קרמבו
| מאכלים | |
|---|---|
| מרכיבים עיקריים | קצף ביצים, סוכר, צימקאו, ביסקוויט |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| קלוריות | 408 קק"ל |
|---|---|
| פחמימות | 67 ג' |
| שומן | 8 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| נתרן | 105 מ"ג |
| מקור: [דרוש מקור] | |
.jpg)
קרמבו הוא ממתק עממי מאירופה שהפך פופולרי בישראל. שמו העברי הוא הלחם של המילים "קרם" ו"בו" (בתוכו). הקרמבו הראשון יוצר, ככל הנראה, בדנמרק במאה ה-19, אולם יש אומות אירופאיות נוספות הטוענות להמצאתו[1].
הקרמבו שווק בישראל כתחליף לגלידה, מכיוון שאינו מותך בטמפרטורת החדר, ולכן קל לשווקו ונעים לאכול אותו בחודשי החורף, שבהם, לטעמם של רבים: "הגלידה קרה מדי".
מאפייני הקרמבו
צורת הקרמבו היא כגליל בעל כיפה בחלקו העליון, המצופה מבחוץ בעטיפת צימקאו דקה מאוד (כמילימטר בערך) בטעם שוקולד, ובתוכו קצף ביצים ממותק. מבנה זה הופך את כיפת הקרמבו לרכה ושבירה . בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. משקלו הכולל הוא כ-24 גרם, והוא מכיל כ-115 קלוריות ובממוצע 2.5% - 3.6% שומן.
הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל, ואחריו טעם מוקה, אך ניתן למצוא אותו גם בטעמי תות, בננה, תפוז וריבת חלב.
המרכיב העיקרי של הקרמבו הוא סוכר. לאחר מכן באים בסדר יורד גלוקוזה, מים ובחלק מהמקרים גם דקסטרוזה. רק לאחר מכן מופיעים מרכיבים כמו אלבומין או חלבון ביצים ושאר מייצבים וחומרי טעם וריח. לאלו מוספים לעיתים גם צבעי מאכל.
נוסף על הקרמבו התעשייתי הנמכר בחנויות ובקיוסקים קיימים גם מתכונים להכנת קרמבו ביתי, ומסעדות המציעות בתפריטן קינוח המהווה וריאציה על הקרמבו (ולרוב נקרא קרמבו או שם דומה). הקרמבו הביתי והקרמבו הנמכר במסעדות נעשים בדרך כלל מחומרים יקרים יותר ומתאפיינים במגוון טעמים ומרכיבים רחב יותר. המשותף להם הוא שמירה על הרכבת מנה מתחתית קשיחה העשויה מנוגט, בצק או אגוזים, אשר עליה קרם או קצפת בטעמים שונים וציפוי מתוק. קינוחי הקרמבו הללו עשויים להכיל פירות שונים, קפה, משקאות אלכוהוליים ומוצרי חלב ביניהם שמנת וחמאה.
גרסה נוספת של הקרמבו ידועה כגלידה חמה. מדובר בגביע גלידה העשוי ופל, בתוכו קצף ממותק, נוקשה מעט משל הקרמבו הרגיל, ועליו מעטה בטעם שוקולד.
הטמפרטורה הממוצעת הטובה ביותר לשמירת איכות הקרמבו היא כ-15 מעלות צלזיוס.
ייצור הקרמבו
הקרמבו התעשייתי מיוצר במכונה ארוכה אחת. שני מכלים מזינים את המכונה, באחד מהם יש תמיסת סוכר חמה, ובשני תמיסת חלבון ביצים. החומרים מועברים למכל אחר, אליו מוזרם אוויר, ותהליך ההקצפה מתחיל עד אשר מתקבל קצף קשה ויציב. החומר מועבר למכונה המזריקה כדורי קצף על העוגייה. לאחר מכן עוברים הקרמבואים דרך מנהרה שבה הם מצופים בצימקאו, ואחריה מקררים את הקרמבואים, על-מנת שהצימקאו יתקשה.
