נצר סרני
 אנדרטה "משואה לתקומה" של בתיה לישנסקי בנצר סרני
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 64 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,083 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 11.2% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   נצר-סרני | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר. הקיבוץ נוסד בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.[3][4] הקיבוץ התיישב בתחילה בבתים של חוה חקלאית שנוסדה על ידי גרמנים (חוות שפון).
שם היישוב
בתחילה ניתן לו השם "קיבוץ בוכנוואלד" שהוחלף ל"נצר"[5] בהשראת הפסוק מספר ישעיהו (יא, א) "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה". בהמשך התווסף לשם חלקו השני והפך ל"נצר-סרני", על שם צנחן היישוב, אנצו סרני.
בתקופה שקדמה לשינוי השם, הוצעו שתי חלופות אפשריות לאזכור שמו של חיים אנצו סרני. אנשי המקום ביקשו לקרוא לו "נצר-סרני", אולם ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי סרני, ודרשה לבחור בחלופה העברית - "נצר חיים". במהלך הוויכוח פרסם נתן אלתרמן טור בטור השביעי, בו קרא להשתמש בשם נצר-סרני[6]. חבר הכנסת מטעם מפא"י חיים בן-אשר, ידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמר את שמו. הוא החל בינואר 1955 בהליכי חקיקה שיועדו לכפות את השם "נצר- סרני" על ועדת השמות הממשלתית, בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של בנו יחידו דניאל סרני, נכרת השם סרני. ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שלמרות שהיא ממשיכה ותמשיך לעמוד על משמר השם העברי, היא מסכימה לשינוי שם היישוב ל"נצר-סרני" מתוך כבוד לכנסת[7].
תולדות היישוב
קיבוץ נצר-סרני נמצא במקום שהיה בו מוסד חקלאי גרמני ונקרא על שם מנהלו מתאוס שפון, חוות שפון, (בערבית: ביר סאלם). בימי כיבוש הארץ בידי הבריטים, במלחמת העולם הראשונה בשנים 1917–1918, נמצאה כאן המפקדה הראשית של הצבא הבריטי ומקום מושבו של גנרל אדמונד אלנבי המפקד העליון. גם במלחמת העולם השנייה הוקמו בסביבה זו על ידי הבריטים מפעלים צבאיים שונים[8].
בראשית שנות החמישים, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, משבר שהתרחש ברוב קיבוצי הקיבוץ המאוחד ולווה בעימותים קשים ובפילוג קיבוצים, נקלטו בנצר-סרני כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר, מהם ותיקי הקיבוץ, ביניהם חיים בן אשר ויוסף אחאי. ב-1992 נחנך בית תרבות וזיכרון בתכנונו של האדריכל פרדי כהנא. המבנה ממוקם בנקודה הגבוהה בקיבוץ למרגלותיו הוקם אתר זיכרון, שגם אותו תכנן כהנא, ובמרכזו האנדרטה "משואה לתקומה", מעשה ידיה של בתיה לישנסקי.
מרבית ילדי ונערי הקיבוץ כיום לומדים בבית הספר בבית חשמונאי.
הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מגידולים חקלאיים, בהם תפוחי אדמה, הדרים ואבוקדו, רפת גדולה, וכן משכיר בשטחו חוות סוסים, בית אירועים וכנסים (חוות אלנבי) ואולם אירועים (חצר נצר). בכניסה לקיבוץ אזור תעשייה גדול.
-
בית זיכרון וספרייה בתכנון האדריכל פרדי כהנא לזכר הנספים במחנה הריכוז בוכנוואלד -
נצר-סרני מכביש 431 -
אולם המופעים במרכז הקיבוץ -
פינת נוי בכניסה לחדר האוכל -
חדר זיכרון לנספים בשואה
לקריאה נוספת
- יהודית תידור באומל, קיבוץ בוכנוואלד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - בית לוחמי הגיטאות, 1994.
- אהוביה, אברהם .עדויות מגיא צלמות : ותיקי קיבוץ נצר-סרני מספרים . גבעתיים: אורנית, 1998.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נצר סרני |
- אתר קיבוץ נצר-סרני
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בית התרבות והזיכרון, האנדרטה וחדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 27.7.2014
- יהודית באומל, קיבוץ בוכנוולד בארץ ישראל 1945-1948, באתר יד ושם
- יהודה הגדרתי, קבוץ, שהוקם במחנות־המות בגרמניה, התנחל בחווה נאצית לשעבר - בישראל, הבוקר, 31 בינואר 1949
- מקהלת נצרים - מקהלת ילדים שפעלה בקיבוץ בסוף שנות החמישים עד ראשית שנות השישים, באתר זמרשת
- מקהלת זיו - מקהלת בנות שפעלה בקיבוץ בשנות ה-60, באתר זמרשת
לילך ניישטט בורנשטיין, כולנו רוצים לייסד קיבוץ בארץ ישראל שיוסיף להיקרא בשם בוכנוולד, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ חדר אוכל בקיבוץ בוכנוואלד בגרמניה, נובמבר 1945, באתר יד ושם
- ^ חברי קיבוץ בוכנוואלד באנטוורפן, מרס 1946, באתר יד ושם
- ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
- ^ נתן אלתרמן, נצר סירני, דבר, 12 בנובמבר 1954
- ^ הכנסת הכירה בשם "נצר סרני", דבר, 14 ביוני 1955
- ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', ערך : נצר סירני, עמוד 932
| ||||||||||||
32295760נצר סרני