דיר ראפאת
חזית מנזר דיר ראפאת ופסלה של הבתולה | |
מדינה | ישראל |
מחוז | ירושלים |
מועצה אזורית | מטה יהודה |
גובה ממוצע[1] | 248 מטר |
סוג יישוב | יישוב מוסדי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 84 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -13.4% בשנה |
31°46′35″N 34°56′50″E / 31.7765271205505°N 34.9471660414334°E |
דיר ראפאת הוא מנזר קתולי צפונית-מערבית לבית שמש ולקיבוץ צרעה. המנזר, נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית מטה יהודה.
בעבר, שכן במקום כפר ערבי בשם ראפאת וזהו מקור שם המנזר, משמעותו שרידים עתיקים או קברים. הכפר נכבש במלחמת השחרור על ידי כוחות חטיבת פלמ"ח הראל, במסגרת מבצע דני. כיום בתי הכפר שנותרו על עמדם, מושכרים על ידי הכנסייה הקתולית ובית היתומות משמש ככפר הטיפולי (היהודי) רטורנו. באמצע המאה ה-19 נקלע הכפר למצוקה כלכלית למול השלטון הטורקי ולבסוף התגבשה מכירת חלק משטחו לפטריארכיה הלטינית. העסקה הותנתה בכך שלא תעשה פעילות מסיונרית בשטח זה, אלא רק פעילות חינוכית.
היסטוריה
המנזר הוקם בשנת 1927 על ידי הבישוף האיטלקי פארינה, מייסד מסדר האחיות דורותי הקדושה ובעידודו של ידי הפטריארך הלטיני לואיג'י ברלסינה לאחר רעידת האדמה שהתחוללה בארץ. הפטריארך היה מעוניין באתר לכבוד מרים אם אותו האיש. לכן שמה הרשמי של הכנסייה הוא גבירתנו מלכת פלשתינה (Regina Palaestinae). לצד הקמת הכנסייה נקבע יום חג החל מדי שנה ביום ראשון שלאחר ה-25 באוקטובר. בשנת 1933 אישר הותיקן את החג הזה.
את המבנים במתחם המנזר תכנן הנזיר הבנדיקטיני והאדריכל האב מורציו גיסלר. הוא מיקם את הכנסייה במרכז המתחם. במקום הוקמו גם בית יתומים, בית ספר ומבנה למנזר.
אחזקת המקום נעשתה בתחילה על ידי מסדר אחיות סנטה דורותי, אשר באו לארץ ישראל מאיטליה ב 1927 ובראשן האם ברתילה. כיום המנזר מוחזק על ידי מסדר הנזירות בית לחם (בדומה למנזרם שבבית ג'מאל), הנזירות מחזיקות את המקום ומקדישות עצמן לטיפול בילדות יתומות או ממשפחות במצוקה שחוסות בבית הספר של המנזר. הילדות בגיל 4-13 לומדות במנזר ובסיימן כיתה ו' רשאיות להמשיך ולהתגורר במנזר וללמוד בבתי הספר שברמלה הסמוכה. כיום יש במתחם גם בית הארחה לצליינים נוצרים. כיום כל הנזירות במנזר הן צרפתיות או מארצות דוברות צרפתית, בחורשת הכנסייה חיה אחות קנדית חברה במסדר אחיות החסד החיות בבדידות מוחלטת, היא דיירת במנזר האחיות דורוטי הקדושה ומתפרנסת מהכנת כרטיסי ברכה מעוטרים בפרחים מיובשים.
בראש המנזר פסל דמותה של מרים, אמו של אותו האיש בתנועת יד, מתחתיה מופיעות שני עיגולי פסיפס תלויים ובהם האותיות A ו M שהן תחילת הברכה "אווה מריה". הפסל נעשה בסדנאת אמנים באיטליה ע"פ דגם של פסל ממנזר האחיות דורותי הקדושה בוויצ'נצה גובהו של הפסל עשוי הברונזה כ 2.5 מ' והובלתו הייתה מסובכת לכן פורק לעשרה חלקים שהורכבו שוב בראש הכנסייה. את ראשה של מרים עיטר כתר כוכבים מוזהבים, אולם החשש מחמדנים ופגעי מזג האוויר הביאו את ראשי המנזר להסירו (כך מצבו בתמונה), אך כיום ראש הפסל שוב עטור בכתר כוכבים אך הפעם מברונזה.
לצד המנזר פועל יקב מוני שמוחכר על ידי משפחת ערטול הדרוזית מהכפר מעאר שבגליל. היקב פועל במערות היקב של המנזר. השם מוני הוא ע"ש בן המשפחה שמת בדמי ימיו.
מבנה נוסף, ששימש בעבר כבית היתומים, מוחכר כעת לעמותת רטורנו המפעילה בו מרכז גמילה מסמים. המבנה מוגדר כיישוב בשם גבעת שמש.
ב-2014 רוססו כתובות נאצה במקום וצמיגי ארבעה כלי רכב נוקבו[2]
גלריה
-
כתובות "אווה מריה" בשפות שונות על קירות הכנסייה במנזר דיר ראפאת
-
כתובות "אווה מריה" בשפות שונות על דלתות הכנסייה במנזר דיר ראפאת
לקריאה נוספת
- נירית שלו-כליפא, אל גן נעול, ביקורים במנזרי הארץ, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2005
קישורים חיצוניים
- דובי זכאי - מנזר דיר ראפאת, ליד קיבוץ צרעה - ynet.
- קישור לתמונה של חזית המנזר מאתר Trekker
- קישור לתמונה של פנים המנזר - מאתר PhotoLight.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ ניר חסון, פשע שנאה נוסף נגד נוצרים: מנזר הושחת סמוך לבית שמש, באתר הארץ, 1 באפריל 2014
|