דב גור
 | |||||
| גור, 1959 | |||||
| לידה | 1918 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1966 (בגיל 48 בערך) באר שבע | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| |||||
|
| |||||
דב גור (1918–1966) היה איש צבא וראש המועצה המקומית הראשון של אשדוד ים, אשר מונה לתפקיד על ידי משרד הפנים.
שנותיו הראשונות
נולד בווינה בשנת 1918 כרוברט גרוסמן.[1] בנערותו עסק בספורט והיה חבר בתנועת הנוער מכבי צעיר[2] ב-1935 עלה לארץ עם הוריו, ולאחר זמן קצר התגייס למשטרה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, לבריגדה היהודית, בה לחם באיטליה, הגיע לדרגת קפטן וזכה לציון לשבח. במקביל שירת גם בהגנה ועם תום הקרבות נשאר באירופה לטובת פעילות תנועת הבריחה והרכש הביטחוני של היישוב. בין היתר נטל חלק בפרשת לה ספציה עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחטיבת אלכסנדרוני בה פיקד על גדוד 33 והשתתף בין היתר בקרב על מצודת יואב. לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא קבע בצה"ל והגיע לדרגה של סגן אלוף ולתפקידים בכירים בפיקוד הצפון.[3][2]
לאחר שחרורו הצטרף לקיבוץ דן ולאחר מכן עבר לגינוסר. עם החלטת הקיבוץ המאוחד על הקמת משק באילת בשנת 1955, מונה למרכז הקבוצה שיצאה להקים את קיבוץ אילות. בשנת 1959 עבר לבאר שבע בה החל לעבוד כסגן הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים.[2]
ראש המועצה המקומית אשדוד ים
ביולי 1959 מונה גור על ידי משרד הפנים לשמש כראש המועצה המקומית הממונה של אשדוד, שהייתה שייכת עד אז למועצה אזורית חבל יבנה ונקראה עדיין אשדוד-ים. במקביל שימש גור כממונה על מחוז הדרום.[4]
תחת גור מונו יתר חברי המועצה המקומית, לפי מפתח בהתאם לתוצאות הבחירות לכנסת באשדוד (שמנתה אז כ-4,600 תושבים). המועצה הממונה מנתה תשעה חברים (כולל גור): שלושה נציגי סיעת מפא"י, שני נציגי סיעת מפד"ל, נציג סיעת תנועת החירות, נציג סיעת אחדות העבודה, נציג משרד הפנים (דב גור) וגם נציג "חברת אשדוד" (חברת קבלן פרטית), החברה שחתמה הסכם עם משרד הבינוי והשיכון לפתח את אשדוד. ב-17 ביוני 1960, נבחר ברוב של 6 מתוך 11 חברי המועצה המקומית, בישיבה הראשונה של המועצה.[5]
חצי שנה לאחר מינויו לראש המועצה, ב-23 בדצמבר 1960, הגיש גור את התפטרותו למשרד הפנים, לרגל קבלת תפקיד אחר, והודיע על עזיבת העיר.[6] למשך כמספר חודשים מילא את מקומו סגנו, אפרים לנגסנר, מסיעת המפד"ל, שהוחלף לאחר מכן במאי 1961 בבחירות של נציגי הסיעות במועצה, על ידי רוברט חיים (נציג סיעת מפא"י).
אחרית חייו
לאחר כהונתו באשדוד, עבד גור גם במפעל הפוספטים באורון ובשלושת שנותיו האחריות מילא תפקיד בכיר בחברה האמריקנית קייזר אשר בנתה את הסכרים בים המלח.[2][3] במקביל היה חבר במזכירות סניף אחדות העבודה בבאר שבע.
גור נפטר בבאר שבע ב-18 באוקטובר 1966 לאחר מחלה קצרה. הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.[7][3][2]
על שמו של גור נקרא רחוב ברובע ו' באשדוד, בו שוכן המרכז המסחרי והשוק של הרובע.
קישורים חיצוניים
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
- רוברט (דב) גור ז"ל, 30 למותו, למרחב, 16 בנובמבר 1966
- משה אדמון, מהפכן אשדודי: הפיכת החצר של רוברט חיים, באתר nrg, 21 באוקטובר 2009
הערות שוליים
- ^ מועצת אשדוד, מעריב, 16 ביוני 1960
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 רוברט (דב) גור ז"ל, 30 למותו, למרחב, 16 בנובמבר 1966
- ^ 3.0 3.1 3.2 רוברט דב גור, דבר, 19 באוקטובר 1966
- ^ תכונה לבחירות הראשונות באשדוד, הארץ, 23 ביוני 1963
- ^ דב גור נבחר ראש המועצה באשדוד, על המשמר, 17 ביוני 1960
- ^ התפטר דב גור ראש מועצת אשדוד, הצופה, 23 בדצמבר 1960
- ^ מודעת אבל, למרחב, 21 באוקטובר 1966
ראשי המועצה המקומית ועיריית אשדוד 
| ||
|---|---|---|
| ראשי המועצה המקומית | דב גור (1959–1960) • אפרים לנגסנר (1960-1961) • רוברט חיים (1961–1963) • אבנר גרעין (1963–1968) | |
| ראשי העירייה | אבנר גרעין (1968–1969) • צבי צילקר (1969–1983) • אריה אזולאי (1983–1989) • צבי צילקר (1989–2008) • יחיאל לסרי (2008–מכהן) | |
39183155דב גור