הר שנאן
 במרכז ניתן לראות את היישוב מרגליות. מאחורי מרגליות (במעלה הגבעה): בסיס "מצפה עדי", שם שוכנת מפקדת הגדוד המרחבי של רכס רמים. מאחור ברקע: צפון עמק החולה. בתחתית התמונה: גדר המערכת, שאינה חופפת באזור זה לקו הכחול ומשאירה "מובלעת" ישראלית. | |
| תצפית מפסגת הר שנאן לכיוון צפון מזרח. במרכז ניתן לראות את היישוב מרגליות. מאחורי מרגליות (במעלה הגבעה): בסיס "מצפה עדי", שם שוכנת מפקדת הגדוד המרחבי של רכס רמים. מאחור ברקע: צפון עמק החולה. בתחתית התמונה: גדר המערכת, שאינה חופפת באזור זה לקו הכחול ומשאירה "מובלעת" ישראלית. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 902 מטרים (הגבוה בהרי נפתלי) |
| מדינה |
 ישראל לבנון |
| מיקום | מזרח הגליל העליון |
| רכס הרים | רכס רמים |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| קואורדינטות | 33°12′33″N 35°32′13″E / 33.20925°N 35.53691°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   הר שנאן | |
הר שנאן או שייח' עבאד הוא שמו של ההר הגבוה בהרי נפתלי שבגליל העליון. ההר, שגובהו 902 מטר מעל פני הים, ממוקם ברכס רמים, ועל פסגתו עובר הגבול בין ישראל ללבנון (הקו הכחול). מקור שמו העברי של ההר בפרק ס"ח בספר תהילים[1]. על פסגת ההר שוכן מוצב ציפורן של צה"ל.
במלחמת העצמאות
ערך מורחב – מבצע יעל
ב-22 באוקטובר 1948, בעת ההפוגה השנייה, נכבש המשלט שעל הר שנאן[2] על ידי צבא ההצלה של קאוקג'י. לכוח הערבי הייתה עדיפות מספרית והיחידה הישראלית הקטנה שהייתה עליו נאלצה לסגת. לאחר הכיבוש נפתחה אש מההר לכיוון קיבוץ מנרה הסמוך שנשאר מנותק מכוחות צה"ל. בשלב זה הוחש כוח של חטיבת כרמלי מדרום, מכיוון מצודת כ"ח. הכוח נתקל בכוחות ערביים, ובקרב שהתפתח ננטשו רוב כלי הרכב המשוריינים וכלי הנשק נפלו שלל. כמה לוחמים נפלו בשבי באירוע זה.
למחרת, התגבש כוח של גדוד 22 מחטיבת כרמלי יחד עם אנשי מנרה ואנשי חי"מ על מנת לתקוף את ההר שהייתה לו חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה. במסגרת המתקפה הישראלית, שכונתה מבצע יעל, ספג הכוח הישראלי אבדות ונאלץ לסגת. כוח ההצלה המשיך להשתלט על נקודות מפתח לאורך רכס הרי נפתלי, ולא נענה לבקשת משקיפי האו"ם לסגת מהנקודות שתפס בעת ההפוגה. בעקבות הסירוב חודשה הלחימה בזירה הצפונית על ידי צה"ל, והר שנאן נכבש ללא קרב במסגרת מבצע חירם בסוף אוקטובר 1948.
מוצב ציפורן
- ערך מורחב – מוצב ציפורן
בעקבות מלחמת לבנון הראשונה הוקם על פסגת ההר מוצב של צה"ל בשם ציפורן. המוצב הוקם ברובו מעבר לקו הגבול הבין-לאומי בשטח לבנון. עם השנים הפך למוצב הגדול ביותר של צה"ל על רכס רמים, תחת אחריות עוצבת חירם. המוצב אויש על ידי פלוגות מחטיבת הצנחנים וגולני לסירוגין, בדרך כלל פלוגות מסלול, צוות מיחידת הגששים, כוח טנקים, צוות של חיילות שהפעיל מכ"ם קשת, שישב בו באופן קבוע וצוות קשת נוסף, מדלג, שהיה יוצא מהמוצב למארב גדר בנקודה סמוכה, שכן ממנה היה תמיד חשש לחדירות לתוך ישראל[3][4].
