פונטוס

פונטוס הייתה ממלכה הלניסטית ומאוחר יותר פרובינקיה רומית, בצפון מזרח אסיה הקטנה במהלך העת העתיקה.

בימי קדם פונטוס חלשה על שטחים נרחבים בצפון מזרחה של אסיה הקטנה (כיום טורקיה) וגבלה בים השחור (אז נקרא "פונטוס אוקסינוס"), ממנו קיבלה את שמה. האזור שימש כמקור ראשי למחצבים בעת העתיקה, והיוונים הקימו בו מושבות לאורך חופיו. תחת שלטון פרס התפתח בחבל מעמד אצולה שהחזיק בנחלות גדולות, שאליו היו משעובדים ברמות שונות הכפריים באזור.

הממלכה ההלניסטית הוקמה על ידי מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס, בנו של אחד הגנרלים של אלכסנדר הגדול. זמן מה אחרי הקמתה, אוחדה פונטוס עם קפדוקיה. פונטוס הייתה כנראה היחידה החזקה והדומיננטית במדינה החדשה, דבר שבחלקו ניתן להסיק מכך שהאזור החדש המשיך להיות ידוע רק כ"פונטוס". בשיאה כללה הממלכה גם חלקים מקולכיס, ביתיניה, פפלגוניה וארמניה הקטנה, וכן חלקים נרחבים מיוון ואיי הים האגאי למשך זמן מועט.

הממלכה התפרסמה בעיקר בזכות מלכה האחרון, מיתרידטס השישי, שהיה מאויביה המרים של הרפובליקה הרומית. מיתרידטס השישי עלה לשלטון לאחר מאבקי ירושה מרים בינו לבין אימו ואחיו הצעיר בערך בשנת 111 לפנה"ס וזמן קצר לאחר מכן כבר פלש לחצי האי קרים על פי בקשת היוונים המקומיים, הביס את הסקיתים והוכתר למלך שם. במהלך מלכותו הגדיל את שטח ממלכתו עד למזרחה של יוון, ופתח בשלוש מלחמות כנגד האימפריה הרומית. מיתרידטס הובס סופית בשנת 64 לפנה"ס על ידי פומפיוס הגדול, תבוסה שלאחריה התאבד עקב פריצת מרד נגדו בהנהגת בנו.

בעקבות הניצחון הרומי, חילק פומפיוס את המדינה בין גלטיה, ובין פרוביניקה חדשה שיצר, פונטוס וביתניה. הפרובניקיה החדשה הייתה פרובינקיה כפולה וחלקה המזרחי שמר על השם פונטוס. הפיכתה של פונטוס לפרובינקיה רומית פתחה לפני הרומאים את האגן המזרחי של הים התיכון, ולאחריה נכבשו במהירות גם ממלכת יהודה, סוריה וחלק מארמניה. הפרובינקיה פונטוס הייתה ידועה בעיקר באוצרותיה ובפירותיה. התושבים המקומיים, תוך כדי ניצול מרבי של השטחים הפוריים של האזור, היו לנפחים מצטיינים ולספקי סוגי מתכות שונים ברחבי האזור.^[^{דרוש מקור]} הכלכלה והיצוא המקומי היו למפורסמים בכל רחבי האימפריה, כשמסופר על ידי לוקולוס שהדובדבנים הראשונים הגיעו לאירופה מפונטוס. כמו כן, השוק המקומי היה עשיר במצרכים נוספים כגון יין, דבש, עצים וכדומה.^[^{דרוש מקור]}

במהלך מלחמת האזרחים הרומית, שפרצה בשנת 49 לפנה"ס, ניסה פארנקס השני, בנו של מיתרידטס, להשתלט מחדש על ממלכת אביו. אחד הקרבות המפורסמים במהלך ניסיון זה היה קרב זלה ב-47 לפנה"ס, בו הניצחון הרומי היה כה מהיר עד שיוליוס קיסר סיכם אותו במילים "Veni, vidi, vici" (באתי, ראיתי, ניצחתי) אשר היו לאמרה ידועה. בשנת 36 לפנה"ס מסר מרקוס אנטוניוס את מזרח פונטוס לידי נסיך מקומי בשם פולומון, ויצר את ממלכת החסות פונטוס פולמוניאקוס. ממלכה זו שרדה כיחידה מדינית עצמאית עד לשנת 64, שנה בה סופחה לפרובינקיה גלטיה. מאות שנים לאחר מכן, בערך ב-295, תחת דיוקלטיאנוס, חולקה פונטוס מחדש לפרובינקיות חדשות, ולמעשה חדלה מלהתקיים כישות אחת.