ספריית שטראשון
ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי. נוסדה מאוסף הספרים של מתתיהו שטראשון, חוקר ומשכיל עברי שהיה ביבליופיל, שהקדיש לספרייתו את מיטב כספו וכוחותיו. הוא הצליח לרכוש עבור ספרייתו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס, ואף כמה אינקונבולות, ובהם "מבחר הפנינים" של שלמה אבן-גבירול, אחד הספרים העבריים הראשונים שנדפסו עם המצאת הדפוס.
היסטוריה
מתתיהו שטראשון (בנו של ר' שמואל שטראשון בעל הגהות הרש"ש על הש"ס), שנפטר בשנת 1885, הוריש את ספרייתו, ובה 5,739 כרכים (מספר עצום לגבי אמצע המאה התשע עשרה), לקהילת וילנה. בשנת 1889 יצא בברלין לאור הספר "ליקוטי שושנים", שהוא קטלוג המפרט את כל הספרים שבאוסף.[1] בשנת 1892 נפתחה הספרייה לציבור, בבית שבו התגורר מתתיהו שטראשון, על ידי המשכיל הלל נח מגיד שטיינשניידר.[2]
בשנת 1901 עברה למבנה חדש בחצר בית הכנסת הגדול של וילנה. בשנת 1902 היא נפתחה לקהל, והייתה מהספריות הציבוריות היהודיות הגדולות והחשובות בעולם.
מנהל הספרייה היה שמואל שטראשון, ולאחריו יצחק שטראשון. הספרן הראשי היה חייקל לונסקי, שנשא במשרה זו עד לחיסול הספרייה בידי הנאצים.
אחד מאוצרותיה של "ספריית שטראשון" היה "ספר המבקרים" הייחודי שלה, שבו רשמו את רשמיהם גדולי הספרות היהודית והעברית, ובהם ח"נ ביאליק, שלום עליכם, דוד ברגלסון, תיאודור הרצל, ברל כצנלסון, מארק שאגאל, ורבים אחרים.
ספריית שטראשון וספרניה עמדו בקשר רצוף עם בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, שהוקם בירושלים.
בשנות השלושים היו בספרייה כ-35,000 כרכים. לאחר כיבוש וילנה בידי הנאצים, פעלה הספרייה בגטו וילנה. היא זכתה לפריחה עם מנויים רבים, למרות שרבים נשלחו באקציות למחנות ההשמדה. בנובמבר 1942 ערכה הספרייה אירוע חגיגי לכבוד השאלת הספר המאה אלף. קבוצת יהודים מהגטו, שכונתה "בריגדת הנייר", החלה במבצע להצלת הספרים והמסמכים היהודיים החשובים מהספרייה ומהארכיון בווילנה, בהסתירה אותם בסביבת הגטו[3]. לקראת חיסול הגטו, חמסו הנאצים את האינקונבולות ושלחו את הספרנים, כמו את יתר תושבי הגטו, למוות בפונאר. אוצרות הספרייה הועברו בארגזים למחסן בפרנקפורט.
עם כיבוש גרמניה בשנת 1945, מצא הצבא האמריקאי את מחסן הספרים בפרנקפורט, ובו שלושה מיליון ספרים שנגזלו מיהודים, ובהם 25,000 ספרים שמקורם בספריית שטראשון. חלקם הועברו לייווא (YIVO) בניו יורק, וחלקם לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. את הספרים התורניים הכפולים שהגיעו לייווא, חלקם כאמור מספריית שטראשון, מסר המכון לספרייה התורנית המרכזית שבהיכל שלמה, בהנהלת צבי הרכבי, מצאצאי שטראשון[4]. חודשים לאחר מכן עלתה בישראל דרישה להעברת יתר שרידי הספרייה להיכל שלמה[5].
בשנת 1961 ניהל צבי הרכבי מאבק משפטי לקבלת פיצויים בסך מיליון ל"י מגרמניה, בעבור הספרים של ספריית שטראשון שהושמדו על ידי הנאצים.[6]
במהלך השנים נעלמו מהיכל שלמה ספרים יקרי-ערך, ואחרים נמכרו על ידי הנהלת הספרייה לגורמים שונים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרידה שור, ספריית שטראשון והספרן חייקל לונסקי כמשקפים את חיי ההשכלה והתרבות היהודית בווילנה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2005.