הקרמבו נעטף באופן ידני בשל עדינותו, בדרך כלל בפיסת רדיד אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן. הקרמבו נמכר על פי רוב בחבילות קרטון או פלסטיק. את הקרמבו ניתן לקנות בכמויות שנעות בין יחידה אחת, קופסה של שישיית קרמבו ועד לעשרות קרמבואים בארגזים.
בריאות
חלבון הביצה שבקרמבו עבר ייבוש ופסטור, ולכן אין חשש שיתפתחו בו זיהומים חיידקיים כמו בחלבון ביצה לא מבושל[2].
אכילת הקרמבו
הקרמבו הוא מוצר פופולרי במסיבות של ילדים, ובמיוחד כפרסים או הפתעות בכיתות לימוד של ילדים, בזכות היותו ממתק חביב על רבים ובזכות מחירו הנמוך.
קיימות מספר דרכים מקובלות לאכילת הקרמבו:
- אחיזת הקרמבו בעוגייה, אכילת הקצפת והשוקולד ולבסוף אכילת העוגייה.
- הסרת העוגייה ואכילתה תחילה לפני אכילת הקצפת והשוקולד.
- אכילת העוגייה והשוקולד בו זמנית.
- קילוף השוקולד, אכילתו ואחר כך אכילת הקצפת בנפרד.
- שיטוח הקרמבו בעזרת מכה קלה וצמצומו לגודל שמאפשר נגיסה בקרם ובביסקוויט ביחד.
- אכילת הביסקוויט תחילה ולאחר מכן אכילת הקצפת בעזרת כפית ורק לבסוף אכילת מעטפת השוקולד[3]
- אכילת הקצפת, אכילת ציפוי השוקולד ולאחר מכן את העוגייה[4].
סקר שערכה חברת שטראוס גילה כי 69% מהאוכלוסייה מעדיף לאכול את הקרמבו בדרך הראשונה, 12% מעדיפים בדרך השנייה, 10% אוכלים את העוגייה ואת השוקולד ביחד ו-4% אוכלים בצורה שונה בכל פעם שהם אוכלים את הקרמבו.
שיטה פחות נפוצה, היא לחמם את הקרמבו בתנור מיקרוגל לכ-רבע דקה, או לחלוט אותו בסיר מים רותחים כך שהקרמבו מתחמם והופך למעין קרם חם.
צורת אכילה נוספת היא הקפאת הקרמבו ואכילתו כממתק קפוא.
בהלכה
מבנהו של הקרמבו הביא לדיון בברכה שיש לברך על הקרמבו. ברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות, וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכול נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון ממולא בשוקולד יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח - האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים[5][6]. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.
שאלה אחרת הועלתה באחד מעלוני פרשת השבוע, באשר להפרדת הביסקוויט מן הקרם בשבת כאשר הביסקוויט אינו אהוב על האוכל, מחשש של איסור בורר, החל על הפרדת מאכלים דברים כגון מאכל ופסולת או שני מיני מאכלים זה מזה. הרב המשיב פסק כי הפרדה זו אסורה, מאחר שהביסקוויט הוא מאכל מופרד מהקרם, והתיר רק אם משאירים מעט מן הקרם על הביסקוויט. תשובה זו הלחין הזמר אהרן רזאל כלשונה (ראו להלן).
שמות הקרמבו בעולם
בשל צבעו, נקרא הקרמבו בארצות אירופה על שם האפריקאים. שמות אלה נחשבים מסוף המאה העשרים לבלתי תקינים פוליטית, וחלקם שונו.
בבריטניה נקרא הממתק בעבר בשם Nigger.
בגרמניה נקרא בעבר "Negerkuss" (נֶגֵרְקוּס, קרי: נשיקת הכושי), אך שונה שמו כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור כהה-העור, והוא מכונה כיום Schokokuss - 'נשיקת שוקו'. באוסטריה הקרמבו נקרא Schwedenbomben (שְׁוֵדֵנבּוֹמְבֵּן), כלומר "פצצה שוודית".
בהולנדית השם הוא "נֵחֶרזוּן" (נשיקת הכושי) בהולנד ונֶחֶרִינֶטֶט (שַד הכושית) בפלנדריה.
