עצרת המיליון נגד גיוס בני ישיבות (תשע"ד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העצרת

עצרת המיליון נגד גיוס בני ישיבות הייתה עצרת תפילה ומחאה שהשתתפו בה מאות אלפי חרדים מכלל המגזרים, בראשות מנהיגי היהדות החרדית בישראל. משתתפי העצרת מחו נגד הצעת חוק שגובשה בועדת שקד, שנועדה לחייב חלק מבחורי הישיבות והאברכים להתגייס לצה"ל ולשירות אזרחי. העצרת התקיימה בשטח רחב, מאזור הכניסה לירושלים עד לרחוב מלכי ישראל ורחוב ירמיהו, ביום ראשון, ראש חודש אדר ב' תשע"ד (2 במרץ 2014). במקביל התקיימו אירועים דומים בכמה ריכוזי חרדים בעולם.

עשרה ימים לאחר קיום העצרת, אושרו בכנסת, ברוב גדול של חברי הקואליציה, החוקים העוסקים בעידוד גיוסם של בני ישיבות.

רקע

נושא גיוסם של בני הישיבות החרדים מוסדר באופן חלקי עוד מראשית המדינה. מאז 1977 ניתן ללא הגבלה דיחוי לבני ישיבות מגיוס על ידי שר הביטחון, שהשתמש לכך בסמכות חוקית שהוקנתה לו מכוח חוק שירות ביטחון לפטור חייבי גיוס משירות. עתירה לבג"ץ כנגד הסדר זה הובילה לפסיקה ב־1998 כי הסמכות המוקנית לשר הביטחון בחוק לא נועדה לפטור בהיקפים כה גדולים, כפי שהגיעו בסוף שנות ה־90, וכי נושא זה נדרש לחקיקה בכנסת[1].

בעקבות פסיקת בג"ץ מונתה ב־1999 ועדה ציבורית בראשות השופט צבי טל. מסקנותיה הובילו ב־2002 לחקיקת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל"), שהסדיר בחוק את דחיית גיוסם של בני הישיבות שתורתם אומנותם. החוק נחקק כהוראת שעה לחמש שנים, והוארך ב־2007 בעוד חמש שנים. בג"ץ פסק ב־2012 כי אין להאריך שוב את תוקפו של החוק בקיץ 2012, משום שהוא אינו שוויוני[2]. בעקבות פקיעת החוק נוצר מצב לפיו חלה חובת גיוס לצה"ל על כל בני הציבור החרדי מתוקף חוק שירות ביטחון, וסנקציות פליליות על מי שיסרב להתגייס (מאסר של עד 5 שנים), אך בפועל חוק זה לא נאכף כלפי בני הציבור החרדי, עקב שימוש בסמכותו של שר הביטחון לעכב את הגיוס.

לאחר כמה ניסיונות לגבש חוק חדש שלא צלחו (כדוגמת ועדת פלסנר), הוקמה ועדת שקד, בראשות ח"כ איילת שקד, להגברת השוויון בנטל באמצעות חקיקה. במהלך דיוניה (שטרם הסתיימו בזמן העצרת) גיבשה הוועדה הצעות להגדיר יעדי גיוס שנתיים עבור המגזר החרדי, תוך כוונה להטיל חובת גיוס כללית החל מ־2017 אם יעדים אלה לא יושגו. במקרה זה תכלול חובת הגיוס אפשרות להטלת סנקציות כלכליות ופליליות על בחורי הישיבות שלא יתגייסו, וגם סנקציות כלכליות על ישיבה שלא תספק את כמות המתגייסים הנדרשת.

ההיערכות לעצרת

שלט שנישא בעצרת

ב-24 בפברואר 2014 התכנסו בבני ברק יחד מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ושל דגל התורה ומועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס והחליטו על קיום עצרת גדולה נגד החוק המתגבש, בשל מה שהוגדר ב'החלטות העצרת' כ"מרידה במלכות שמים, גזירת הגיוס בכפייה לתלמידי הישיבות והכוללים, והכוונה לגזור על עקירת התורה ולהשית על לומדי תורה שתורתם אומנותם עונש פלילי עד כדי השלכתם לבית הכלא"[3].

נקראו להשתתף בעצרת כל בחורי הישיבות והגברים החרדים בישראל. בעצרת השתתפו גם נשים וילדים.

קבוצה של רבנים מהזרם החרד"לי פרסמה כרוז הקורא לציבור הציוני דתי להשתתף בעצרת[4]. רבנים אחרים מהציבור הדתי-לאומי, קראו שלא להשתתף בה. היו רבנים שהזדהו עקרונית עם מטרת העצרת אך הורו שלא להשתתף בה בשל ביטויים קשים של מארגניה כנגד מדינת ישראל. חלק מהרבנים שקראו להשתתף בעצרת חזרו בהם בבוקר האירוע, בעקבות התקפה חריפה של העיתון "יתד נאמן" כלפי הרב חיים דרוקמן, על רקע התנגדותו להשתתפות בעצרת.

ביום העצרת סגרה משטרת ישראל את כביש 1 ממחלף לטרון לכניסת כלי רכב פרטיים לירושלים מהשעה שתים עשרה בצהריים ועד שעות הערב. החל מהשעה שתיים חסמה המשטרה רחובות ראשיים באזור העצרת, כולל אזור הכניסה לירושלים. התחבורה הציבורית הפנימית והבין-עירונית בירושלים פעלו באופן מצומצם.

הארגון הלוגיסטי נעשה על ידי אנשי מפלגות ש"ס ויהדות התורה, שגם מימנו את ההוצאות הקשורות בעצרת[5][6].

מהלך העצרת

מאות אלפי המפגינים עמדו לאורך הרחובות שדרות שז"ר (בנייני האומה), יפו, ירמיהו, שרי ישראל ומלכי ישראל, וכן ברחובות הסמוכים באזור. חלק מרחוב יפו הוקצה עבור ציבור הנשים שהשתתף בעצרת. במהלך העצרת חולקו והונפו שלטים עם סיסמאות בזכות לימוד התורה ונגד רדיפת הציבור החרדי. הסלוגן ששימש כסמל העצרת היה "התורה הקדושה תנצח".

בעצרת נאמרו אחד עשר מזמורי תהילים[7], שעשרה מתוכם הם לפי סדר שסידר השל"ה[8], וכן תפילת השל"ה, ועוד סליחות ותחנונים[9]. אף על פי שהעצרת חלה בראש חודש, שבו אין אומרים סליחות ותחנונים, פסק הרב שמואל הלוי וואזנר שמותר לומר בה סליחות, עקב "הגזירות הקשות שניחתות על שומרי התורה על ידי השלטון בארץ ישראל". בעצרת נישאה גם תפילת "ועננו בורא עולם", בעקבות הבצורת של חורף 2013–2014.

בעצרת השתתפו רבים ממנהיגי הציבור החרדי, ובהם הרבנים הליטאים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי ורבי שמואל אוירבך, הרבנים הספרדים הרב שלום כהן והרב שמעון בעדני, האדמו"רים מגור, בעלזא וויז'ניץ, וחברים נוספים במועצות גדולי התורה ובמועצת חכמי התורה. כמו כן השתתפו בה רבני העדה החרדית ובראשם הרב יצחק טוביה וייס, הרבנים הראשיים לישראל הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, וכן אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור. בעצרת השתתפו גם קבוצות קטנות ורבנים מהציונות הדתית, בהם הרב שמואל אליהו והרב יעקב שפירא.

בעצרת לא הייתה במה מרכזית לרבנים ולאדמו"רים (שהתקבצו בנפרד יחד עם חסידיהם במקומות מוגדרים), אלא רק לחזנים שקראו את פרקי התהילים והסליחות.

בסיום העצרת בירך רבי ברוך מרדכי אזרחי בקול, ואיתו הציבור, את ברכת חכם הרזים[10][11], (ברכה מיוחדת שנתקנה לרואה שישים ריבוא יהודים), התקיים מעמד קבלת עול מלכות שמים על ידי הרב ראובן אלבז והוקראה הכרזת העצרת (ראו להלן). לאחר מכן הושמע השיר "אני מאמין". הציבור התפזר תוך כדי שירה וריקודים כשברקע נשמעה מוזיקה חסידית ("אנו משכימים" של שלמה כהן [12].) , ורבים מן המשתתפים רוקדים במעגלים.

הכרזת העצרת

בעצרת לא נישאו נאומים, אך בסופה הוקראו הצהרות שהתקבלו על ידי מועצות גדולי התורה ומועצת חכמי התורה:[3]

  • קריאה שלא לקדם את חוק הגיוס של תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים.
  • קריאה לתלמידי הישיבות והכוללים לא להתגייס לצה"ל ולא להכנע לפיתויים ולעונשים כל שהם, ובפרט לא לשתף פעולה עם תכניות גיוס מיוחדות של צה"ל לציבור החרדי.
  • אזהרה לממשלה ולראש הממשלה שלא לגרור את הציבור למאבק בענייני דת ומדינה, שעלול לגרום למרי אזרחי ולמלחמת אחים.
  • קריאה להמשיך את הסטטוס קוו בכל הקשור לדחיית שירותם של תלמידי הישיבות ולחדול מההתנכלויות כלפי הציבור החרדי.
  • קריאה לכלל הציבור שומרי התורה להתחזק בלימוד התורה ושמירת המצוות, שהם הערובה היחידה להמשך קיומו של עם ישראל.

הפגנות נוספות בעולם

במקביל לעצרת בירושלים, נערכו הפגנות בריכוזים חרדיים בלונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן ושווייץ, בהשתתפות אלפי חרדים. שבוע לאחר מכן, התקיימה הפגנת מחאה נוספת במנהטן שבניו יורק, בהשתתפות רבבות חרדים[13].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בג"ץ 3267/97 אמנון רובינשטיין ואחרים נ' שר הביטחון, ניתן ב-9 בדצמבר 1998
  2. ^ בג"ץ 6298/07 רסלר נ' כנסת ישראל (21.02.2012)
  3. ^ 3.0 3.1 החלטות העצרת, אתר שטיבל, 2 במרץ 2014
  4. ^ יונתן אוריך, רבנים חרד“לים יפגינו נגד גיוס לצה“ל, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2014
  5. ^ בפעם השנייה היום: ישיבת היערכות של צוות היגוי לעצרת, אתר 'לדעת'
  6. ^ חיים אבני, ‏ש"ס סירבה לשלם למדפיס העלונים בגלל נייד לא כשר, באתר כיכר השבת, 1 במרץ 2015
  7. ^ פרקים עט, פ, קלז, נה, נא, צ, פט, צה, קז, צו, פו, ופ"ג (נוסף במיוחד, ואינו חלק מסדר השל"ה)
  8. ^ של"ה, מסכת תמיד (צ"ה), מובא באתר haleluya.info
  9. ^ "ישראל נושע בה' תשועת עולמים", "י"ג מידות", "עננו אבינו עננו", "אדון הסליחות", "אלוקינו שבשמים".
  10. ^ 1כיכר השבת, ‏600 אלף איש בירכו יחד: "ברוך... חכם הרזים" • שידור חי, באתר כיכר השבת, 2 במרץ 2014
  11. ^ עניין הברכה נידון לקראת העצרת והיו רבנים שחששו מברכה לבטלה, בנימוק שלא יהיו במקום שישים ריבוא או שהמברכים לא יראו מספר כזה של אנשים. ראו: משה ויסברג, בחדרי חרדים, הלכה למעשה: האם לברך ברכת "חכם הרזים" בעצרת?, באתר בחדרי חרדים, 1 במרץ 2014; ישי כהן, ‏"ברוך חכם הרזים" בעצרת המיליון, באתר כיכר השבת, 28 בפברואר 2014; ישראל כהן, ‏הגאון רבי יצחק זילברשטיין: כך תברכו "חכם הרזים" בעצרת המיליון, באתר כיכר השבת, 28 בפברואר 2014
  12. ^ עדו בן פורת, הזמר שלמה כהן מתנער מקליפ "עצרת המיליון", באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2014
  13. ^ Vera Dobnik. Orthodox New York City Jews Protest Proposed Israeli Draft. ABC News, 9 במרץ 2014.
תמונה פנורמית של העצרת
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של העצרת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0