טרני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טרני
Terni
מבט כללי
מבט כללי
מבט כללי
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז אומבריהאומבריה אומבריה
נפה טרני
שטח 211 קמ"ר
גובה 130 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 112.050 (2008)
 ‑ צפיפות 531.04 נפש לקמ"ר (2008)
אזור זמן UTC +1
http://www.comune.terni.it
Palazzo Spada

טרני (Terni) היא עיר עתיקה באיטליה בדרום מחוז אומבריה ובירת נפת טרני. היא שוכנת במישור הנהר נרה (Nera).

העיר נמצאת במרחק 104 ק"מ צפונית-מזרחית לרומא, 36 ק"מ צפונית מריאטי (שבמחוז לאציו) ו-29 ק"מ דרומית מספולטו. מסילת הברזל רומא - אנקונה עוברת בעיר.

בעיר יש אוניברסיטה, והיא נחשבת לאחד ממרכזי התעשייה החשובים של אומבריה. התעשייה בה זכתה לתנופה לאחר שבמלחמת העולם השנייה העיר נהרסה מהפצצות בעלות הברית.

תולדות העיר

טרני נוסדה על ידי העם הסביני במאה ה-7 לפנה"ס. במאה ה-3 לפנה"ס היא נכבשה על ידי רומא העתיקה ונחשבה לעיר חשובה (municipium) בדרך המלך מרומא צפונה ויה פלמיניה (Via Flaminia). הרומאים כינו את העיר בשם "Interamna", שפירושו בין שני נהרות. מתקופת הקיסרות הרומית נותרו בעיר אמות מים, חומות, אמפיתיאטרון, מקדשים וגשרים.

בשנת 755 נכבשה העיר על ידי הלומברדים ואיבדה את מעמדה לטובת העיר השכנה, ספולטו, בגלל הדוכסות שבספולטו. בשנת 1174 היא נהרסה על ידי פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". בשנים לאחר מכן היא הייתה אחד ממקומות התפילה החביבים על פרנציסקוס מאסיזי.

במאה ה-14 העיר הייתה לעצמאית וחוקקה חוקה משלה. בשנת 1353 היא הרחיבה את תחום חומותיה. כמו ערים אחרות במחוז היא סבלה מהריב בין שתי הסיעות: הגואלפי והגיבליני (Guelfi e ghibellini), אשר הפכו לשתי מפלגות הנובילי (Nobili) והבנדררי (Banderari). בסוף הייתה לחלק ממדינת האפיפיור.

בשנת 1580 החלה כריית ברזל באזור. במאה ה-17 הייתה קרבן למגפות ולמחסור במזון. במאה ה-19 היא נהנתה מהמהפכה התעשייתית. ושל האפשרות לניצול אנרגיה הידרואלקטרית. בטרני הוקמו מפעלי מתכת וצמר. בשנת 1927 הוקמה נפת טרני והעיר הייתה לבירתה. ריכוז התעשיות הכבדות שבה, יחד עם היותה צומת רכבות, הביאו לכך שתהיה קרבן ל-118 התקפות אוויריות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. רבעים רבים נחרבו ומבני תעשייה נהרסו.

יהודי טרני

בעיר הייתה קהילה יהודית קטנה בין סוף המאה ה-13 עד סוף המאה ה-16. עיסוקה היה דומה לזה של שאר הקהילות היהודיות באיטליה: עיסקי שולחני - מתן הלוואות. על הנוצרים נאסר לעסוק בכך במדינת האפיפיור.[1]. נמצאו מסמכים המביאים את פרטיהם של רופאים יהודים שהיו בעיר, כעשרה במספר. היהודים גורשו מהעיר, יחד עם כל יהודי מדינת האפיפיור במאה ה-16.

בשנת 2009 הוצב לוח זיכרון באחד מקירות הטיילת ליד גן בעיר (Parco Ciaurro), בנוכחות הרב הראשי של איטליה והבישוף המקומי, עם הכתובת הבאה: "Qui si trovava il cimitero ebraico che questa terra accolse nel tardo medioevo" (כאן היה בית קברות יהודי בימי הביניים המאוחרים).

על פי המחקר גודלו המקורי של בית הקברות היה מרשים ומעיד על גודלה ויכולתה הכלכלית של הקהילה. בית הקברות נפתח בשנת 1495 והתאריך מעיד על כך שהקהילה התרחבה (ייתכן שהייתה קיימת גם לפני זה) בעקבות ההגירה לאזורים באיטליה בשלטון האפיפיור ובצפון איטליה בימי גירוש היהודים מספרד ודרום איטליה.

מבט על העיר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים