הרב מרדכי שטרנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מרדכי שטרנברג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי שטרנברג
לידה 1 ביוני 1948
כ"ג באייר תש"ח
כפר פינס, ישראל
פטירה 5 בדצמבר 2022 (בגיל 74)
י"ב בכסלו תשפ"ג
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק תלמוד, תנ"ך, אמונה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב צבי טאו, הרב אליהו מישקובסקי

הרב מרדכי שטרנברג (כ"ג באייר ה'תש"ח, 1 ביוני 1948, כפר פינס – י"ב בכסלו ה'תשפ"ג, 5 בדצמבר 2022, ירושלים) היה ראש ישיבת הר המור מאז הקמתה בשנת תשנ"ח עד פטירתו. קודם לכן שימש ר"מ בישיבת מרכז הרב.

ביוגרפיה

נולד בכפר פינס לרבקה ולרב משה שטרנברג, שהיה רב היישוב. טרם הגיעו לגיל בר-מצווה נפטר אביו, ואימו עם ארבעת ילדיה עברו לגור בירושלים. למד בישיבת נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, בה למד בחברותא כשנה וחצי עם ראש הישיבה הרב אליהו מישקובסקי, ממנו קיבל את דרך הלימוד בסגנונו של הרב שמעון שקופ. נשא את בתו של הרב משה לוין, רבה הראשי של נתניה[1], ובת דודתו של הרב זלמן מלמד.[2]

בהמשך עבר בעקבות אחיו התאום, הרב עמיאל שטרנברג, לישיבת מרכז הרב, בשל ה"כלל-ישראליות" שלה (כהגדרתו), שם למד בעיקר אצל הרב מרדכי פרום ואצל הרב אברהם שפירא. שימש כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ. בגיל 25 מונה לר"מ בישיבת מרכז הרב על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק.[3] במהלך השנים לימד הרב שטרנברג את השכבה המבוגרת בישיבה והתאפיין בשיעורי גמרא מעמיקים.[4] רבנים רבים המשמשים כר"מים בישיבות למדו בין השאר אצלו, והוא נחשב כבעל השפעה בלימוד עיון בישיבות מהזרם הדתי לאומי.

כאשר נפטר חמיו (בשנת תשל"ז), רצה הרצי"ה קוק להיענות לבקשת הגר"ש גורן שכיהן אז כרב הראשי לישראל, לפיה יתמנה הרב מרדכי במקומו לכס רבנות נתניה. אמנם המינוי לא יצא לפועל, בשל אי רצונו של הרב מרדכי בכך ובשל מכתב שכתבו תלמידים לרצי"ה ומחו על האפשרות שרבם יפסיק ללמדם, בטענה שהדבר ייצור משבר בישיבה בהווה ובעתיד.[5]

בשנת תשמ"ח הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל הרב אברהם שפירא.[6]

בשנת תשנ"ח (1997), נמנה עם קבוצת הרבנים שפרשה מישיבת מרכז הרב והקימה את ישיבת הר המור אשר עמד בראשה לצד אחיו הרב עמיאל. עד לפרישה לימד גם במכון מרחבים בירושלים.[דרוש מקור]

הרב שטרנברג לימד גם בישיבות בית אל, אור עציון, עטרת ירושלים, קדומים, מעלה אליהו, עטרת נחמיה ובבית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל. תלמידים מישיבת שבי חברון היו באים לשמוע שיעורים מפיו בירושלים.

בכסלו ה'תשפ"ב (דצמבר 2021) פורסם כי חלה בסרטן הריאות.[7] נפטר ממחלתו ביום י"ב בכסלו ה'תשפ"ג (5 בדצמבר 2022).

