.
- גרם מדרגות המוביל לפסגת הר מיתרידטס, נבנה בין השנים 1833–1840, ומכיל 428 מדרגות.
- אובליסק המנציח את החיילים אשר הגינו על העיר במלחמת העולם השנייה. היה מועמד לשבעת פלאי אוקראינה.
- אתר הזיכרון לפרטיזנים.
- מבצר קרץ' - נבנה במאה התשע עשרה. בתקופה הסובייטית הוגבלה הגישה לאתר, אולם כיום הכניסה חופשית.
- קריפטה מהמאה ה-1 לפנה"ס, ובה ציורי קיר רבים המוקדשים לדמטר אלת התבואה.
פסטיבלים וחגים
- 11 באפריל - יום שחרור העיר מעול הנאצים.
- יום הדייגים - ביום הראשון של השבוע השני בחודש יולי.
- יום העיר - בשבת השנייה של חודש ספטמבר.
קרץ' 2216
על שם העיר נקרא כוכב הלכת המינורי קרץ' 2216, שהתגלה בשנת 1971 על ידי האסטרונומית הסובייטית תמרה מיכאילובנה[8].
אקלים
האקלים בעיר הוא אקלים סובטרופי גשום ומאופיין בקיץ חם ולח ובחורף קריר.
אקלים בקרץ' | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 3.5 | 3.8 | 7.8 | 14.3 | 20.2 | 25.0 | 28.1 | 27.8 | 22.6 | 16.3 | 9.8 | 4.3 | 15.4 |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | −2.1 | −2.6 | 0.5 | 5.8 | 10.8 | 15.5 | 18.6 | 18.4 | 13.3 | 8.3 | 3.2 | −0.3 | 7.5 |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 33 | 32 | 33 | 31 | 30 | 55 | 35 | 50 | 37 | 29 | 44 | 43 | 452 |
מקור: [9] |
ערים תאומות
לקרץ' שש ערים תאומות:
- מוהילב, בלארוס (מ־1998)
- סמולנסק, רוסיה (מ־1998)
- צ'נקלה, טורקיה (מ־1999)
- אוריול, רוסיה (מ־2004)
- אודינצובו, רוסיה (מ־2004)
- סוצ'י, רוסיה (מ־2005)
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של קרץ' (ברוסית)
- קרץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרץ' (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Чисельність населення на 1 січня 2014 року באתר משרד הסטטיסטיקה האוקראיני (באוקראינית)
- ^ KERCH באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- ^ קרימצ'קים באתר יד ושם
- ^ Memorials to the Murdered Jews of Kerch באתר memorialmuseums.org (באנגלית)
- ^ קרץ' במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ מחקר על השואה בחצי-האי קרים ובקווקז באתר הפורטל הקווקזי, 13 באפריל 2010
- ^ Russia to Build Bridge to Crimea באתר רי"א נובוסטי, 19 במרץ 2014 (באנגלית)
- ^ 2216 Kerch (1971 LF) באתר נאס"א
- ^ КЛИМАТ КЕРЧИ באתר pogodaiklimat (ברוסית)
ערים גיבורות של ברית המועצות | ||
---|---|---|
|
35946435קרץ'