הרפובליקה של קרים
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הדרומי (בעבר נכללה במחוז הפדרלי של קרים) |
| מושל | סרגיי אקסיונוב |
| ערים ברפובליקה | 16 |
| בירת הרפובליקה | סימפרופול |
| שפה רשמית | רוסית, אוקראינית, טטרית של קרים |
| תאריך ייסוד | 18 במרץ 2014 |
| שטח | 26,081 קמ"ר (דירוג: 69) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 72.91 נפש לקמ"ר (2021) |
| אזור זמן | UTC +3 |
| www.Crimea.gov.ru | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
הרפובליקה של קרים (ברוסית: Респу́блика Крым; באוקראינית: Республіка Крим; בטטרית של קרים: Къырым Джумхуриети, Qırım Cumhuriyeti) היא ישות מדינית, שהתנתקה מאוקראינה והכריזה על עצמה כרפובליקה (ממשל חצי אוטונומי) בפדרציה הרוסית. היא שוכנת בחצי האי קרים. הרפובליקה הוקמה ב-18 במרץ 2014 כתוצאה מסיפוח קרים לרוסיה – במקום הרפובליקה האוטונומית של קרים שהתקיימה קודם לכן (2014-1991) כחלק מאוקראינה. בירת הרפובליקה היא העיר סימפרופול.
אוקראינה אינה מכירה בסיפוח קרים ועדיין רואה בחצי האי קרים רפובליקה אוטונומית המשתייכת אליה, אף שדה פקטו כבר אינה שולטת בו. ב-27 במרץ 2014 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם כי היא רואה בחצי האי קרים כחלק מאוקראינה, בהחלטה שהצביעו בעדה 100 מדינות מתוך 193, ולמעשה, הרפובליקה אינה זוכה להכרה בינלאומית.
היסטוריה
בשנת 1792 כבשה הקיסרית יקטרינה הגדולה את חצי האי קרים מידי העות'מאנים וכך הפך קרים לשטח רוסי. החל מ-1802 הייתה קרים לחלק ממחוז טבריד.
בשנים 1917–1918, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, קרים החליפה ידיים וזמן-מה נשלטה על ידי תומכי הצאר. באותן שנים הוקמה בה גם המדינה קצרת הימים הרפובליקה העממית של קרים. בשנת 1921 הפכה לרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של קרים והייתה לחלק מברית המועצות.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, ב-1944, גירשו השלטונות הסובייטיים את הטטרים של קרים בחשד ששיתפו פעולה עם הנאצים. ב-1945, הוסר מעמדה האוטונומי של קרים.
ב-1954 החליט מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ניקיטה חרושצ'וב על הפרדת קרים מהרפובליקה הרוסית והכללתה בשטח אוקראינה הסובייטית בצעד שלא נראה חשוב כי אם ביורוקרטי גרידא.
בשנות ה-80 ובתקופת הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב הותר לטטרים לחזור לקרים.
בשנת 1991 השיבה אוקראינה לקרים את מעמדה האוטונומי, ובשנת 1996 עוגן מעמד זה בחוק אוקראינה, ונוסד תפקיד נשיא קרים, שלא החזיק זמן רב. קרים נקראה "הרפובליקה האוטונומית של קרים", ונקבע כי היא רפובליקה אוטונומית וחלק בלתי נפרד מאוקראינה.
ב-11 במרץ 2014, בעת משבר קרים, החליט הפרלמנט של קרים ברוב של 78 נציגים מתוך 81 נוכחים,להכריז באופן חד-צדדי על עצמאות מאוקראינה. לאחר הצהרת העצמאות נקבע משאל עם לקביעת מעמד החבל: השארת הרפובליקה כעצמאית או בקשה להסתפח לרוסיה. נציגי הפרלמנט של קרים ביססו את החלטתם על התקדים של הכרזת העצמאות של קוסובו והצהירו שרפובליקת קרים תהיה מדינה חילונית, דמוקרטית ורב-לאומית. מועצת העיר סבסטופול הצטרפה להחלטת הפרלמנט של קרים.[1] רוסיה התנגדה נחרצות לעצמאות קוסובו.[2][3] כריס בורגן, פרופסור למשפטים ומנהל משותף של המרכז למשפט בינלאומי והשוואתי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סנט ג'ון בניו ציין כי קוסובו הייתה תחת ממשל בינלאומי במשך יותר מעשור, והיא הייתה המקום של פשעים אתניים בסכסוך עקוב מדם. לעומת זאת, שום אירועים כאלה לא היו בקרים לפני 2014.[4][5]
ב-16 במרץ מארגני המשאל טענו כי 96.77% הצביעו בעד סיפוח לרוסיה. משאל העם לא הוכר על ידי העולם למעט רוסיה.
ב-18 במרץ 2014 חתמו נשיא רוסיה ונציגי חצי האי קרים, על הסכם סיפוח שעיגן את מעמדה של קרים כרפובליקה, ואת מעמדה של העיר סבסטופול כעיר פדרלית. ההסכם הביא להקמת המחוז הפדרלי של קרים ולהקמת משרד ממשלתי שתפקידו העיקרי לפתח את חצי האי קרים. הצבא האוקראיני עזב את קרים באופן סופי ב-19 במרץ 2014. ב-3 באפריל 2014 הפכה קרים לחלק מהמחוז הצבאי הדרומי של צבא רוסיה, וב-11 באפריל אישרה המועצה המחוקקת חוקה חדשה לקרים, ולפיה קרים היא מדינה דמוקרטית בפדרציה הרוסית וחלק מאוחד ובלתי ניתן להפרדה מרוסיה.
בתגובה לכך, ב-15 באפריל 2014 הכריז הפרלמנט האוקראיני על קרים ועל סבסטופול כשטחים כבושים. ב-1 ביוני 2014, הפך הרובל הרוסי להילך החוקי הרשמי היחיד בחצי האי קרים.
ב-28 באוגוסט 2016 הפכה הרפובליקה לחלק מהמחוז הפדרלי הדרומי.
הכרה בשטח כטריטוריה רוסית
רק שבע מדינות ברחבי העולם מכירות ברפובליקה של קרים כשטח רוסי: רוסיה, סוריה, אפגניסטן, ניקרגואה, ונצואלה, צפון קוריאה וקובה.[6]
על פי החוק האוקראיני, יש איסור פלילי בכניסה למקום שלא דרך אוקראינה ושלא בהיתר אוקראיני. החוק האוקראיני מתיר לעצור באוקראינה אזרחים ותיירים שנכנסו לאזור חצי האי קרים בדרכים אחרות, כאילו היה שטח רוסי.[7]
ממשל
בראש קרים עומד ראש הרפובליקה, כיום אלכסיי אקסיונוב, שמכהן בתפקיד זה החל ממרץ 2014. לפי החוקה הוא נבחר על ידי העם של קרים, לתקופת כהונה בת 5 שנים. לקרים פרלמנט (מועצת המדינה) בן 75 מושבים. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, תפקיד אותו ממלא ראש הרפובליקה.
ספורט
כדורגל
ערך מורחב – אליפות קרים בכדורגל
ענף הספורט הפופולרי ביותר הוא הכדורגל, שמנוהל על ידי פדרציית הכדורגל המקומית בתמיכת אופ"א.
תשתיות
אצטדיון לוקומוטיב בסימפרופול הוא האצטדיון הגדול ביותר בקרים, ובעל תכולה של 19,979 צופים. האצטדיון הוא הגדול ברפובליקה ומשמש כמגרשה של קבוצת "ט.ס.ק. טאבריה".
בסימפרופול יש אצטדיון קטן בעל 5,000 מושבים בשם "פילונט", שאינו מארח משחקים.
אצטדיון אוונגרד ביאלטה מכיל 7,000 מושבים. הקבוצה הביתית של האצטדיון, רובין יאלטה, כמעט לא משחקת בו, בהיותה משתתפת בליגה החובבנית של הרפובליקה.
בנוסף לשלושת האצטדיונים האלה בחצי האי קרים, ישנם 4–5 אצטדיונים נוספים עם קיבולת של 1,500 עד 3,500 איש עם מועדונים מקומיים קטנים.
מיקום גאוגרפי
הרפובליקה נמצאת בדרום-מערב הפדרציה הרוסית. קרים היא אחד משני מחוזות רוסיים שאין להם רצף טריטוריאלי יבשתי עמה (השני הוא מחוז קלינינגרד שבים הבלטי). בשנת 2019 הסתיימה בניית גשר קרים העובר מעל למיצר קרץ', שמקשר את קרים לרוסיה דרך מחוז קרסנודר.
קרים גובלת מכל צדדיה בים, הים השחור, כשרק מצפון מערב היא גובלת באוקראינה.
הערים הגדולות:
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הרפובליקה של קרים
הרפובליקה של קרים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הרפובליקה של קרים, ביישום טלגרם
הרפובליקה של קרים, ברשת החברתית אינסטגרם
הרפובליקה של קרים, ברשת החברתית VK- הרפובליקה של קרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Parlamentul Crimeei adopta o declaratie de independenta fata de Ucraina (ברומנית)
- ^ Путин заявил Гутерришу, что Россия признала ДНР и ЛНР на основании прецедента Косово, www.kommersant.ru, 2022-04-26 (ברוסית)
- ^ Russian Ambassador to Serbia Denies Change in Putin’s Kosovo Policy, Balkan Insight, 2022-04-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kosovo, South Ossetia, and Crimea: the Legal Rhetoric of Intervention, Recognition, and Annexation, Opinio Juris, 2014-04-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Christopher Borgen, Law, Rhetoric, Strategy: Russia and Self-Determination Before and After Crimea, International Law Studies 91, 2015-05-14
- ^ ברק רביד, אוקראינה לישראל: שוקלים להעמיד לדין את חבר הכנסת מרגי בשל ביקורו בחצי האי קרים, הארץ, 11 בפברואר 2016
- ^ ברק רביד, משרד החוץ הישראלי: לא להיכנס לחצי האי קרים בלי אישור של אוקראינה, הארץ, 13 באפריל 2016
36001619הרפובליקה של קרים