דוב אברמסון

דוב אברמסון
	דוב אברמסון ב-2016.
	דוב אברמסון ב-2016.
לידה	1975 (גיל: 49 בערך); ארצות הברית
לאום	ישראלי
תחום יצירה	עיצוב
יצירות ידועות	נר מצווה, קו 70
פרסים והוקרה	פרס פלהיים ליצירה טיפוגרפית

דוב אברמסון (נולד ב-1975) הוא מעצב ואמן ישראלי, שפועל בעיקר בשדה של התרבות היהודית-ישראלית העכשווית.

ביוגרפיה

דוב אברמסון נולד בארצות הברית ב-22 ביוני שנת 1975. בשנת 1983 עלה עם משפחתו לישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בערד ואחר כך התיישבה בירושלים. בנעוריו למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. שירת בצה"ל ביחידה 8200 של חיל המודיעין - תחילה במוצב החרמון, ולאחר מכן כמפקד קורסים בבה"ד 15.

בין השנים 1998 ו-2002 למד במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". על פרויקט הגמר שלו, עיצוב מחודש לדף התלמוד, זכה אברמסון בפרס ע"ש מרק פלהיים. את הפרויקט הנחה פרופ' עדי שטרן, אז מרצה במחלקה.

יצירה

עיצוב

בסמוך לסיום לימודיו בבצלאל, הקים אברמסון בירושלים סטודיו לעיצוב המתמחה בפיתוח שפות ויזואליות לארגונים ופרויקטים שעוסקים בתרבות ובזהות יהודית-ישראלית עכשווית. הסטודיו עיצב בין השאר את הספר "פרקי אבות – פירוש ישראלי חדש" בעריכת אביגדור שנאן (2009), ואת ההגדה של פסח "כולנו מסובין" של קרן תל"י (2013).

החל משנת 2012, התרחבה העשייה של הסטודיו גם לתחומי האיור והאנימציה. מאז 2014 הסטודיו מאייר מדי שנה מפה של תיקוני ליל שבועות בירושלים המחולק באלפי עותקים בליל החג ברחובות העיר. ב-2015 הסטודיו יצר את ה"אושפיזות" - קישוט לסוכה המציג 26 נשים מההיסטוריה היהודית והישראלית, כמימד משלים למנהג האושפיזין הגברי המסורתי^[1].

באוקטובר 2017 הסטודיו הציג במתחם התחנה בירושלים את התערוכה "מועדי ב': החגים האבודים של לוח השנה היהודי" שעניינה המועדים המופיעים בטקסט הקדום של מגילת תענית שנעלמו זה מכבר מלוח השנה שלנו^[2].

בתחום האנימציה, לצד עבודות עבור לקוחות, הסטודיו יצר את סרט האנימציה הקצר "אבא, הלכתי לאיבוד" (2019) על חלל צה"ל יובל הראל במסגרת פרויקט "פנים. יום. זיכרון" של בית אבי חי^[3], ואת קליפ האנימציה 'ירושלים' (2019) עבור אמן הספוקן וורד פדרו גראס.

אמנות

יצירתו האמנותית של אברמסון מבקשת לגלות את האפשרויות הטמונות בויזואליה יהודית-ישראלית חדשה ומתחדשת. על ידי שימוש בטכניקות השואבות מעולם התקשורת החזותית, מציגה יצירתו קירוב של המסורת היהודית אל העולם העכשווי, באופן היוצר בחינה של מסורת אמונתית זו. בין עבודותיו הידועות "נר מצווה" (2003)^[4], יצירה המורכבת מ-613 נרות נשמה ועליהם תוויות של תרי"ג מצוות, והעבודה "יש לנו מניין?" (2005) הבוחנת את גבולות ההכלה של המניין ההלכתי.

בשנת 2013 יצירתו "זמן נקט" על ששת סדרי המשנה חנכה את הגלריה בבניין החדש של מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, וב-2015 הוצגה היצירה "קו 70" - מפה קונספטואלית של העיר ירושלים - על כותלי המצודה שבמוזיאון מגדל דוד בשער יפו.

מעבודותיו באוסף מוזיאון ישראל, המוזיאון היהודי של ניו יורק, המשכן לאמנות עין חרוד ועוד.

אברמסון שימש כמרצה במחלקה לתקשורת חזותית במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר, והוא מכהן כחבר ועד מנהל של הביאנלה של ירושלים.

חיים אישיים

אברמסון מגדיר עצמו כמי ש'מחובר לעולם היהודי בעבותות של מתח ואהבה'^[5], אבל לא כאיש הלכתי. הוא מתגורר בירושלים, נשוי לשרית, מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, ואב לשלוש בנות.

פרסים

2003 פרס ע"ש מרק פלהיים עבור עיצוב טיפוגרפי ייחודי, בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב, ישראל
2004 שלב הגמר, פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב, קרן עדי
2006 שלב הגמר, פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב, קרן עדי
2009 שלב הגמר, פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב, קרן עדי
2012 פרס אליס שלוי להצטיינות אקדמית, מכון שכטר למדעי היהדות
2019 פרס סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר (מפיק), "אבא, הלכתי לאיבוד", פסטיבל הסרטים היהודי, סן דייגו
2019 פרס קליפ האנימציה הטוב ביותר (מפיק), "ירושלים", פסטיבל הסרטים הקצרים, סידני