בפינלנד מיוצר ממתק דומה, על ידי חברת Brunberg Oy. שמו של הממתק שונה בשנת 1998 מ-"Neekerinsuuko", "נשיקת הכושי", ל-"Brunbergin suukko", "נשיקת ברונברג".
בערבית מדוברת כונה הקרמבו בשם "ראס אל-עבד", כלומר ראש העבד (במשתמע האפריקאי), אך גם הוא שונה, וכיום מכונה הקרמבו "תרבוש" או "שטאווי".[7]
השם באנגלית הוא פינוק מרשמלו מצופה שוקולד[8].
הקרמבו בישראל
כבר בשנות ה-40 נמכרו בארץ ישראל ממתקי קרמבו תוצרת בית, בשם "כושי" או ראש כושי, שניתן להם בשל ציפוי השוקולד[9]. בשנת 1962 החלה חברת ארטיק לייצר ולשווק את הקרמבו בישראל[10], והיא זו שהעניקה לו את השם החדש "קרם-בו", שקוצר כ-"קרמבו"[11]. תוך מספר שנים נוספו יצרנים נוספים של קרמבו בישראל[12]. בשנת 1967 החלה "ויטמן" לראשונה לייצר קרמבו בטעם מוקה. הקרמבו של ויטמן נקרא "בובו"[13]. ב-1979 נקנתה חברת ויטמן על ידי חברת שטראוס, ששולטת על 50% מנתח שוק הקרמבו בישראל. השם "קרמבו" הוא סימן מסחרי רשום של חברת "גלידת שטראוס".
מספר חברות מזון בישראל מייצרות קרמבו תחת שמות שונים. בין החברות המייצרות את הממתק ניתן למצוא את "גלידת שטראוס", פלדמן (מנבו)[14] ריאו[15] "י.ד ג'אנה בע"מ" (דובוני) ו"גלידה קולורדו". בשנות ה-80 נכנסו לתחום ייצור הקרמבו מפעלים ביהודה, שומרון וחבל עזה שמכרו את מוצריהם במחירים זולים בהרבה מהמתחרים הישראלים[16].
ישראל היא המדינה בה נמכר מספר הקרמבואים הרב ביותר בעולם. בכל יום נוצרים במפעל שטראוס בלבד כחצי מיליון קרמבואים, ובעונת החורף נאכלים בישראל מעל חמישים מיליון קרמבואים[17].
החל מספטמבר 2018 נמכר הקרמבו (באריזות השמינייה) ללא עטיפת האלומיניום[18], כדי לצמצם חומרי אריזה ולחסוך זמן וכוח אדם.
את הקרמבו בישראל נהוג להתחיל למכור ביום הראשון של חודש נובמבר בשנה הקלנדרית, ולהוריד מן המדפים בטרם כניסת חג הפסח.[דרוש מקור]
בנובמבר 2020, חברת פלדמן שקלה להפסיק את הייצור של הקרמבואים בשל העלויות הגבוהות הנדרשות לייצור הממתק והביקוש הרב לקרמבואים, דבר המוביל למחסור חמור של המוצר.[19] בסוף אותו החודש, האריזות הגדולות של הקרמבו ירדו מהמדפים מכיוון שרשתות השיווק והמכולות לא קיבלו באחרונה אספקה סדירה של קרמבו, ובגלל מחירו הנמוך של הקרמבו – לא משתלם לספקים למכור אותו בכמויות גדולות.[20] בדצמבר של אותה שנה, חברת פלדמן הודיעה שתפסיק לייצר קרמבואים בשל קושי לעמוד בביקוש ההולך וגדל למוצר.[21]
הקרמבו בתרבות הפופולרית
- בתרגום העברי לספר "הארי פוטר ואבן החכמים" מאת ג'יי. קיי. רולינג נכתב שהממתק האהוב על אלבוס דמבלדור הוא קרמבו (במקור שרבט לימון).
- ארגון בשם כנפיים של קרמבו הפועל לשילוב ילדים ונערים עם צרכים מיוחדים בחברה.
