טרקאי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרקאי
Trakai
טירת טראקאי

טירת האי בטרקאי
מדינה ליטאליטא  ליטא
מחוז מחוז וילנה
מחוז משנה טרקאי
שטח 497 קמ"ר
תאריך ייסוד 1409
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

5,357‏  (נכון ל-2009)
קואורדינטות 58°38′N 24°56′E / 58.633°N 24.933°E / 58.633; 24.933
אזור זמן UTC +2

טרקאיליטאית: Trakai, בפולנית: Troki[1], ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, 28 ק"מ מערבית לווילנה, הייתה הבירה הראשונה של ליטא. נמצאת על חצי אי ומוקפת במספר אגמים.

השם טרקאי מוזכר לראשונה בכתבי הטבטונים ב-1337. גדימינאס הגדול התאהב במקום ובנה שם מצודה. הוא קבע את המקום כמרכז שלטונו בליטא. היא קבלה זכויות עיר ב-1409.

האתר המרכזי והחשוב בטרקאי היא טירת האי הגדולה הנמצאת על אי באגם גאלבה ומחוברת לעיר בגשר עץ. הטירה עברה שיקום מסיבי שהחל ב-1980 והסתיים בתחילת שנות ה-90 עם עצמאות ליטא. במקום ישנו מוזיאון גדול עם מוצגים היסטוריים רבים. בחצר הטירה נערכים מופעים שונים.

הקראים בטרקאי

ב-1392 הביס ויטאוטס הגדול את הטטרים. הוא הביא משפחות של קראים, יהודים וטטרים מחצי האי קרים ואפשר להם להתיישב בטרקאי ובעוד ערים בדוכסות הגדולה של ליטא. הם שמשו מעין מעמד ביניים בין האצולה והצמיתים. לאחר גרוש ספרד הגיעו יהודים נוספים לטרקאי. ב-1495 גורשו היהודים והקראים מטרקאי אבל הורשו לחזור ב-1503.

ב-1793 סופחה ליטא לאימפריה הרוסית על ידי יקטרינה הגדולה וקראים רבים עברו להתגורר בערים גדולות כמו וילנה וסנקט פטרבורג. ראש הקהילה הקראית בטרקאי שכונה "חכם" היה אחראי על קהילות הקראים בליטא, פולין ומערב רוסיה.

במלחמת העולם השנייה רצחו הגרמנים ועוזריהם הליטאים את כל יהודי טרקאי והסביבה. הקראים טענו כי מוצאם אינו שמי אלא טורקי-מונגולי ואין הם ממוצא יהודי. הם שייכים לעם הכוזרי ולראייה ששפתם הקראימית כלל אינה דומה לעברית אלא היא ניב טטרי. הימלר פנה בשאלה למספר מלומדים יהודים בוורשה ובלבוב והם קבעו שאינם יהודים כי רצו להצילם. הימלר אף אפשר להם לשרת בוואפן אס אס.

כיום יש משפחות בודדות של קראים בטרקאי. הם גרים בבתי עץ המאופיינים בשלושה חלונות המסמלים את הנאמנות לאלוקים, למשפחה ולשלטון הליטאי. בית הכנסת שלהם נקרא כנסה (Kenesa) ולידו מוזיאון לתולדות הקראים בליטא.

בטרקאי גם בית העלמין הקראי הגדול והקדום מכל בתי העלמין היהודיים במזרח אירופה - ראשוני הקברים בו הם מהמאה ה-16.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעברית נכתב לעיתים בעקבות הכתיב הפולני: טְרוֹקִי.
  2. גולדה אחיעזר ואליה דבורקין, "כתובות המצבות מבתי העלמין הקראים בליטא", פעמים 98-99, סתיו-חורף תשס"ד, עמ' 227