מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיתרידטס הראשון מלך פונטוס או מיתרידטס הראשון קטיסטיסיוונית: Mιθριδάτης Α' Kτίστης - "מיתרדיטס הראשון המייסד") ייסד את ממלכת פונטוס בצפון אסיה הקטנה בשנת 281 לפנה"ס, ומלך עליה עד 266 לפנה"ס.

סמוך לשנת 302 ולאחר שאנטיגונוס מונופתלמוס הוציא להורג את אביו של מיתרידטס, שליט מקומי בצפון מערב אסיה הקטנה, ביקש אנטיגונוס להתנקש גם בחייו. למיתרידטס נודע על המזימה והוא נמלט לפפלגוניה שבצפון אנטוליה, לאורך חופי הים השחור. מיתרידטס החל מבסס את שלטונו מזרחית לפפלגוניה, באזור פונטוס עד שבשנת 281 לפנה"ס לקח לעצמו את התואר "מלך"[1]. הוא כרת ברית עם הראקליאה שבביתיניה במטרה ליצור חזית הגנתית כנגד סלאוקוס הראשון[2]. מיתרידטס זכה לתמיכת הגאלים שסייעו לו להתגבר על כוח משימה ששלח נגדו תלמי הראשון ממצרים. תקופת שלטונו המלאה (כמלך ולפני כן) נמשכה 46 שנים, ונראה כי נקבר בקברי מלכי פונטוס בסמוך לעיר אמסיה.

הערות שוליים

  1. ^ סטראבון - גאוגרפיקה, כרך 12
  2. ^ ממנון מהראקליאה: "היסטוריה של הרקליאה"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26462006מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס