צרעה (קיבוץ)
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 208 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 915 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.2% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   צרעה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.tzora.co.il | |
צָרְעָה (מבטאים: צוֹרְעָה) הוא קיבוץ בלב שפלת יהודה, הוא ממוקם מעל אפיק נחל שורק ליד העיר בית שמש. הקיבוץ הוא חלק ממחוז ירושלים ומהמועצה האזורית מטה יהודה.
היסטוריה ורקע
קבוצת המייסדים הראשונה היו לוחמי הפלמ"ח, שעלו על הקרקע ביום ה' בכסלו ה'תש"ט, ה-7 בדצמבר 1948. נקודת ההתיישבות הראשונה נקבעה במרומי הרכס, על חורבותיו של הכפר הפלסטיני סרעה, וכשנה וחצי לאחר העלייה על הקרקע החל המעבר אל נקודת הקבע על צלע הגבעה, מול עמק שורק. צרעה היה אחד מ"ישובי המשלט", יישובים שמטרתם הייתה להבטיח את שטחיה החדשים של מדינת ישראל בעודה צעירה. לאורך השנים נקלטו בקיבוץ גרעיניים תנועתיים שונים וביניהם נוער חלוצי מדרום אפריקה, בוגרי "התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ו"הבונים". בקיבוץ נקלטו בנוסף משפחות ובודדים ממדינות שונות.
בספטמבר 1961 החליטו חברי הקיבוץ לבטל את הלינה המשותפת, ובכך היו לקיבוץ הראשון בישראל שצעד בדרך זו[3].
בשנת 2015 יצא לאור הסרט התיעודי סרעה של הבמאי וחבר הקיבוץ מיכאל קמינר שבו הוא מספר כיצד התוודע לסיפור עליית הקיבוץ על חורבות הכפר הפלסטיני סרעה ומפגיש את ותיקי הקיבוץ עם פליטי הכפר.[4]
שם הקיבוץ
השם צרעה מוזכר במקרא בספר יהושע המונה את העיר צרעה בתחום שבט יהודה ובגבול שבט דן: "בַּשְּׁפֵלָה: אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה" (ט"ו, ל"ב). צרעה ידועה כאזור מולדתו של השופט המקראי שמשון. שמה השתמר בשם הכפר הערבי "סרעה" (صرعة) שחרב במלחמת העצמאות, כך קיבוץ צרעה הסמוך לו נושא את שם האתר המקראי.
חינוך
בתוך הקיבוץ פועלת מערכת חינוך המיועדת לגיל הרך והגנים בלבד. ילדים בגילאי בתי ספר יסודי ועד תיכון מופנים אל מוסדות חיצוניים של המועצה האזורית מטה יהודה או לומדים בבית הספר הר-טוב שפועל בקיבוץ ומלמד שכבות יסודי עד תיכון.
ענפים
הקיבוץ מתהדר בשטחים רחבים של גידולי שדה ומטעים. שטחי המטעים כוללים את גידולי כרמי הענבים המיוחדים אותם סיפק בעבר ליצרנים חיצוניים עד שבשנת 1993 הוחלט לפתוח את יקב צרעה כיקב בוטיק ולהפיק יין בתוך הקיבוץ. ענפי המשק בקיבוץ:
- הרפת - אחת מהרפתות הגדולות ביותר בישראל.
- גידולי שדה - לצרעה שטחים רבים של גידולי שדה (חיטה, תירס, כותנה, חמניות, אספסת) ומטעים (שקדים, ענבים, רימונים, פקאנים).
- חממות לגידול תרנגולי הודו למאכל.
- עיזים שגדלו בפינת החי ונחלבו ביד, מהחלב ייצרו גבינות וחלב עיזים (בעבר).
- מפעל כלי רכב חשמליים בשם "צרעה מערכות אקטיביות".
- יקב צרעה.
- אזור תעשייה - (נשרף ב-25 ביוני 2007, נבנה מחדש מספר שנים לאחר מכן).
- רהיטי צרעה - מפעל ליצור רהיטים.
- הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
-
מדשאה המשמשת לטקס חג השבועות וברקע אולם המופעים וחדר האוכל. -
שלט הכניסה לקבוץ צרעה -
ספריית הקיבוץ ומעלייה בית התינוקות. -
קיבוץ צרעה ויקב טפרברג.
אנשים ידועים מהקיבוץ
ממקימי הקיבוץ: הפרופסור זוכה פרס ישראל אליעזר שביד
בין האנשים שגרו בקיבוץ לאורך השנים נמנים:
- חבר הכנסת לשעבר יאיר צבן שגר בקיבוץ בשנותיו הראשונות
- חבר הכנסת לשעבר משה (מוסה) חריף
- הסופר והמחנך אריה (בודה) בודנהיימר
- הסופר, מורה הדרך, המורה והמחנך - מעוז חביב
בין אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ, היו גם:
- התסריטאי חגי לפיד
- האלוף במילואים נועם תיבון
לקריאה נוספת
- אורי בר-גיא (עורך), צרעה - השנים הראשונות : כך התחלנו - מפי הוותיקים, הוצאת צרעה, 2003.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צרעה (קיבוץ) |
אתר האינטרנט הרשמי של צרעה- אתר היקב
- אתר הקיבוץ (רשמי)
- אתר ההתיישבות הכפרית
- מיכאל יעקובסון: סקירה על חדר האוכל ויד חריף בקיבוץ צרעה, באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2016
צרעה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
- ^ https://in.bgu.ac.il/pages/events/michael-kaminer-movie.aspx
| ||||||||||||||||
38079379צרעה (קיבוץ)