המדאנית יהודית
| דוברים | 8 |
|---|---|
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
יהודית-המדאנית היא השפה הנעלמת של הקהילה היהודית המתגוררת בהמדאן ומהווה ניב של שפה פרסית יהודית המדוברת במקור על ידי קהילת יהודי המדאן שהם חלק מיהודי איראן באזורי המדאן ובורוג'רד במערב איראן.[1]. לשפה היהודית-המדאנית, כמו לשפות יהודיות אחרות, יש מספר רב של מילים המושאלות מעברית והיא נכתבת באלפבית העברי .
בעקבות ההגירה של הקהילה היהודית האיראנית באמצע המאה ה-20, השימוש בשפה זו הולך ופוחת, והנשארים שעוד דיברו בשפה זו באיראן החלו לדבר פרסית יהודית ופרסית. שפתן של קבוצות מהגרים לארצות הברית ולישראל עברה בהדרגה לאנגלית ולעברית.
אוריינות
רוב אנשי המדאן לא ידעו קרוא וכתוב בפרסית, ואוריינותם הוגבלה לעברית. כלומר, אם היו רוצים לכתוב משהו, היו כותבים אותו בעברית ובפרסית, ולרוב היו מתאימים את האותיות לפרסית וכותבים. בחלק מבתי הכנסת ישנם ספרי דת - כמו תרגום של כתבי קודש - הכתובים בכתב עברי פרסי (פרסיהוד). היהודים מהמדאן למדו עברית בדרך כלל בבתי כנסת או בתי ספר שבהם לימדו עברית. לאחר תקופה של פעילות בית הספר, היו שיעורי עברית לילדים ובני נוער במקום שנקרא "גן ילדים".[2] לאחר זמן רב, הוקם בית הספר אליאנס בהמדאן בעקבות טהראן. לפני הקמת בית הספר אליאנס, יהודי המדאן לא היו במצב טוב מבחינת ביטחון ומבחינת מבנים חומריים ורוחניים.[2]
בית ספר אליאנס של המדאן היה מתקדם מאוד. בשיאו היו בו המורים והמורים הטובים ביותר, ובתחרויות האקדמיות שנערכו מדי שנה בהמדאן, המקומות הראשון, השני והשלישי היו תמיד מבית הספר אליאנס, והם זכו בפרסים גם בתחרויות ספורט. בית הספר אליאנס היה קיים עד שנה לאחר המהפכה האיראנית, אך עקב הגירתם של מספר רב של יהודים של המדאן לטהראן ולעיתים גם לחו"ל, הוא פורק ושמו שונה, ולאחר מכן נהרס ובמקומו נבנה בית ספר נוסף.[2]
דקדוק יהודי-המדאני
אם נסתכל על הטבלה ניתן לראות כיצד משווים את היהודית-המדאנית לכמה מהשפות האחרות של פרסית יהודית. הניב דומה ליהודית כאשאנית במספר סימנים. חלק מהמילים זהות ליהודית אספהאנית, למשל, המילים זריקה, רצון וחתול. בנוסף, יהודית המדאנית חולקת את המילה דרור לדוגמה עם יהודית בורוג'רדית.
הערות שוליים
- ^ Siavoshi, Sussan, ed. (בינואר 2022). "Judeo-Hamadani: The Language of Jews in Hamadan and Its Origins". Iranian Studies. Cambridge and New York: Cambridge University Press on behalf of the Association for Iranian Studies. 54 (5–6): 769–805. doi:10.1080/00210862.2020.1848420. ISSN 1475-4819. LCCN sn85060395. OCLC 1753915.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 كليميان همدان, www.iranjewish.com
קישורים חיצוניים
מאמרים קשורים
