מבצר ברסט ליטובסק

אחד משערי הכניסה למבצר

מבצר ברסט ליטובסק (החל מספטמבר 1939 – מבצר ברסט) הוא מערכת מצודות שנבנתה בשנות ה-30 של המאה ה-19 על ידי האימפריה הרוסית בעיר ברסט ליטובסק (כיום ברסט בבלארוס). המבצר נמצא במקום בו נהר מוחבץ נשפך אל תוך נהר הבוג המערבי.

המבצר היה זירת קרבות קשים בין הצבא האדום לבין הוורמאכט בימים הראשונים של הפלישה הנאצית לברית המועצות. כיום משמשים שרידי המבצר כאתר הנצחה למגיני המבצר ביוני-יולי 1941.

היסטוריה

בניית המבצר החלה ב-1 ביוני 1836, אז נערך טקס הנחת אבן פינה למבצר. הבנייה הסתיימה ב-26 באפריל 1842. המבצר הורכב ממצודה מרכזית ושלוש מצודות משנה, שהגנו על המצודה המרכזית. המצודה המרכזית הייתה מבנה דו-קומתי עגול בקוטר של 1,800 מטר, בנוי מלבנים אדומות. עובי הקירות החיצוניים של המצודה היה כ-2 מטר. בתוך הקירות ישנם חרכי ירי לתותחים ולנשק קל. מבנה המצודה תוכנן לאכלס עד 12,000 חיילים. המצודה ממוקמת על אי שנוצר כתוצאה מהתפצלות עורקו של הנהר מוחבץ לפני שהוא נשפך אל תוך נהר הבוג המערבי.

גם מצודות המשנה נבנו על האיים בתוך הנהר, אך לעומת האי של המצודה המרכזית הם אינם איים "טבעיים", אלא איים שיוצרו באופן מלאכותי על ידי בוני המבצר. המצודות הוקפו בסוללת עפר בגובה של כ-10 מטר ועליה חומת מגן מאבן. השטח הכולל של המבצר היה כ-4 קמ"ר והיקף החומה החיצונית – כ-6,400 מטר. בתוך החומה היו 4 שערי כניסה למבצר (שלושה מהם השתמרו עד היום).

בשנים 1864–1888 בוצעו שיפורים נוספים במערכי ההגנה של המבצר, ונבנה קו הגנה נוסף (מעבר לחומות החיצוניות) – טבעת מוצבים בעלת היקף של 32 קילומטר.

באוגוסט 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, ננטש המבצר על ידי הצבא הרוסי במסגרת הנסיגה הכללית מפולין. לפני הנסיגה פוצץ חלק מהמבצר.

במרץ 1918 נחתם בתוך הארמון הלבן (כך כונה מבנה מועדון הקצינים בתוך המבצר) של המבצר הסכם השלום בין גרמניה לבין רוסיה הסובייטית (הסכם ברסט ליטובסק).

בדצמבר 1918, לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עזבו יחידות הצבא הגרמני את המבצר והוא הועבר לשליטה פולנית. במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית נתפס המבצר על ידי הצבא האדום לפרק זמן קצר. לאחר התבוסה בקרב על הויסלה חזר שוב לידי הפולנים. בשנות ה-30 הפכו הפולנים חלק מהמבצר לבית סוהר לאסירים פוליטיים.

קרבות לכיבוש המבצר בספטמבר 1939

סמיון קריבושיין (מימין) והיינץ גודריאן (במרכז) משוחחים ביניהם בעת קבלת המצעד הצבאי המשותף בעיר ברסט-ליטובסק ב-23 בספטמבר 1939

הורמכט בפיקודו של גנרל היינץ גודריאן כבש בקלות את המבצר ב-14 בספטמבר 1939. הגנרל הסובייטי סמיון קריבושיין מפקד חטיבת שריון ה-29 הגיע לפאתי העיר ברסט ליטובסק, שם נתקל בכוחות הצבא הגרמני, אשר הספיקו לכבוש את העיר. לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נכללה העיר בתחומי השטח הפולני, שאמור להיות מועבר לשליטת ברית המועצות. לאחר משא ומתן קצר בין הפיקוד הצבאי הבכיר הסובייטי והגרמני הוחלט כי הצבא הגרמני יעזוב את העיר והצבא האדום יתפוס את מקומו. הפיקוד הגרמני החליט לערוך מצעד צבאי משותף, במהלכו כוחות גרמניים, העוזבים את העיר וכוחות סובייטים הנכנסים יעברו דרך הרחוב המרכזי של העיר. סמיון קריבושיין נשלח מטעם הצבא האדום לפקד על המצעד ומן הצד הגרמני פיקד על המצעד גנרל היינץ גודריאן. השניים הכירו אחד את השני עוד מקודם - בשנת 1931 שניהם למדו בקורס שריון משותף לקציני הצבא האדום ולקציני הצבא הגרמני, אשר נערך בעיר קאזאן. המצעד נערך ב-23 בספטמבר 1939.

קרבות לכיבוש המבצר ביוני-יולי 1941

ב-22 ביוני 1941 שהו במבצר כ-7-8 אלף חיילים סובייטים. הגרמנים ריכזו נגדם כוח בהיקף של כ-17 אלף חיילים. למרות גבורת מגני המבצר, ההגנה המאורגנת למעשה הסתיימה לקראת 30 ביוני. לפי עדויות התושבים המקומיים, בתחילת אוגוסט 1941 עוד נשמעו יריות מכיוון המבצר.

לפי הסיפור מתקופת המלחמה, הלוחם הסובייטי האחרון של המבצר הוצא על ידי זלמן סטבסקי, יהודי מגטו ברסט אשר הובא במיוחד לצורכי כך מהגטו. סטבסקי עצמו נספה ב-1942. הדבר נכנס לספרו של בוריס וסילייב "לא נמצא ברשימות".

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

המבצר לאחר מלחמת העולם השנייה

כבר בתחילת שנות ה-50 החלו להתפרסם עדויות על גבורת מגני המבצר. בשנת 1965 למקום ניתן תואר מבצר גיבור ובשנת 1971 נפתח במקום מוזיאון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצר ברסט ליטובסק בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של מוזיאון "מבצר ברסט" (בבלארוסית) (ברוסית) (באנגלית)
• הקרב על מבצר ברסט חלק א' באתר "עונג שבת"
• הקרב על מבצר ברסט חלק ב' באתר "עונג שבת"

23072564מבצר ברסט ליטובסק