דרכו בחינוך

יסוד גישתו ללימוד התורה הוא חתירה להבנת דברי הגמרא והראשונים "מבלי לאלץ את הסוגיה, אלא להקשיב לה"[8]. בדבריו שנתפרסמו בחוברת "לעסוק בדברי תורה"[9] הדגיש את ההתרחקות מהנחות מוקדמות בגישה לסוגיה: "היכולת להיפתח, לבוא כדף חלק, לרצות לשמוע - בלא כל סייג וללא שום מגבלות - היסוד לה הוא הענווה...". על פי שיטתו, לרוב יש להעדיף שכל המפרשים הסכימו להגדרות הבסיסיות היסודיות, ונחלקו רק בניואנסים ופרטים.[4]

חינך לכך שלימודים אקדמיים אינם תחליף לישיבה ולעולם הרוחני, אלא לימוד מקצוע, ואמר: "כל בחור מהישיבה שהולך לאקדמיה הוא בסדר גמור, לכתחילה! הוא לומד מקצוע, ובאיזה עולם הוא חי? הוא לא עזב את הישיבה"[10][11].

פעילותו הציבורית

הרב מרדכי היה מחברי ומקימי ארגון איחוד רבני תורת הארץ הטובה, גוף המאגד רבנים מזקני תלמידי הרצי"ה ממגוון ישיבות. חתנו, הרב משה שחור הוא מראשי "צעירי תורת הארץ הטובה".

בשנתו האחרונה, כחבר בוועדת החינוך של איחוד הרבנים, שלח מכתב למנהלים ומנהלות בחמ"ד על הזהות הציונית-דתית, ובו הסיסמא: "תורה ויראת שמים, וכתוצאה מזה - עבודה"[12].

היה שותף בהקמה וחבר הוועד המנהל של עמותת אבוקת אור,[13] המסייעת לבוגרים המתמודדים עם שילוב מוגבלויות הכולל עיוורון ופגיעה מוחית,[14][15] ובכללם בנו הבכור שלומי.[16]


מחה בפומבי נגד עלייה להר הבית[17], וציטט את דברי הרב קוק זצ"ל: "פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים"[18]. הרב התראיין בנושא מספר פעמים לתקשורת[19].

ביקר את התנהלותה הלקויה של מפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט בנושאי יהדות במדינה, בהתעלמותה מדעת תורה ותלמידי חכמים[20]. יום לפני הבחירות שנערכו באלול ה'תשע"ט (ספטמבר 2019), בהן התמודדו איילת שקד ונפתלי בנט (יחד עם בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ) ברשימת ימינה, פירסם הבהרה כי "לא יעלה על הדעת לתמוך ברשימת ימינה שמחצית מחבריה הוכיחו במעשיהם ובדבריהם שהם נושאי דגלה של הפוסט-מודרנה, וכפי שהורו רבותינו זצוק"ל[21] שאי אפשר לתמוך ברשימה כזאת"[22].

בשנת ה'תשע"ו (2016) קרא לפרק את הממשלה לאור התרקמות מתווה הכותל ונתינת לגיטימציה לרפורמים. כמו"כ פסק שעל כפיית חיילים לגלח את זקנם צריך ללכת לכלא[23].

קרא לחזק את הרבנות הראשית כ"מרכז היחיד במדינה לענייני הגיור ולכל ענייני היהדות הממלכתיים בישראל", וחתם על מכתב רבנים בו נאמר כי "גיורים פרטיים מערערים את יסודותיה של מדינתנו כמדינה יהודית", וכי יכירו אך ורק בגיורים אשר עברו תחת ידה ואישורה של הרבנות הראשית והעומדים בראשה[24].

מחיבוריו

עיונים משיעורי הרב מרדכי

גולת הכותרת של יצירתו התורנית של הרב שטרנברג היא שיעוריו העיוניים בתלמוד, אשר חלקה נדפס במסגרת סדרת "עיונים משיעורי הרב מרדכי". עד שנת ה'תשפ"א (2021) יצאו לאור במסגרת הסדרה מספר כרכים: פרק שניים אוחזין, בתורת ה' חפצו – דרכי לימוד (תשס"ט); מסכת בבא בתרא (תשע"א); מסכת שבת, דרכי לימוד (תשע"ב); מסכת כתובות, עם שיעורים באמונה (תשע"ג); מסכת קידושין (תשפ"א). הסדרה יוצאת לאור על ידי בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל. העורך הראשי הוא הרב דוד טורנר.

