פורטל:היישוב/היום בהיסטוריה/ינואר

אירועים בהיסטוריה על פי חודשים

ינואר

1_בינואר	1925 - אליעזר הופיין ממונה רשמית למנהל בנק אנגלו-פלשתינה. 1934 - אוצר התיישבות היהודים חדלה להיות מוסד פיננסי בבריטניה, והופכת לחברת אחזקות ובעלת השליטה בבנק אנגלו-פלשתינה. 1947 - בית דין צבאי בריטי גוזר את דינו של דב גרונר למוות.	עריכה | תבנית | שיחה
2_בינואר	1909 - בירושלים נפתחת הגימנסיה העברית רחביה.	עריכה | תבנית | שיחה
3_בינואר	1919 - בלונדון נחתם הסכם ויצמן-פייסל שאמור היה להסדיר את היחסים בין התנועה הציונית לבין ממלכה ערבית מאוחדת בראשות פייסל הראשון, מלך עיראק, שהייתה אמורה לקום בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי.	עריכה | תבנית | שיחה
4_בינואר	1946 - העיר ירושלים חוזרת לחיי השגרה. מאז פיצוץ מפקדת המשטרה הבריטית ב-27 בדצמבר 1945, הייתה העיר בעוצר, אלפים נחקרו, למעלה מאה ועשרים אנשים נעצרו, וחיפושים נערכו מבית לבית. ב-3 בינואר הוסר העוצר, ואילו ב-4 בינואר שוחררו 95 מבין העצורים ששהו במחנה המעצר בלטרון.	עריכה | תבנית | שיחה
5_בינואר	1930 - תנועות אחדות העבודה והפועל הצעיר מתאחדות ומקימות את מפא"י. 1931 - מפא"י זוכה להצלחה בבחירות לאספת הנבחרים השלישית. 1937 - הקיבוץ שדה נחום עולה על הקרקע כחלק מיישובי חומה ומגדל. 1946 - ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל מתחילה לפעול בוושינגטון הבירה. 1947 - האצ"ל מפוצץ את תחנת הרכבת בחדרה.	עריכה | תבנית | שיחה
6_בינואר	1940 - הבריטים מבצעים חיפוש גדול אחר נשק ביבנאל.	עריכה | תבנית | שיחה
7_בינואר	1936 - הנציב העליון ארתור ווקופ חונך את מערכת משאבות המים, שסיפקה מים לירושלים ממעיינות ראש העין. הקו, לו תחנות בראש העין, לטרון, שער הגיא ושואבה, אמור היה לספק את תצרוכת המים של ירושלים. במהלך מלחמת העצמאות פוצצה תחנת השאיבה בלטרון והדבר גרם לפגיעה חמורה באספקת המים לעיר הנצורה.	עריכה | תבנית | שיחה
8_בינואר	1945 - גרעין של המחלקה הדתית של הפלמ"ח עולה על הקרקע בביריה.	עריכה | תבנית | שיחה
9_בינואר	1873 - יום הולדתו של חיים נחמן ביאליק.	עריכה | תבנית | שיחה
10_בינואר	1945 - בקהיר נפתח משפטם של אליהו חכים ואליהו בית צורי שנאשמו ברצח הלורד מוין.	עריכה | תבנית | שיחה
11_בינואר	1882 - חובבי ציון נועדים בקונגרס פוקשאן, הקונגרס הראשון שמטרתו יישוב ארץ ישראל על ידי יהודים. 1916 - הטורקים משחררים את אבשלום פיינברג שנעצר כאשר שוטט בשטח ההפקר שבין הכוחות הבריטים והטורקים, וזאת לאחר שאהרון אהרונסון שכנע את השלטונות הטורקים כי פיינברג היה שליחו למלחמה בארבה, עליה היה ממונה מכח תפקידו כאגרונום.	עריכה | תבנית | שיחה
12_בינואר	1946 - האצ"ל תוקף רכבת צבאית בריטית ליד חדרה. שללו - 35,000 לירה ארץ ישראלית. 1947 - הלח"י מפוצץ את בניין המשטרה בחיפה.	עריכה | תבנית | שיחה
13_בינואר	1854 - הנדבן יהודה טורא נפטר בניו אורלינס ומוריש 50,000 דולר לבניית בתים ליהודים עניים בארץ ישראל. משה מונטיפיורי שהיה ממנהלי העזבון, משתמש בכסף לצורך בניית השכונות הראשונות בירושלים שמחוץ לחומות.	עריכה | תבנית | שיחה
14_בינואר	1924 - קבוצת הכדורגל הכח וינה מתמודדת מול מכבי תל אביב במגרש בתל אביב. במשחק נוכחים 10,000 צופים. הכח מביסה את מכבי 5:1.	עריכה | תבנית | שיחה
