טטרית של קרים
| מדינות | אוקראינה, טורקיה, רוסיה, אוזבקיסטן, בולגריה, רומניה |
|---|---|
| אזורים | קרים, הים השחור |
| דוברים | כ־400,000 |
| כתב | אלפבית לטיני, אלפבית קירילי |
| משפחה |
אלטאית (במחלוקת)
|
| לאום | טטרים של קרים |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
טטרית של קרים היא שפה טורקית המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים. זוהי שפה עצמאית לגמרי ואינה ניב של טטרית, כפי שנוהגים לחשוב, אם כי שתי השפות משתייכות לקבוצת השפות הטורקיות. מספר דובריה הרשמי עומד על כ־400,000, אך מספר זה אינו כולל את הטטרים של קרים בטורקיה, שמספרם נאמד בכ־5 מיליון, אך אינו ידוע במדויק. חוץ מאשר בחצי־האי קרים, השפה מדוברת בפזורות השונות של הטטרים של קרים, באוזבקיסטן כ־150,000, ברומניה כ־24,000, בבולגריה כ־3,000, וכן בקהילה קטנה בפולין.
ניבים
לשפה שלושה ניבים: הנוגאי, הטטי (הנחשב גם כשפה הספרותית ואינו קשור לטאטית יהודית של הקווקז), ויליבוילית. הניב הטטי הוא צאצא של השפה הקומנית וכיום התקרב מאוד לשפה הטורקית האוגוזית. עד 1944 התגוררו הנוגאים בסטפות של קרים, היליבוילים בחוף הדרומי, והטטים בחלק המרכזי. בימינו, כ־55% מדוברי השפה מדברים טטית.
היסטוריה
השפה החלה מתפתחת כששבטים טורקיים הגיעו לקרים. לאחר קבלת האסלאם, התקבל גם הכתב הערבי ככתב הרשמי לשפה. בתקופת חאנות קרים הייתה השפה הרשמית במדינה טורקית עות'מאנית וצ'גטאי, ולא טטרית של קרים. לאחר הכיבוש הרוסי ב־1783, היגרו רבים מדוברי השפה לטורקיה ואף לבולגריה ורומניה, שהיו תחת שלטון טורקי אותו זמן. ב־1876 הלאומן הקרימי איסמעיל גספרינסקי קבע כי השפה הספרותית תתבסס על הלהג היליבוילי כדי להביא לקרבה בין הטטרים לטורקים. ב־1920 הורם על חצי האי הדגל הקומוניסטי ובכך החל שלטון ברית המועצות, שנתן אוטונומיה לקרים, כחלק מהרפובליקה הרוסית, ב־1921 והטטרית של קרים הוכרזה כאחת משתי השפות הרשמיות. ב־1928 הוכרז הלהג הטטי כשפה הספרותית, והוחל בשינוי הכתב לכתב הלטיני לפי החוק החדש בברית המועצות. ב־1938 הרפורמה לשינוי כל הכתבים בברית המועצות לכתב הקירילי הונהגה גם על הטטרים של קרים. ב־1944 הואשמו הטטרים בשיתוף פעולה עם הגרמנים ופונו בכפייה לאוזבקיסטן. במקביל בוטלה האוטונומיה של קרים ומעמד השפה. לאחר פירוק ברית המועצות ב־1989 החלו טטרים לשוב למולדתם, ובמקביל החל ניסיון שיבה לכתב הלטיני, כטורקיה, אך עיתונים וספרים רבים עדיין יוצאים בכתב הקירילי ומרבית האוכלוסייה מורגלת להשתמש בו.
בשנת 2016 השפה הטטרית של קרים הושמעה לראשונה על במת האירוויזיון כאשר הזמרת ג'מאלה, נציגת אוקראינה, נבחרה לייצג את מדינתה בשיר "1944", העוסק בגירוש המיעוט הטטרי על ידי הצבא האדום. השיר זכה בתחרות במקום הראשון.
הגיית השפה וכתיבתה
| ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שִנִּי |
שפתי (־שִנִּי) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | n | m | |||||||||
| סותם | q | ɡ | k | d | t | b | p | |||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||
| חוכך | ɣ | x | ʃ | z | s | v | f | |||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||
| l | ||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||
השוואת טטרית של קרים לטורקית
קטע עיתונות בשתי השפות ממחיש כי השפות דומות מאוד, והשינויים ביניהן מזעריים:
| טטרית קרימית | טורקית | עברית |
|---|---|---|
Meclis Haberleri 10.09.2003// Qırımtatar Milliy Meclisiniñ 120-cı toplaşuvı olıp keçti
2003 senesi 7 sentâbr künü Aqmescitteki İslâm Merkeziniñ binasında Qırımtatar Milliy Meclisiniñ 120-cı toplaşuvı olıp keçti. Toplaşuvda...
|
Meclis Haberleri 10.09.2003// Kırım Tatar Millî Meclisi’nin 120. toplantısı yapıldı
7 Eylül 2003 tarihinde Akmescit’teki İslam Merkezi binasında Kırım Tatar Millî Meclisi’nin genişletilmiş 120. toplantısı gerçerkleşti. Toplantıda...
|
ידיעות האספה 10.9.2003 // התקיימה הפגישה ה-120 של האספה הלאומית של הטטרים של קרים. ב-7 בספטמבר 2003 נערכה הפגישה ה-120 של האספה הלאומית של הטטרים של קרים בבניין המרכז האסלאמי בסימפרופול. בפגישה... |
קישורים חיצוניים
- ויקיאינקובאטור בטטרית של קרים
- מאמר מאת ולדימיר פוליאקוב באתר הוועד הבינלאומי למען קרים, 2003, נכתב מקור ברוסית ב-1999 (אורכב 16.04.2012 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
30790431טטרית של קרים