בעת הנסיגה מרצועת הביטחון הופגז המוצב על ידי החזבאללה[5]. ב-29 במאי 2000, פוצץ צה"ל את המוצב משום שהיה ברובו ממוקם בצד הלבנוני של הגבול[6]. המוצב נבנה מחדש, כך שכולו בשטח ישראל, כמבצר בטון בן שש קומות (שלוש מהן תת-קרקעיות). בצידו הלבנוני התמקם כוח יוניפי"ל של האו"ם במטרה לשמור על השלום באזור[3].
קבר קדום המצוי במקום
על פסגת ההר נמצא מבנה קבר קדום. הקבר זוהה לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-20 עם האמורא רב אשי או עם בנו, מר בר רב אשי, בעקבות מסורת יהודית המתארת את קבורתו באזור אחר הקרוב גם הוא לגבול.
בשנת 1972 דיווח חוקר ארץ ישראל צבי אילן על קיום שילוט המציין "קבר ר' אשי" בהר שנאן[7]. בניגוד למסורות המוקדמות שהתייחסו לאזור אחר, בהר שנאן יוחס הקבר רק לדמות אחת – רב אשי (או לבנו).
בשנת 1990 הוקם ושופץ הקבר בהר שנאן על ידי ארגון "קדמונינו" במסגרת פרויקט שימור אתרי מורשת. בתחילת המאה ה-21 חל שינוי בייחוס הקבר, כאשר החלו לסמנו כקברו של מר טביומי בר רב אשי, בנו של רב אשי.
מחקר מקיף משנת 2007,[8] שנערך על ידי החוקרים הרצברג, סטפנסקי וגבאי, קבע כי המיקום בהר שנאן "רחוק מאוד מהמיקום אותו ציינו עולי הרגל, ואינו שייך כלל לא לבניאס ולא לאזור הבניאס". על פי ניתוח כתבי המסעות ההיסטוריים, החוקרים הציעו שהקבר המקורי שאליו התייחסו המקורות ממוקם במקאם נבי אל-ח'דר שבבניאס (מעל מערת בניאס), מקום המקודש כיום לעדה הדרוזית,[9] המיוחס לאליהו הנביא. לפיכך, "ועד אהלי צדיקים" סימן את המקום המזוהה על פי המסורת כקברם של האמוראים (רב אשי, רב פפא ובניו, רבא, אביי ובניו, רב ביבי ורב שימי) במקאם נבי אל-ח'דר.
מחקר שפורסם במרץ 2025 על ידי החוקר דיויד שפירו,[10] שעסק בפולמוס סביב מיקום הקבר בתקופת מלחמת חרבות ברזל, מציג סקירה היסטורית של המסורות הקשורות למקום. המחקר מצביע על כך שהמסורת היהודית אודות קבורתם של האמוראים רב פפא, רב אשי ובניו של אביי בסמוך ל"מערת פמיאס" (אזור בניאס), מתועדת לראשונה רק במפנה המאות ה-14 וה-15. תיעוד מהמאה ה-16, המיוחס למקור מהמאה ה-15, מזכיר לראשונה גם את המסורת שלפיה באזור זה התרחש מעמד ברית בין הבתרים.