15_בינואר	1938 - שאול לוי, נוטר בן 22 נהרג, וחברו יצחק זיידנברג נפצע, מיריות ערבי חמוש באקדח שארב להם בעת שסיירו בשכונת סנהדריה. 1939 - הספינה "אטראטו" מביאה בפעם השנייה מטען של 300 מעפילים לחופי ארץ ישראל. 1939 - יעקב כהן מכפר גלעדי נהרג בעת שחרש באדמות חמרה, והותקף על ידי המון ערבי חמוש. 1946 - לקראת סיום ישיבותיה בוושינגטון הבירה ויציאתה לבריטניה, שמעה ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל מספר עדים שהציגו את נקודת המבט הערבית, ביניהם מר מוחמד מסעוד, נשיא ליגת הידידות הערבית-קנדית, שהאשים את היהודים בהפחדת שתי המפלגות הפוליטיות בארצות הברית, והטרדתה של אנגליה, היגעה מן המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
16_בינואר	1935 - קהל מתפללים נאסף בבית דיזנגוף ומתפלל להחלמתו של מאיר דיזנגוף החולה. על מנת לאכלס את קהל המתפללים, הוצאו מן הבניין שבקומתו הראשונה מתגורר דיזנגוף הנוטה למות, וקומתו השנייה היא מוזיאון תל אביב, מספר פסלים וחפצי אומנות. בסופו של דבר החלים דיזנגוף מן המחלה ושב לתפקד כראש העיר תל אביב עד למותו בספטמבר 1936. 1904 הרב אברהם יצחק הכהן קוק יורד בנמל יפו, המונים באים לקבל את פינו ולשמוע את דרשתו הראשונה בתור רב יפו והמושבות. 1937 הרב משה אביגדור עמיאל מתקבל על ידי קהל המונים, עת הגיע מאנטוורפן עם משפחתו על מנת לשמש כרב העיר תל אביב.	עריכה | תבנית | שיחה
17_בינואר	1942 - קצין הבולשת ג'פרי מורטון פורץ לבית ברח' דיזנגוף 30 בתל אביב. בעימות המתפתח עם אנשי לח"י שנמצאו במקום נהרגים שניים מהם - אברהם אמפר וזליג ז'אק, ונפצעים משה סבוראי וחבר מפקדת הלח"י יעקב אליאב. בתוך שבועיים יירצח באופן דומה על ידי מורטון גם מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר). 1944 - האדמו"ר מבעלז, אהרן רוקח, יוצא מהונגריה בדרכו אל ארץ ישראל. 1946 - חיילים סודנים ששמרו על מחנה גולי אצ"ל ולח"י באריתריאה יורים אל אסיר שסירב להתרחק מהגדר ופוצעים אותו. מכיוון שהטיפול הרפואי התעכב, מנסה קבוצת אסירים לפרוץ את הגדר על מנת להביא את הפצוע לבית החולים. בתקרית שהתפתחה נהרגים שניים מהאסירים. 1946 - הבריטים משתלטים על אוניית המעפילים "אנצו סירני" ועוצרים את 908 המעפילים שעל סיפונה.	עריכה | תבנית | שיחה
18_בינואר	1923 - זאב ז'בוטינסקי מודיע על התפטרותו מן ההנהלה הציונית ומההסתדרות הציונית. התפטרות זו מסמלת את תחילת הקמת ברית הציונים הרוויזיוניסטים, הזרוע הפוליטית של הציונות הרוויזיוניסטית. 1937 - ועדת פיל עוזבת את הארץ, לאחר ששהתה בה כתשעה שבועות. ביולי 1937 תיתן הוועדה את מסקנותיה, שעיקרן סיומו של המנדט הבריטי וחלוקת הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית.	עריכה | תבנית | שיחה
19_בינואר	1946 - ניסיון פריצה כושל של האצ"ל והלח"י לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, בפיקודם של איתן לבני וישראל לוי (גדעון) מהאצ"ל ויעקב בנאי (מזל) מהלח"י. הופעתו הבלתי צפויה של משוריין בריטי בנתיבם של התוקפים הביאה לכישלון הפעולה.	עריכה | תבנית | שיחה
20_בינואר	1917 - בדרכם אל הכוחות הבריטים, מדרום לרפיח, מותקפים אנשי ניל"י יוסף לישנסקי ואבשלום פיינברג על ידי קבוצת בדואים. פיינברג נהרג, אך לישנסקי הצליח להמלט ולחבור אל הכוחות הבריטים כשהוא פצוע. 1942 - במארב שהטמינו אנשי לח"י לקציני הבולשת ג'פרי מורטון ותומאס ג'יימס וילקין, על גג בנין ברח' יעל 8 בתל אביב, נכשלים אנשי הלח"י בהשגת יעדם, אך שני קציני משטרה יהודים וקצין אנגלי נהרגים. 1946 - בתגובה על תפיסת אוניית המעפילים "אנצו סירני", פושטים בפעם השנייה אנשי הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, על תחנת משטרת החופים הבריטית בגבעת אולגה.	עריכה | תבנית | שיחה
21_בינואר	1882 בעיר חרקוב מוקמת אגודת דאבי"ו - לימים ביל"ו. 1945 - ניסיון הבריחה הראשון של גולי אצ"ל ולח"י ממחנה המעצר באריתראה. הבורחים, בנימין זרעוני, חגי לב ושמעון שייבה, הצליחו להמלט מהמחנה, אך כעבור מספר ימים נתפסו בנקודת הגבול לאתיופיה והוחזרו למחנה המעצר.	עריכה | תבנית | שיחה