חיבורים נוספים

  • לעסוק בדברי תורה – הגישה לתורה ודרכי לימודה, תשס"א
  • תורתך אהבתי – בענייני מצוות תלמוד תורה, תשע"ג
  • בית נאמן בישראל – יסודות קשר הנישואין והדרכים לבנייתו, תשע"ה
  • כי הם חיינו: למהותה של תורה ודרכי קניינה – גבעת שמואל, תשע"ה
  • יתמך דברי ליבך – שיחות חיזוק בזמן התמודדות, תשע"ה
  • באמונתו יחיה – שיחות הדרכה לחיים של אמונה, תשע"ו
  • להרים את הדגל – על לימוד הגמרא בדורנו, תשע"ו
  • שיעורים לחנוכה - בסוגיות במסכת שבת העוסקות במצוות החג; נדפסה 3 פעמים - תשס"ו, תשע"א[25] ותשפ"ג
  • התום והיושר - שיחות בענייני חינוך

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב משה הלוי לוין, באתר עיריית נתניה
  2. ^ הרב זלמן ברוך מלמד: הרב שטרנברג היה מגדולי מגידי השיעורים בעולם התורה, באתר ערוץ 7, 5 בדצמבר 2022
  3. ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על ראשי ישיבת הר המור, כיפה (אתר אינטרנט)
  4. ^ 4.0 4.1 ראו במבוא לספרו של הרב אברהם וסרמן, בריחי שערייך.
  5. ^ מכתב הרב בלייכר לרצי"ה בתחינה שלא למנות את הרב מרדכי לרב העיר נתניה, ‏שנת ה'תשל"ז
  6. ^ מה כתב הרב הראשי על הרב שטרנברג זצ"ל לפני כ-35 שנה?, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2022.
  7. ^ תפילות לרפואתו של הרב מרדכי שטרנברג, באתר ערוץ 7, ‏כ"ט כסלו התשפ"ב
  8. ^ אנושיות, תפיסה חינוכית ואמון באדם, באתר מקור ראשון, ‏י"ח בכסליו ה'תשפ"ג
  9. ^ בהוצאת הישיבה הגבוהה מעלה אליהו, ת"א ה'תשס"א.
  10. ^ על עולם האקדמיה, באתר Youtube, ‏בשנתו האחרונה
  11. ^ לימודי המשך, באתר איגוד בתי המדרש התורניים באקדמיה, ‏י"ז בסיון ה'תשפ"ב
  12. ^ מהי הזהות הציונית-דתית?, באתר ערוץ 7
  13. ^ אתר עמותת אבוקת אור
  14. ^ אהבת מרדכי, באתר ערוץ 7, ‏י"ד בכסליו ה'תשפ"ג
  15. ^ מסע ההתרמה של 'אבוקת אור', באתר ערוץ 7, ‏א' בסיוון ה'תש"פ
  16. ^ עובד ד' כמלאך, באתר ערוץ 7, ‏י"א בכסליו ה'תשפ"ג
  17. ^ מחאה נגד עליית ח"כ בן גביר להר הבית, באתר ערוץ 7, ‏י' באייר ה'תשפ"א
  18. ^ אגרות הראי"ה, אגרת תרע"ז.
  19. ^ שיחה עם הרב חגי לונדין, באתר עולם קטן, ‏גיליון לראש השנה ה'תשע"ו
  20. ^ עצומת רבנים נגד התנהלות הבית היהודי בנושאי דת ומדינה, באתר הקול היהודי, ‏ט' בטבת ה'תשע"ד
  21. ^ הרצי"ה קוק, כפי שהעיד הרב שלמה אבינר.
  22. ^ הבהרה: אין להצביע למפלגת ימינה, באתר כיפה, ‏ט"ז באלול ה'תשע"ט
  23. ^ כנס חרום נגד מתווה הכותל, באתר כיפה, ‏י"ט באדר א' ה'תשע"ו
  24. ^ גיורים פרטיים עומדים בסתירה לתורה, באתר סרוגים, ‏כ"ו באב ה'תשע"ה
  25. ^ בתוך בטאון הישיבה 'ערוגות הבושם' חלק ח', העוסק במסכת שבת, שנלמדה אז בישיבה.
  26. ^ גיא עזרא, ‏ראש ישיבת ירוחם הודיע: חוזר לגוש עציון, באתר "סרוגים", 24 ביוני 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35350582מרדכי שטרנברג

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_מרדכי_שטרנברג&oldid=2196632"