קבורה משנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלוסקמות כלקוליתיות מארץ־ישראל לקבורה משנית

קבורה משנית (בלשונות זרות גם "הלוויה כפולה"[1][א]) היא צורה של קבורה, בה שרידיו או עצמותיו של נקבר מוּצאות מהקבורה הראשונית לקבורה מחדש, לרוב לאחר ריקבון הבשר והיעלמותו.

סקירה כללית

מנקודת מבט ארכאולוגית ואתנוגרפית, קבורת המתים מחולקת לשתי קטגוריות: קבורה ראשונית וקבורה משנית. קבורה ראשונית מתייחסת לקבורה הראשונה שנעשתה לגופת המת, עם ניתוק זמני או סופי של כל המגע הפיזי של בני המשפחה והקהילה עם הנפטר.[2] קבורה משנית ניכרת בתיעוד הארכאולוגי והאתנוגרפי. ישנם התייחסויות, תהליכים ומאפייני זיהוי רבים ושונים של קבורה משנית, וכיצד היא שונה מקבורה ראשונית.[1] הם יכולים להיות דומים במובנים מסוימים. ישנם גם מניעים רבים ושונים לביצוע הקבורה המשנית.[1] קבורה משנית עשויה להתרחש לאחר טקס ההלוויה הראשוני, שבמהלכו ישנה עיסוק פיזי מחודש בשרידים האנושיים. העיסוק עשוי לכלול טקס הלוויה שני, הנחשב לפעמים כמשנה את מצבו הרוחני של הנפטר.[3]

זיהוי קבורה משנית

ארכאולוגים מגדירים את הקבורה המשנית במקרים רבים לפי חוסר במאפיינים מסוימים הקיימים לרוב בקבורה ראשונית.[1] אם ישנו שלד מלא, שלם ובמנח אנטומי נכון, כנראה שמדובר בקבורה ראשונית.[4] תרבויות מסוימות מנקות מבשר את הגופה לאחר המוות (אנ'), תהליך שיכול לתפוס את מקום הקבורה הראשונית.[1] לאחר מכן הם אוספים את כל העצמות המנוקות וקוברים אותן בקבר כשלד "שלם" ו"אנטומי" (גם אם חסרות כמה עצמות). עקב חוסר שימור, כמה עצמות קטנות, כגון הגלילים, החוליות או הצלעות עשויות להיות חסרות. לכן, היעדר עצמות קטנות עשוי שלא להעיד על קבורה משנית.[4] כאשר יש שלד מלא, ארכאולוג יכול לבחון את האדמה מתחת לשרידים ומסביבם, על מנת לזהות נוכחות של חומר אורגני באדמה המסמל את ריקבון הבשר באתרו.[1] בעיות של טפונומיה באתר או נסיבות מוות עלולות לתרום לשלדים לא שלמים. נזק זה עשוי להיגרם מתהליכים טבעיים (רעידת אדמה, שיטפון, בליה וסחיפה), מבעלי חיים (בדרך כלל מכרסמים אך גם נחשים), או שוד קברים והזזת עצמות,[5] או מפעולות אנושיות שאינן קשורות לקבורה או או למסורות הלוויה (למשל בנייה או חקלאות).[4]

בסהר הפורה


בתקופת הברונזה

בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת נמצאו קבורות משניות מעטות יחסית לקבורות ראשוניות,[28] בין השאר בתל נאמי (בין נווה ים להבונים) בו נמצאו קבורות משניות של חלקי שלדים עם מנחות קבורה – שם ייתכן שהקברים רוקנו לצורך שימוש חוזר, אולם ייתכן ששם שודדי קברים הם שקברו מחדש את הנקברים מהקבורה הראשונית שנשדדה מתוך כבוד להם.[29]