"שיר הקרמבו"
- הזמר אהרן רזאל הלחין וביצע את השיר "הביסקוויט והקרם" (המכונה גם "שיר הקרמבו")[22][23], שהוא למעשה הלחנה של פסק הלכה שניתן בעניין באחד מעלוני השבת (ראו לעיל). היו שראו שיר זה כמחאה כלפי תרבות השאלות והתשובות המאפיינת עלונים אלו, אשר רבים מתקיפים כלא-רצינית; אך רזאל עצמו שלל פרשנות זו. לדבריו, הוא ראה איכות פיוטית בתשובה, ועל כן רצה להלחין אותה[24].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קרמבו |
 ספר לימוד בוויקיספר: מתכון לקרמבו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרמבו |
- קרין גורן, קרמבו שוקולד לבן, נוגט וקפה, מתכון באתר "על השולחן"
- תמי לויאב, ראיתם פעם קרמבו עירום?, באתר ynet, 2 בדצמבר 2005
- נורית קדוש, עם בוא הקרמבו, באתר nrg, 29 בספטמבר 2005
- אילי תימור, קטנות בצלחת: קרמבו, באתר ynet, 21 באוקטובר 2007
- מיכל פלטי, עכבר העיר אונליין, קרמבו למתקדמים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2010
- יעל פלג, מנפלאות הלבן הלבן הזה, באתר nrg, 17 בדצמבר 2010
- קודם את העוגיה: קרמבו ביתי, רואי גרשון, ואללה - סרטון המסביר כיצד מכינים קרמבו בבית.
רוני קשמין, כּקרמבואים אחרי הגשם: תענוג עממי לימי החורף הקצרים, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2014- רועי ירושלמי, ישראל היא צרכנית הקרמבו הגדולה בעולם, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2017
- הדר בן-יהודה, קיצור תולדות הקרמבו, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 28.08.2018
הערות שוליים
- ^ ISRAELIS CONSUME 50 MILLION 'KREMBOS' EVERY YEAR באתר ג'רוזלם פוסט
- ^ טובה קראוזה קופ"ח כללית, מזון שאסור לאכול בהריון, 15 בינואר 2012
- ^ נענע10 Online, ציפי לבני מדגימה איך אוכלים קרמבו ומשאירים אותו שלם, באתר של "רשת 13", 17 בדצמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ לבני לגולשים: כך אוכלים קרמבו, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2012
- ^ מה מברכים על קרמבו?. תשובת הרב דב ליאור
- ^ מה מברכים על קרמבו וגלידה חמה?. תשובת הרב ברוך אפרתי
- ^ Palestinian workers prepare the vanilla candy known as "Ras El-abed or Shatawi" in a factory, 7 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ במקור: Chocolate-coated marshmallow treat
- ^ Black Power beyond Borders: The Global Dimensions of the Black Power Movement, page 133
- ^ טעמו כבר היום את קרמבו, דבר, 20 בדצמבר 1962
- ^ כך ספרו לנו..., הארץ, 24 בדצמבר 1962
- ^ מבצע מיוחד לאוכלי קרמבו, מעריב, 8 בדצמבר 1967
- ^ בובו, מעריב, 29 בנובמבר 1974
- ^ מנבו, מעריב, 31 באוקטובר 1974
- ^ קרמבו, מעריב, 26 בדצמבר 1974
- ^ תחרות בתנאים לא שווים, מעריב, 14 באוגוסט 1984
- ^ "ביקור בממלכת הקרמבו | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-08-28.
- ^ מירב קריסטל, קרמבו עירום: יימכר ללא עטיפת האלומיניום, באתר ynet, 28 אוגוסט 2018
- ^ התחזית לחורף: קורונה בלי קרמבו, באתר ynet, 2020-11-03
- ^ N12 - מחסור בקרמבו: האריזות הגדולות נעלמו מן המדפים, באתר N12, 2020-11-25
- ^ N12 - הקרמבו האחרון: לאן נעלם הממתק האהוב בישראל?, באתר N12, 2020-12-31
- ^ שיר הקרמבו, באתר nrg, 21 במאי 2007
- ^ יואב פרידמן, קליפ בכורה: מותר להפריד את הקרמבו בשבת?, באתר ynet, 23 באוקטובר 2007
- ^ החיים שלך בקרמבו, מקור ראשון, 24 ביוני 2007.