- פרידה שור, מ"לקוטי שושנים" ועד "בריגדת הנייר": סיפורו של בית עקד הספרים ע"ש שטראשון בווילנה, דיונון והמרכז האוניברסיטאי אריאל, 2012 (הספר בקטלוג ULI) גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- Dan Rabinowitz, The lost library : the legacy of Vilna's Strashun library in the aftermath of the Holocaust, Waltham, Massachusetts : Brandeis University Press 2019
קישורים חיצוניים
- ליקוטי שושנים, מהדורת ברלין, תרמ"ט, באתר היברובוקס
- A Brief History of the Strashun Library
- על ספריית סטראשון בתוך התערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
- על ספריית סטראשון בתקופת השואה, בתוך התערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
- סטראשון-ביבליאטעק אין ווילנע, ליטערארישע בלעטער, 5 ביוני 1925 (ביידיש)
- א. יודעלס, אין דער אלטער סטראשון-ביבליאטעק, ליטערארישע בלעטער, 17 בדצמבר 1926 (ביידיש)
- א., בספרייה של שטראשון בווילנא: ביקור קצר ב"אוצר הספרים", דואר היום, 31 בינואר 1936
- ח. ש. הלוי, שרידי ספריית שטראשון, חרות, 13 בינואר 1961
נתן כהן, סיפורה של ספרייה שהייתה מרכז התרבות של יהדות וילנה, באתר הארץ, 7 באפריל 2013
הערות שוליים
- ^ לקוטי שושנים: והוא רשימת הספרים אשר אסף ... מוהר"ר מתתיהו שטראשון בווילנא, ברלין: י. איטצקאווסקי, 1889.
- ^ גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים ב', ספרית פועלים, 1967, עמ' 315.
- ^
דבש שחור, שירת חייו של אברהם סוצקבר, סרטון באתר יוטיוב (מדקה 37.00)
- ^ בעניין שרידי ספריית שטראשון, חרות, 9 באוקטובר 1960
- ^ דורשים העברת ספרית שטראשון, הבוקר, 8 בינואר 1961.
- ^ ארכיון המדינה, לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - היכל שלמה (עמ' 57), באתר www.archives.gov.il
| וילנה | ||
|---|---|---|
| שכונות | זרצ'ה • פונאר | |
| כיכרות | כיכר הקתדרלה בווילנה | |
| אתרים | אוניברסיטת וילנה • ארמון הנשיאות (ליטא) • התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא • ספריית שטראשון • מגדל גדימינאס (אנ') • נמל התעופה הבין-לאומי וילנה | |
| אתרים יהודיים | בית הכנסת הגדול של וילנה • בית הכנסת הכוראלי של וילנה • המרכז הקראי בווילנה • בית הקברות היהודי בשניפישוק | |
| אישים | אוסקר גליק • יהודה אופאטוב • חיים גראדה • ישראל אפשטיין • מרדכי אהרן גינצבורג • אנטולי גסמן • אייזיק מאיר דיק • יעקב ויגודסקי • יוסף זייברלינג • לאו חנין • דוד יוטן • איסר לובוצקי • יואל דוד סטרשונסקי לוינזון • חייקל לונסקי • אד"ם הכהן • אסף מסרר • מאיר ספיר • בוריס סקוסירב • שמואל שרגא פייגנזון • שמואל יוסף פין • יוליאן קלצ'קו • אברהם קרפינוביץ' • רבי העשיל צורף • נחמן רחמילביץ • צמח שאבאד • ברוך שוב • יהושע שטיינברג • יחיאל שיינבוים | |
| שונות | אורלה איירליינס • בריגדת הנייר • דפוס מ"ץ • דפוס ראם • דפוס רוזנקרנץ • הגאון מווילנה • יהדות וילנה • ש"ס וילנא | |
34225939ספריית שטראשון