אריה אזולאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה אזולאי
אריה אזולאי, 2013
אריה אזולאי, 2013
לידה 9 ביולי 1933 (גיל: 91)
פאס, מרוקו הצרפתית
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה איש חינוך, מומחה להיסטוריה ולספרות יהודית
עיסוק חבר מועצת העיר
מפלגה העבודה
ראש עיריית אשדוד
19831989
(כ־6 שנים)
יושב ראש הוועדה הקרואה באופקים
20072008
מנהל בית ספר תיכון

אריה אזולאי (נולד ב-9 ביולי 1933) הוא איש חינוך ואיש ציבור ישראלי, בעל תואר דוקטור ליהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר כיהן בין היתר כראש העירייה השלישי של אשדוד וכיושב ראש הוועדה הקרואה באופקים.

ביוגרפיה

אזולאי נולד בעיר פאס שבמרוקו ובנעוריו היה חבר בארגון הבונים, ראש הסניף בפאס ולאחר השתלמות בירושלים בשנת 1952, עמד בראש ההנהגה הארצית של התנועה במרוקו.

אזולאי עלה לישראל עם רעייתו באפריל 1955 והצטרף לקיבוץ דורות. הוא יצא בשליחות תנועת הבונים לארגנטינה, שם סייע למוסד בלכידת אדולף אייכמן[דרוש מקור] ובעקבות זאת גורש מארגנטינה.

אזולאי עבר לקיבוץ ברור חיל והיה הראשון בקיבוץ שיצא ללמוד באוניברסיטה. לאחר שקיבל תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות היה יו"ר ועדת החינוך והיה ממייסדי בית חינוך שער הנגב[1]. אף על פי שהזדהה עם האידאולוגיה של הקיבוץ, עזב אזולאי מכיוון שלא התאפשר לו להמשיך בלימודים לתואר שני, ועבר לאשדוד. במסגרת התואר השני כתב עבודה על ביקורו של משה מונטיפיורי במרוקו והשלכות הביקור.

לאחר סיום לימודיו יצא בשליחות אגף הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לפריז. בשנת 1972 שב לישראל, להקים ולנהל את תיכון מקיף ג' אשדוד. בשנת 1981 נבחר למזכיר סניף מפלגת העבודה באשדוד ובבחירות המוניציפליות בשנת 1983 נבחר לתפקיד ראש עיריית אשדוד מטעם מפלגת העבודה, תפקיד בו כיהן עד לשנת 1989, במשך קדנציה אחת. במהלך כהונתו של אזולאי כראש העירייה, התרחבה אשדוד דרומה לעבר חולות ניצנים ונבנה רובע הווילות רובע ט"ו.

ביוני 1986 הוא נעצר באופן מתוקשר[2] והוחזק במעצר במשך עשרה ימים, במסגרת חקירה בהאשמות של לקיחת שוחד. לאחר מספר חודשים נסגר התיק לאחר שלא נמצאו ראיות לטענות נגדו[3] ובעקבות העובדה שפעיל של מפלגת העבודה שהעיד נגדו חזר בו מעדותו מספר ימים לאחר שנעצר[4]. אזולאי טען שהוא נפל קרבן לעלילה מצד יריבים פוליטיים והתלונן על תנאי המעצר המשפילים והעדר נורמות לחקירת אישי ציבור[5]. בעקבות סגירת התיק דרש מאמר מערכת של מעריב להפיק לקחים מהפרשה בעניין הקלות בה עוצרים חשודים ומאריכים את מעצרם[6].

לאחר סיום כהונתו כראש עיריית אשדוד, כיהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים וכראש המחלקה לעליה ולקליטה של הסוכנות היהודית.

ב-25 בספטמבר 2007 מונה ליו"ר הוועדה הקרואה באופקים על ידי שר הפנים מאיר שטרית. ביולי 2008 הודיע על התפטרותו מתפקידו כדי להתמקד בכתיבת עבודת דוקטורט[7]. במקומו, כראש ועדה קרואה, מונה צביקה גרינגולד.

מכהן כיו"ר ברית יוצאי פאס.

אזולאי מתגורר באשדוד עם אשתו רחל. לשניים שני בנים (עופר ואיתמר) ובת (אסתר).

השכלה

בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של העם היהודי ותואר שני בספרות עברית, שניהם מ"האוניברסיטה העברית" בירושלים. ביוני 2011 קיבל תואר דוקטור מהחוג ליהדות בת זמננו מ"האוניברסיטה העברית" בנושא: תנועות הנוער היהודיות במרוקו בשנים 1944–1964. העבודה ראתה אור ב-2012 בהוצאת הספרייה הציונית כספר בשם: נוער בסערה: תנועות הנוער היהודיות במרוקו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים
לפני ההכרה
במועצה המקומית
יעקב שמשוני
(ראש מרחבים)
יהודה מרציאנו
(ועד מקומי)
1955 1955–1958
כמועצה מקומית דב פרידקין
(מועצה ממונה)
משה ביתן יעקב כהן
(ועדה קרואה)
משה מייבסקי
(ועדה קרואה ונבחר)
יחיאל בנטוב אברהם רביבו יחיאל בנטוב יאיר חזן
מ-1958 מ-1960 מ-1961 מ-1963 מ-1969 מ-1978 מ-1983 1989–1993
כעירייה מיכה הרמן
(מועצה / עירייה)
יאיר חזן אבי אסרף אריה אזולאי
(ועדה קרואה)
צביקה גרינגולד
(ועדה קרואה)
איציק דנינו
מ-1993 מ-1998 מ-2003 מ-2007 מ-2008 2013 ואילך
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31164757אריה אזולאי