רבי יעקב ישראל קניבסקי
 | |
| רבי יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי | |
| לידה |
17 ביוני 1899 ט' בתמוז ה'תרנ"ט הארנאסטייפעל, גוברניית קייב, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
10 באוגוסט 1985 (בגיל 86) כ"ג באב ה'תשמ"ה בני ברק, ישראל |
| כינוי | הסטייפלע'ר, הקהילות יעקב |
| מקום קבורה | בית החיים שומרי שבת, בני ברק |
| השתייכות | יהדות חרדית |
| תחומי עיסוק | גמרא, הלכה, אמונה |
| תלמידיו | בנו, הרב חיים קניבסקי |
| חיבוריו | קהילות יעקב |
| חותן | רבי שמריהו יוסף קרליץ |
רבי יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (ט' בתמוז ה'תרנ"ט - כ"ג באב ה'תשמ"ה) המכונה "הסטייפלר" על שם עיר הולדתו הארנאסטייפעל, היה מגדולי הדור הליטאים, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד. כיהן כר"מ בישיבת נובהרדוק בפינסק וכראש ישיבת בית יוסף בבני ברק. מוכר בעולם התורני כבעל ה'קהילות יעקב' על שם ספריו.
קורות חייו
נולד לרבי חיים-פרץ וברכה קניבסקי בעיירה טשאן[1], שם שימש אביו כשוחט. כשהיה בן 11 התייתם מאביו, ואז חזרה אמו למשפחתה בעיירה הורניסטייפול (אנ') (שמשמה נגזר כינויו "הסטייפלר") הסמוכה לטשרנוביל. אביו היה חסיד של האדמו"ר רבי מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מהורניסטייפול. שמו "יעקב ישראל" ניתן לו על שם רבי יעקב ישראל מטשרקס, סבו של האדמו"ר רבי מרדכי דב.
למד בישיבת נובהרדוק בעיר נובהרדוק עוד קודם שהגיע לגיל 12 (1911), וגלה עם הישיבה להומל שבשליטת רוסיה בחודש אלול תרע"ה (1915)[2]. הוא גויס לצבא רוסיה ושמר על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה[3]. בשנת תרפ"ב (1922) הבריח, כמו בחורי ישיבות רבים אחרים את הגבול לפולין והצטרף לסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק. בתרפ"ה הוציא לאור את ספרו הראשון "שערי תבונה".
בז' באדר ה'תרפ"ז נשא את מרים קרליץ[4], בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ ואחותו של ה'חזון איש'[5], אשר היה השדכן של השניים. בין השנים 1927–1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות רבי שמואל וינטרוב.
בא' בניסן ה'תרצ"ד (1934), כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק[6]. מיד עם בואו התמנה על ידי רבי מתתיהו שטיגל, מייסד ישיבת בית יוסף, לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף.
לצד הרב שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מראשי כולל חזון איש וחבר נשיאות הארגון אתרא קדישא.
ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה בכולל חזון איש ביום פטירת החזון איש בהשתתפות ציבור גדול. רבי יעקב גלינסקי העיד שסידור זמני הלימוד של הסטייפלר היו כשלושים שעות רצופות ולאחר מנוחה היה לומד פעם נוספת זמן דומה[דרוש מקור].
נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אב ה'תשמ"ה, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש. בהלווייתו השתתפו כ-200 אלף איש[7].
מנהיגות ציבורית
עמדתו הייתה תקיפה בנושאי שמירת הדת וכפיפות מוחלטת לגדולי ישראל. כך לדוגמה נקט בגישתו נגד מפלגת פועלי אגודת ישראל, כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת"[8]. על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"[9]. בשנת תשל"ט, כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.
למרות שהורה להשתתף בבחירות, הוא עצמו החל מבחירות תשל"ז, נמנע מהצבעה[10].
בפרשת פסק דין האח והאחות נקט בקו מחמיר כלפי הצדדים המתירים וכתב על הרב גורן: ”וברור שאדם כזה אין לו שייכות עם רבנות כלל וכלל... שכבר הוציא עצמו מכלל אמוני ישראל... יאבד הוא ואלף כיוצא בו ואות אחת מן התורה לא יתבטל”[11].
בבחירות תשמ"ד, הצטרף לדעת הרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס". בכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט. יצא נגד הלימוד בש"ס המבואר של הרב עדין אבן ישראל[דרוש מקור].
בחודש ניסן ה'תשמ"ה קידם הרב קניבסקי על ידי מקורביו את הוצאת העיתון "יתד נאמן" כמתחרה לעיתון הותיק המודיע[12], בשלב הראשוני התנגד הרב שך למהלך שחשש שהדבר יקצין את המתיחות בתוך אגודת ישראל. יוזמי העיתון קבעו את שמו "יתד" והרב קניבסקי הוסיף את השם נאמן.
הנצחתו
על שמו הוקמה הישיבה לצעירים "קהילות יעקב" בבני ברק, בראשה עמדו נכדיו הרב שרגא שטינמן והרב חיים קלופט שפרש ממנה לאחר כמה שנים והקים ישיבה גדולה גם היא תחת השם קהילות יעקב בחזון יחזקאל כיום במודיעין עילית, וכן ישיבת "תפארת ישראל" בשכונת גבעת שאול בירושלים. שמו של תלמוד תורה "דרך אמת" בפתח תקווה הוסב ל"ברכת יעקב" על שמו ורשת תלמודי התורה "תפארת יעקב" בבני ברק ובירושלים נקראת על שמו.
בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב, וכן הוסב שם השכונה ל"משכנות יעקב" על שמו. בירושלים הונצח שמו ברחוב קהילות יעקב שבשכונת רמת שלמה. במודיעין עילית נקרא רחוב קהילות יעקב שבמזרח העיר, וכן נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בבית שמש. בפתח תקווה הונצח שמו ברחוב קהילות יעקב שבשכונת גני הדר.
מהדרכותיו
הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות. הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר. מפורסמת הדרכתו בעניין היחסים בין איש ואשתו.
היה ידוע בגישתו המסתיגת לרפואה המודרנית. לא הרבה לאשר ניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת.
כתב מכתבים רבים בנושא "נרווים" (בדרך כלל כפייתיות OCD). בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, פסיכולוג חרדי מארצות הברית, פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.
כחניך ישיבות נובהרדוק זלזל בהופעתו החיצונית והתרחק מסממני פרסום וכבוד.
משפחתו
- בתו יוספה (נקראה כך ע"ש רבו הסבא מנובהרדוק) אלמנת רבי שאול ברזם. לה הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב".
- הרב חיים קלופט, ראש ישיבת קהילות יעקב - חזון יחזקאל, ורב קהילת נפש החיים מודיעין עילית.
- בנו רבי חיים קניבסקי.
- בתו אהובה, הייתה נשואה לרבי מרדכי שלמה ברמן, מראשי ישיבת פוניבז'.
התגורר בדירה סמוך לבתו הרבנית ברזם לאחר פטירת בעלה רבי שאול ברזם ושימש כאב ליתומים.
ספריו
- שערי תבונה - קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
- קהילות יעקב - עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
- קהלות יעקב - סדרת ספרים על סדר הש"ס.
- שיעורין של תורה - על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת החזון אי"ש בניגוד לשיטת רבי אברהם חיים נאה.
- ברכת פרץ - על התורה[13].
- חיי עולם - מוסר והדרכות.
- קריינא דאגרתא[14] - שלושה כרכים של מכתבים בנושאים שונים, יצאו אחרי פטירתו על ידי נכדו הרב אברהם ישעיהו קניבסקי.
- גליונות קהילות יעקב - הערות שכתב הסטייפלער על גליונות ספרי הלימוד שלו, הוצא לאחר פטירתו על ידי נכדו הרב אברהם ישעיהו קניבסקי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: רבי יעקב ישראל קנייבסקי |
- הורביץ, אברהם הלוי, ארחות רבינו הקהלות יעקב - א, א, באתר אוצר החכמה
- מידע על יעקב ישראל קניבסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של רבי יעקב ישראל קניבסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספדים על הסטייפלר (קנייבסקי יעקב ישראל) באתר הספרייה הלאומית
- רבי יעקב ישראל קניבסקי, באתר אתרוג
- ספרו קהלות יעקב חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', מאתר HebrewBooks
(זוהי המהדורה הישנה שאינה מסודרת לפי סדר הש"ס וחסרים בה עניינים רבים שנוספו במהדורה החדשה) - רבי יעקב ישראל קניבסקי, במהדורת 2007 של אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית)
- ספר 'חיי עולם' חלק א
- שיעורי הרב יעקב ישראל קנייבסקי בקול הלשון
- אחיינו רבי צבי רוטברג בראיון אודותיו. פורום אוצר החכמה.
- תיעוד בן 58 שנים: הסטייפלער בבניית סוכה, באתר כל רגע.
הערות שוליים
- ^ רות צביון, בית אמי, עמ' 131
- ^ הרב י.ל. נעקעריטש, ישיבות נוברדוק, באתר דעת
- ^ רות צביון, בית אמי, עמ' 146
- ^ נפטרה בכ"ט אדר ה'תשל"ג
- ^ הזמנה לחתונת ה"סטייפלער" עם אחותו של ה"חזון איש" באתר בית המכירות הפומביות קדם.
- ^ הרב זכריה פישמאן, צום אפפאר קיין ארץ־ישראל פון דעם ר"מ בּישיבת פינסק (ידיעה על עלייתו ארצה לבני ברק בעיתון יהודי מקומי בפינסק), פינסקער ווארט, 23 בפברואר 1934.
- ^ "העם היהודי התייתם", חדשות, 12 באוגוסט 1985
- ^ "השקפתנו" חלק ג פרק ו: מכתב מכסלו תשל"ב.
- ^ "השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י: מכתב מחודש אב תשכ"א
- ^ אורחות רבינו, ח"ו[דרוש מקור: צריך מקור מדוייק].
- ^ הפרדס, הפרדס - מס' 47 כרך. 4 1973 ינואר, באתר היברובוקס
- ^ מו"מ להוצאת יומון חרדי מתחרה להמודיע, באתר נח זבולוני
- ^ נקרא על שם אביו רבי חיים פרץ.
- ^ שם הספר הכולל, את אגרותיו של הרב, מבוסס על הביטוי התלמודי "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא"
| עץ משפחת קרליץ |
|---|