22_בינואר	1929 - בירושלים נפתח הסניף הראשון של ארגון רוטרי. 1940 - בחיפוש נשק שעורכת הבולשת הבריטית, בפיקודו של הקצין ג'פרי מורטון בכפר הנוער בן שמן מתגלים סליקים של ההגנה ובהם נשק רב. בעקבות גילוי הנשק נערך משפט ראווה, ו-12 מורים ועובדי הכפר נדונים לתקופות מאסר ממושכות. 1945 - בירושלים נפטרה המשוררת אלזה לסקר שילר.	עריכה | תבנית | שיחה
23_בינואר	1940 - ספינת המעפילים "הילדה" שיצאה מבולגריה ועל סיפונה 728 מעפילים, ונעצרה בלב ים על ידי הבריטים, מגיעה לחופי הארץ. המעפילים נשלחים למעצר, אך לאחר שלושה חודשים משוחררים לאחר לחץ כבד של אנשי היישוב.	עריכה | תבנית | שיחה
24_בינואר	1942 - ארגון האצ"ל בראשותו של דוד רזיאל מפרסם כרוז כנגד מעשי פלג פורשי הלח"י בראשותו של אברהם שטרן, בו הוא מבהיר כי "אין לארגון הצבאי הלאומי קשר למעשי השוד והרצח האחרונים שאירעו בארץ".	עריכה | תבנית | שיחה
25_בינואר	1899 - הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד מבקר בארץ ישראל בפעם השלישית, וזוכה לקבלת פנים נלהבת במושבות.	עריכה | תבנית | שיחה
26_בינואר	1945 - במחנה הריכוז מאוטהאוזן מוצא להורג אבא ברדיצ'ב מצנחני היישוב. 1947 - אנשי האצ"ל חוטפים קצין מודיעין בריטי, מייג'ור קולינס, בניסיון לעכב את הוצאתו להורג של דב גרונר. בסופו של דבר ההוצאה להורג אך נדחתה, ודב גרונר עלה לגרדום ב-16 באפריל.	עריכה | תבנית | שיחה
27_בינואר	1902 - נחנך בית החולים שערי צדק בירושלים. 1930 - הקצין הבריטי הרברט דאוביגין מגיע לארץ ישראל. לדאוביגין חלק חשוב בארגונה מחדש של משטרת המנדט במהלך שנות ה-30. 1947 - בניסיון לבטל את הוצאתו להורג של דב גרונר חוטפים אנשי האצ"ל את סגן הנשיא הבריטי של בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט וינדהם. החטיפה אך מביאה לדחייה בהוצאה להורג, וגרונר עלה לגרדום ב-16 באפריל.	עריכה | תבנית | שיחה
28_בינואר	1918 - בירושלים מונחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. 1946 - ממשלת המנדט מפרסמת תקנות שעת חירום הקובעות בין היתר כי כל אדם הנחשד כעולה בלתי לגאלי או כמסייע לעלייה בלתי לגאלית ניתן לעצור לשבעה ימים. 1946 - לוחמי האצ"ל פושטים על שדה התעופה הבריטי בעקיר (כיום תל נוף) כשהם מחופשים לחיילים בריטים, ולוקחים עמם נשק רב.	עריכה | תבנית | שיחה
29_בינואר	1947 - ארגון האצ"ל משחרר ללא פגע את הקצין הבריטי מייג'ור קולינס, ואת השופט וינדהם שנחטפו על מנת להביא לביטול הוצאתו להורג של דב גרונר שנקבעה לתאריך זה. למרות זאת מתעקשים הבריטים על ההוצאה להורג, וגרונר עולה לגרדום ב-16 באפריל.	עריכה | תבנית | שיחה
30_בינואר	1945 - לוחם האצ"ל מנחם שיף, נחטף על ידי אנשי הפלמ"ח ונחקר על ידיהם, במסגרת הסזון. 1946 - ליאופולד אמרי, שר לשעבר בממשלת בריטניה מצהיר בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית כי יש לפנות את ארץ ישראל מחיילים בריטים ולהשאירה ליהודים בשלמותה.	עריכה | תבנית | שיחה
31_בינואר	1936 - טקס חנוכת בית הכנסת הגדול בפרדס חנה. 1947 - הפרלמנט הבריטי דן במשך ארבע שעות באירועים בארץ ישראל, ובמהלך הדיון דורש ראש הממשלה לשעבר, וינסטון צ'רצ'יל "לדכא את הטרוריסטים בפלסטינה ביד ברזל". 1947 - ממשלת המנדט מחליטה על פינויים מארץ ישראל כל עובדי המדינה הבריטים ה"בלתי חיוניים", וכן הנשים והילדים, על מנת שאלו לא יפריעו לצבא ולמשטרה בשמירת הסדר הציבורי.	עריכה | תבנית | שיחה

אירועים בהיסטוריה על פי חודשים