ארטיק (חברה)
ערך זה עוסק בחברה לייצור שלגונים. אם התכוונתם למעדן קפוא, ראו 
ארטיק היה השם הרווח של חברה ישראלית לייצור שלגונים שהוקמה על ידי יהודים בלגים בשנת 1951. בשנת 1971 הגיעה החברה לפשיטת רגל. כיום נמכרים שלגונים וגלידות תחת שם החברה.
היסטוריה
המפעל הראשון של ארטיק הוקם על שטח של ארבעה דונם באזור התעשייה של בת ים[1]. אבן פינה למפעל הונחה על ידי שר הפנים בנובמבר 1951[2] והוא החל לפעול באמצע שנת 1952[3][4]. המפעל קיבל זכות לייבא מוצרי גלם במשך שנתיים ללא מכס, דבר שאפשר לו לחדור במהירות לשוק בישראל[5] ולערער את מצבם של שאר יצרני הגלידה בישראל[6]. במהרה היה המושג "ארטיק" לשם דבר בישראל[7] ושם נרדף לשלגון חלבי. יצרני גלידה האחרים בישראל התאחדו להקמת מפעל מתחרה בשם "קרטיב" או "מתוקר" בפתח תקווה. בעקבות זאת נוצרה מלחמת מחירים[8][9] וארטיק יצא במבצע הגרלות גדול. בספטמבר 1953 החרימה המשטרה מספר רב של מקלות ארטיק במפעל עליהם הוטבעו אותיות לצורך הגרלה בין הקונים, בטענה שמדובר בהגרלה בלתי חוקית[10]. הנהלת ארטיק העלתה את ההשערה שהפשיטה נעשתה בלחץ חברת קרטיב. החברה נכנסה לקשיים ועובדיה פוטרו, אולם לקראת האביב המפעל נפתח מחדש[11]. באמצע 1954 בחרו היריבים להתאחד[12] ולהעלות מחירים, דבר שנתקל בהתנגדות משרד המסחר והתעשייה שהביא לביטול עליית המחירים[13].
בשנת 1955 החברה הפיצה מיץ תפוזים קפוא של יפאורה, באמצעות המקררים שלה ברחבי ישראל[14]. בשנת 1956 פרשו מחובר ושור מהקרטל והודיעו שיקימו מפעל משלהם בתל אביב[15]. באותה שנה קיבלה החברה רישיונות יבוא ממשרד המסחר והתעשייה בתנאי שלא תארגן שוב קרטל[16]. בסוף שנות ה-50 החזיקה החברה ב-80-90% משוק השלגונים בישראל[17].
המפעל העסיק בעונות האביב והקיץ של 1962 כ-600 פועלים. בעונות החורף פוטרו רבים מהפועלים ובשנת 1956 החלה החברה לחפש מוצרים חלופיים לייצור בחורף[18]. החל משנת 1962 ייצר המפעל בחורף קרמבו[19].
בתחילת 1963 הורשעו מנהלי המפעל בהעלמת המס הגדולה ביותר שנתגלתה עד אז בישראל[20], וראשיה נידונו למאסר[21]. בעקבות ההרשעה נקבע לחברה חוב של כ-3 מיליון לירות למס הכנסה[22] והמפעל נסגר עד מציאת משקיע[23]. משרד האוצר דרש שהמשקיע ישלם את חובות מס הכנסה תוך שנה, דבר שעיכב את מכירת החברה[24]. משא ומתן עם אברהם יוסף שפירא להשקעה במפעל, שנמשך מספר חודשים כשל, מונה מפרק לחברה[25] ובינואר 1965 הוא נרכש על ידי משפחת הלר מאנגליה[26].
בשנת 1966 הקימה חברת ארטיק את חברת רינדה בשותפות עם מושבי הדרום שרכשה את חברת "אדניר" מידי מושבי הדרום[27]. בעקבות זאת הוכרזה ארטיק כמונופול בתחום השלגונים[28].
בתחילת 1971 ביקש בנק ברקליס למנות לחברה כונס נכסים לאחר שצברה חובות כבדים למספר בנקים[29] ובתחילת מרץ מונה כונס נכסים לחברה[30]. החובות של החברה לבנק אגודת ישראל היו בין הגורמים לקריסת הבנק[31]. בשנת 1972 נמכרה החברה[32][33].
בשנת 1979 ארעה דליקה גדולה במפעל בנס ציונה[34].
כיום חברת "גלידות קולורדו בע"מ" משווקת שלגונים וגלידות תחת המותג ארטיק ותחת שמות הגלידות שהמפעל ייצר בעבר - לוקס, סנקור, ועוד.
קישורים חיצוניים
- הדר בן יהודה, זיכרונות ילדות מתוקים מהארטיק העברי הראשון, בלוג "הספרנים", באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 24 מפעלי תעשייה יוקמו בבת ים, דבר, 3 ביוני 1951
- ^ שר הפנים אורחה של בת ים, הצופה, 29 בנובמבר 1951
- ^ מפעלי תעשייה חדשים בבת ים, על המשמר, 22 בפברואר 1952
- ^ ארטיק, חרות, 27 באוקטובר 1952
- ^ מוחים נגד ארטיק, חרות, 23 בדצמבר 1952
- ^ כוחה של ההתחרות ומחירה, חרות, 19 בפברואר 1953
- ^ בליזובסקי, בלי סוף, מעריב, 17 באפריל 1953
- ^ א. בן דוד, המלחמה הקרה, מעריב, 20 באוגוסט 1953
- ^ יוגבר הפיקוח על מחירי מוצרי החג, חרות, 14 באפריל 1954
- ^ הגרלת ארטיק הוכרזה בלתי חוקית, חרות, 4 בספטמבר 1953
- ^ משתפר מצב התעסוקה בבת ים, דבר, 8 באפריל 1954
- ^ כאשר קארטל משתולל, חרות, 2 באוגוסט 1954
הם שומרים על בריאותך, מעריב, 26 ביולי 1954 - ^ בוטלה ההעלאה במחירי השלגונים, דבר, 3 בספטמבר 1954
- ^ מיץ תפוזים קפוא - מוצר תעשייתי חדש, דבר, 28 ביולי 1955
- ^ י. שדמי, נתפרק הקרטל של שלגונים, מעריב, 11 בינואר 1956
- ^ הוענק רשיון ייבוא, חרות, 29 באפריל 1956
- ^ כרטיסי מפעל הפיס בחבילות ארטיק, דבר, 21 במאי 1959
- ^ מוצרי חורף של ארטיק, דבר, 12 בספטמבר 1956
- ^ שמעון פינס, בארטיק קרטיב קפאון, דבר, 9 באוקטובר 1964
- ^ זיופים רמאויות והעלמות מפני מס הכנסה, דבר, 31 ביולי 1964
- ^ 374 אלף לירות קנסות, דבר, 5 בפברואר 1963
גזר דין ארטיק ומנהליה ייחרץ ביום ג', חרות, 3 בפברואר 1963
חברת אר קר חשודה בהעלמת הכנסות, דבר, 16 ביולי 1962 - ^ אר קר חויבה בתשלום הפרשי מס, חרות, 2 בספטמבר 1964
- ^ מחריף המשבר סביב מפעלי ארטיק קרטיב, דבר, 8 באוקטובר 1964
- ^ האוצר מציג תנאים קשים בפני המעונינים ברכישת ארטיק, חרות, 4 באוקטובר 1964
- ^ מונה מפרק, חרות, 28 בדצמבר 1964
- ^ ארטיק נרכש על ידי משקיעים זרים, דבר, 27 בדצמבר 1964
בעלי הון מאנגליה רכשו את ארטיק קרטיב, מעריב, 16 בפברואר 1965 - ^ חברת העובדים מבררת מכירת מניות אדניר, דבר, 29 במאי 1966
חברת המושבים תציע דיבידנדים במזומנים, מעריב, 31 באוגוסט 1966 - ^ בעל ארטיק ואדניר סירב לבטל ההעלאה, דבר, 19 ביוני 1966
- ^ י. שדמי, שבעה בנקים יכריעו היום בגורל מפעל ארטיק אדניר, מעריב, 26 בפברואר 1971
- ^ מונה כונס נכסים למפעלי ארטיק קרטיב, דבר, 8 במרץ 1971
- ^ שאול אברון, בנק אגודת ישראל נמכר לבל"ל, מעריב, 14 בינואר 1972
- ^ מפעל ארטיק נמכר לי. קרני ב-5.1 מליון ל"י, דבר, 11 במאי 1972
- ^ היהלומן ערבליך - בעליו היחיד של ארטיק, דבר, 6 בספטמבר 1972
- ^ דליקה גדולה במפעל ארטיק, דבר, 18 באוקטובר 1979