בארמון המלכותי שבעיר קטנה נמצאה מערת קבורה מלכותית, שממצאיה לא נבזזו. המערה הורכבה מחדר ראשי, ממנו היו כניסות לשלושה חדרים צדדיים, ולכל חדר היה תפקיד שונה.[30] בחדר המרכזי התבצעה הקבורה ונערכו הטקסים, כולל טקס המשתה הראשי (המרזח). בצדו השמאלי של החדר נמצא ארון קבורה מבזלת ללא מכסה, ובו שרידי שלושה אנשים, שלושתם אינם שלמים – עצמותיהם נלקחו לשם מקבורתם הראשונית.[30] הקבורה הראשונית נעשתה בחדר הימני, בו נמצאו שני ספסלי אבן שעל אחד מהם שכב השלד היחיד בכל המערה שנותר שלם ותקין מבחינה אנטומית – ככל הנראה הנקבר החדש ביותר, היחיד שלא הספיקו להזיז; כן נמצא בו ארון האבן השני במערת הקבורה, גם הוא ללא מכסה, ובו שרידי שני פרטים, מספר כלי חרס וקערות זהב.[31] החדר השמאלי שימש כולו כגלוסקמה (כלומר, מאספה[32]), ובו הונחו, כשהובאו מכל שאר חדרי המערה, עצמות האנשים (וכן עצמות בעלי חיים) במקום מנוחתם הסופי. כמו בשאר המערה, גם שם נמצאו קערות עם מנחות למתים.[31] ניתן לשער מממצאי המערה על תהליך הקבורה כולו, הראשונית והמשנית: כשהמלך מת, גופתו ככל הנראה חוממה, לא ברור איפה אך כנראה בחוץ, אולי כטקס ציבורי.[31] לאחר מכן הובאה הגופה למערה לקבורתה הראשונית, כנראה בחדר הימני.[33] בקבורה המשנית הגופה שכבר נרקבה הועברה לארון אבן, שם נהנו ממנחות ומטקסי המשתה למתים. הקבורה השלישית (tertiary burial) בוצעה לנקברים הישנים ביותר, שהעברו לחדר השמאלי, המשמש כגלוסקמה.[33]

בתקופת הברזל

בתקופת הברזל ביהודה הייתה נפוצה קבורה פתוחה (הנחת הנפטרים על מדפים, ללא כל כיסוי)[34] במערות קבורה משפחתיות (אך נמצאו גם קבורות יחידים או זוגות, כנראה למעמד העליון בעיקר).[35] הקבורה המשפחתית במערה לדורות רבים לא אפשרה הקצאת מקום לכל אחד מבני המשפחה, ולכן, בעוד שאבות ואמהות המשפחה נקברו בחדר מיוחד בקבורה ראשונית לעד,[36] קבורת בני המשפחה הצאצאים נעשתה בשלבים: בשלב הראשון נקברה הגופה, ובשלב השני לוקטו העצמות, שללא הבשר נפחן קטן הרבה יותר, קיבוצן והבאתן לקבורה משנית.[37] בסלע נחצבו חללים מיוחדים שנועדו להוות מיכלים לקליטת העצמות של שלב הקבורה המשנית – חללים אלה נקראים באנגלית repository או depository (ולעיתים גם pit אן well), ובעברית מודרנית לעיתים נקראים "מאספים", וייתכן שאיסוף העצמות בהם קשורים לביטוי המקראי "נאסף אל עמיו".[32] החללים נחצבו בירכתי המערה, מעבר למדפים עליהם הונחו הגוויות או מתחת למפלסי המדפים.[37] צורתם לא הייתה אחידה – נמצאו חללים עגולים, דמויי באר, חדרים מלבנים או סגלגלים, ואף חסרי צורה מוגדרת; לעיתים נחצבו בקפידה, ולעיתים מערת הקבורה נחצבה בדייקנות, בעוד שחללי הקבורה המשנית נחצבו ברישול.[32] למתים הוגשו מנחות קבורה – לרוב מספר גדול של בקבוקים קטנים ופכיות, ומנחות כאלה נמצאו גם במאספות.[38] ביהודה הייתה גם ידועה קבורה במתקנים דמויי שקתות חצובים באבן; במערות בהן הקבורה נעשתה בשקתות לא נמצאו חללים לליקוט עצמות, ומכאן שקבורה מסוג זה הייתה קבורה ראשונית וסופית, ללא קבורה משנית. לעיתים שקתות כאלה נמצאו במערות משפחתיות, בהן, כאמור, אבות המשפחה נקברו בקבורה ראשונית סופית, בעוד שאר בני המשפחה, בחדרים אחרים, נקברו גם בקבורה משנית.[39] לעיתים נמצאו במאספות חפצים אחרים כמו קמעות (כמו למשל לוחיות ברכת כהנים).[40]

במקרא

לאחר מות שאול ויונתן בגלבוע וקבורתם בידי אנשי יבש גלעד תחת האשל ביָבֵשָׁה (שמואל א', ל"א, י"א-י"ג), מוציא דוד את עצמותיהם מקבורתם הראשונית וקובר אותם בארץ בנימין בנחלת קיש: ”וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת בַּעֲלֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד [...] וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן.” (שמואל ב', כ"א, י"ב-י"ד).[41]

בתקופת בית שני

שרידי מערת קבורה בכנסיית דומינוס פלוויט
עמוד ראשי
 ראו גם – ליקוט עצמות
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בתקופת בית שני הייתה נפוצה מאות הקבורה המשנית בגלוסקמות.[42]

ציון עוזיה מלך יהודה מצביע על הזזת גופת עוזיהו מלך יהודה מקבורתו הקדומה, בין אם הייתה ראשונית או משנית, לקבורה אחרת, כלומר קבורה משנית (או שלישית, tertiary burial).

באירופה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

באירופה התקיימה קבורה משנית מתקופות טרום־היסטוריות, כולל בתקופה המזוליתית.[43] המנהג ניכר שם בימי הביניים.[44]

בארצות גרמאניות

קבורת גזע משוחזרת חלקית – ללא תלולית קבורה – עם קבורה משנית בהרחבת חצי העיגול
פרט הקבורה המשנית. בחזית נראה סידור האבן של תל הקבורה הישן. ברקע זה של ההרחבה העדכנית יותר

ידועות דוגמות לקבורה משנית (בגרמנית: Nachbestattung או Sekundärbestattung) מהתקופה הפלאוליתית בגרמניה (כולל מהתרבות המוסטרית הפלאוליתית התיכונה ומהתרבות המגדלנית הפלאוליתית העליונה).[45]

בלטביה

באתר הקבורה Zvejnieki (אנ') בלטביה נמצאו עדויות להפרעת קברים מכוונת, בה הפרט נקבר תחילה, ולאחר מכן מחולץ מקברו איבר מסוים.[46]

באנגליה

קבורה משנית ניכרת בתקופת הברזל באנגליה.[47]

במזרח הרחוק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

חלק ניכר מתיעוד טקסי הקבורה מגיע מתצפיות של חוקרים, מיסיונרים ואנשי מנהל שחיו בקרב עמים ילידים.[3] שלוש דמויות חשובות בניתוח דיווחים אלה היו הרץ, שרר ושטהר. חוקרים אלה אפיינו את הקבורות המשניות של קהילות נגדג'ו־דייה, שהיו חלק מתרבות הדיאק (אנ') באינדונזיה, בעלת מבנה ברור לטקסי קבורה משניים.[3] הטקסים המובנים מאוד עזרו לקהילה להרגיש למראית עין כאילו יש לה שליטה על המוות.[2] התרגום והפרשנות בתזה של הרץ היו מכריעים בתחום, ועדיין משמשים כבסיס להבנה ולפרשנות של פרקטיקות תרבותיות עדכניות של קבורה משנית. התמה המנחה של הרץ הייתה שבקהילות נגדג'ו־דייה קיימת חובה מוסרית הן מהמשפחה והן מהקהילה להועיל לנפטר בחיים שלאחר המוות.[3] בנוסף לסיפוק צורכי הנפטרים, הדגיש טקס זה את טובת הקהילה על פני אינדיבידואליזם.[2] חשוב לציין שהרץ, שרר או שטהר לא חיו בין הילידים.

קבורה משנית נראית גם בתרבויות רבות לאורך מאות שנים מחוץ לנגאדג'ה־דייה. המאפיינים הייחודיים והתדירות של קבורה משנית משמשים לעיתים קרובות כדי לסייע בזיהוי ואפיון יישובי עבר.[2] עוד כמה דוגמאות ידועות כוללות את המגליתים מתרבות ה־Funnelbeaker (אנ'), הנהלים המחמירים בקברי הבודדים בתרבות גרזן־הקרב (אנ'), והייחודיות של תרבות ה־Pitted Ware (אנ').[2] תרבויות מסוימות אף מכילות שרידים של פרטים רבים החשופים לאש, אך גם לאיכול הבשר.[2]

קבורה משנית קיימת בתקופה המודרנית בטאיוואן.[48]

באפריקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

באמריקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ראו גם

לקריאה נוספת

ביאורים

  1. ^ אין לבלבל עם קבורה כפולה שבה נקברות שתי גופות יחד

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Duday, Henri, et al. The Archaeology of the Dead: Lectures in Archaeothanatology. United Kingdom, Oxbow Books, 2009.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Douglas Miles, Socio-Economic Aspects of Secondary Burial, Oceania 35, 1965, עמ' 161–174 doi: 10.1002/j.1834-4461.1965.tb00850.x
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Märta Strömberg: Die Megalithgräber von Hagestad. Zur Problematik von Grabbauten und Grabriten. Acta Archaeologica Lundensia, Vol. 8. Bonn and Lund, 1971.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Gowland, Rebecca. Knüsel, Christopher., Social archaeology of funerary remains, Oxbow Books, 2009, מסת"ב 978-1-84217-365-7
  5. ^ כך אולי קרה בתל נאמי; ראו מיכל ארצי, "נוהגי קבורה בתל נאמי", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 91
  6. ^ Scott D. Haddow, Christopher J. Knüsel, Skull Retrieval and Secondary Burial Practices in the Neolithic Near East: Recent Insights from Çatalhöyük, Turkey, Bioarchaeology International 1, 2017, עמ' 52–71 doi: 10.5744/bi.2017.1002
  7. ^ יצחק גלעד, "מתים ומנהגי קבורה בארץ־ישראל בתקופת האבן הקדומה", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 21
  8. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 37
  9. ^ 9.0 9.1 אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 48
  10. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 48–50
  11. ^ יצחק גלעד, "מתים ומנהגי קבורה בארץ־ישראל בתקופת האבן הקדומה", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 22
  12. ^ יצחק גלעד, "מתים ומנהגי קבורה בארץ־ישראל בתקופת האבן הקדומה", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 24
  13. ^ יצחק גלעד, "מתים ומנהגי קבורה בארץ־ישראל בתקופת האבן הקדומה", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 26
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 41
  15. ^ Israel Hershkovitz, Yosef Garfinkel, Baruch Arensburg, Neolithic skeletal remains at Yiftahel, Area C (Israel), Paléorient 12, 1986, עמ' 73–81 doi: 10.3406/paleo.1986.4401
  16. ^ Israel Hershkovitz, Avi Gopher, Human Burials from Horvat Galil: A Pre-Pottery Neolithic Site in the Upper Galilee, Israel, Paléorient 14, 1988, עמ' 119–125 doi: 10.3406/paleo.1988.4446
  17. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 42
  18. ^ Maurice Dunand, Fouilles de Byblos V, 1973
  19. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 45–46
  20. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 46
  21. ^ Claire Epstein, A Pottery Neolithic Site near Tel Qaṭif, Israel Exploration Journal 34, 1984, עמ' 209–219
  22. ^ Avi Gopher, Raphael Greenberg, Pottery Neolithic Levels at Tel Dan, Mitekufat Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society כ', 1987, עמ' 91*–113*
  23. ^ אבי גופר, נחל זהורה II, חדשות ארכיאולוגיות צ"ה, 1990, עמ' 29–29
  24. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 46–47
  25. ^ J. Perrot, D. Ladiray, Tombes à ossuaires de la région côtière palestinienne au IV millénaire avant l'ère chrétienne, 1980
  26. ^ אבי גופר וישראל הרשקוביץ, "מנהגי הקבורה בארץ־ישראל בתקופה הנאוליתית", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 51–52
  27. ^ יונתן רטוש, "עבר" במקרא או ארץ העברים, בית מקרא טז, 1971, עמ' 550
  28. ^ רבקה גונן, "מנהגי קבורה ושוֹנוּת תרבותית בכנען של תקופת הברונזה המאוחרת", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994
  29. ^ מיכל ארצי, "נוהגי קבורה בתל נאמי", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 91
  30. ^ 30.0 30.1 Peter Pfälzner, Syria's Royal Tombs uncovered, Current World Archaeology 15, Feb/March 2006, עמ' 19
  31. ^ 31.0 31.1 31.2 Peter Pfälzner, Syria's Royal Tombs uncovered, Current World Archaeology 15, Feb/March 2006, עמ' 21
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 110–111
  33. ^ 33.0 33.1 Peter Pfälzner, Syria's Royal Tombs uncovered, Current World Archaeology 15, Feb/March 2006, עמ' 22
  34. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 127
  35. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 109
  36. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 107–109, 112
  37. ^ 37.0 37.1 גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 110
  38. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 128
  39. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 129
  40. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 140
  41. ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 113
  42. ^ יובל ברוך, אנט לנדס־נגר, מנהג ליקוט עצמות (Ossilegium) וקבורתן בגלוסקמות באזור דרומא לאחר ימי הבית השני:נקודת מבט ארכיאולוגית, מחקרי יהודה ושומרון קובץ כז 1, 2018, עמ' 19–47
  43. ^ Grünberg, J. M., et al. "Mesolithic burials—Rites, symbols and social organisation of early postglacial communities." Halle, Congresses of the State Museum for Prehistory (2016).
  44. ^ Weiss-Krejci, Estella. "Restless corpses: ‘secondary burial’ in the Babenberg and Habsburg dynasties." Antiquity 75.290 (2001): 769-780.
  45. ^ Jörg Orschiedt, Secondary burial in the Magdalenian: The Brillenhöhle (Blaubeuren, Southwest Germany), Paléo, 2002, עמ' 241–256 doi: 10.4000/paleo.1504
  46. ^ Liv Nilsson Stutz, Lars Larsson, Ilga Zagorska, The persistent presence of the dead: recent excavations at the hunter-gatherer cemetery at Zvejnieki (Latvia), Antiquity 87, 2013, עמ' 1016–1029 doi: 10.1017/s0003598x00049838
  47. ^ Rebecca Redfern, New evidence for Iron Age secondary burial practice and bone modification from Gussage All Saints and Maiden Castle (Dorset, England), Oxford Journal of Archaeology 27, 2008-08, עמ' 281–301 doi: 10.1111/j.1468-0092.2008.00308.x
  48. ^ Tsu, Timothy Y. "Toothless ancestors, felicitous descendants: the rite of secondary burial in south Taiwan." Asian folklore studies (2000): 1-22.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35066300קבורה משנית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קבורה_משנית&oldid=2215908"