שפירו טוען במחקרו כי ההיתכנות לקיומו של ידע היסטורי מהימן אודות מקום קבורתו של רב אשי היא אפסית. הוא מבקר את הזיהוי המייחס את קברו להר שנאן, זיהוי שהתפתח רק במחצית השנייה של המאה ה-20. לעומת זאת, שפירו מציין כי אם יש לייחס משמעות כלשהי, יש להתייחס למסורת הקדומה יותר המקשרת את קברו עם אלו של אישים נוספים באזור בניאס, ובכך תומך במסקנותיהם של הרצברג, סטפנסקי וגבאי. עם זאת, הוא מדגיש כי גם מסורת זו (בבניאס) היא בעלת חשיבות מבחינה מסורתית בלבד, וחסרת כל ערך היסטורי ממשי. בהתייחסותו לטענות השוללות את אפשרות קבורתו של רב אשי בארץ ישראל[11] בשל העובדה שנפטר בבבל, שפירו מציין כי אין בכך כדי לשלול לחלוטין את האפשרות, שכן קיימות עדויות בתלמוד[12] על העלאת גופותיהם של חכמים בני דורו לקבורה בארץ ישראל.
על פי מסורת מוסלמית מיוחס הקבר לשייח' עבאד, וזה גם שמו הערבי של ההר (الشيخ عباد).
אירועים ביטחוניים
הקבר היה אחת מנקודות המחלוקת האחרונות בין ישראל ללבנון, לאחר נסיגת צה"ל מלבנון ב-2000. שליח האו"ם טריה לארסן הציע לחלק את הקבר בין ישראל ללבנון בצורה שתאפשר גישה לשני העמים וכך בוצע[13].
עד נסיגת ישראל מדרום לבנון היה הקבר כולו בשליטת ישראל, והתאפשרה גישה חופשית של יהודים למקום. לאחר הנסיגה חולק השטח בין ישראל ללבנון. זמן קצר לאחר מכן התמקם חזבאללה ליד הגדר, וצה"ל מנע הגעת יהודים לקבר מחשש לחייהם, עד מלחמת לבנון השנייה, אז הורחק חזבאללה מהאזור[14]. כיום, באמצע הקבר יש גדר תיל החוצצת בין צידו הישראלי לצידו הלבנוני. מצידו הישראלי של הקבר הוקם מוצב של צה"ל, האזור כולו מוגדר "שטח צבאי" והכניסה אליו מתאפשרת בתאום ביטחוני. ארגון "יסוד עולם" מארגן עליות המוניות לקבר בחנוכה. במספר מקרים שבהם נכנסו קבוצות מתפללים ללא אישור, הצבא הגיש נגדם תלונות במשטרה[15][16].
במלחמת חרבות ברזל כבש צה״ל שטחים שולטים בדרום לבנון, בין היתר באזור ההר. במהלך הפסקת האש היו מספר אירועים שבהם ניסו חרדים לבקר בהר ואף הצליחו לעבור את הגבול. באחד המקרים, בפברואר 2025, יידו המבקרים אבנים כלפי כוח צה"ל, ובעזרת המשטרה נעצרו ארבעה.[17][18]
ב-7 במרץ 2025 התאפשרה כניסה מסודרת של כ-300 חסידי ברסלב לתפילה בקבר רב אשי בתיאום עם הצבא.[19]
קישורים חיצוניים
- אלי אשכנזי, "לתת לחיילים הרגשה טובה": האמא של מוצב ציפורן מרחיבה פעילות, באתר וואלה!, 3 בנובמבר 2017
- תפילה מעבר לגבול: העלייה לקבר הרב שהפכה למבצע צבאי, סרטון של כאן 11, 16 בפברואר 2020
- יוסי וקנין, 20 שנה ליציאת צה"ל מלבנון: אז והיום - סיפורו של מוצב ציפורן, באתר mynet עפולה ועמק, 11 במאי 2020
- דיויד שפירו, "מעשה בשלושה קברים, כמה חסידים ורב אשי אחד" - היכן באמת קבור רב אשי?, באתר כיכר השבת (06.03.2025)
הערות שוליים
- ↑ "רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהילים ס"ח, י"ח)
- ↑ אז הוא נקרא שייח' עבאד בפי כל.
- ^ 3.0 3.1 יוסי וקנין, 20 שנה ליציאת צה"ל מלבנון: אז והיום - סיפורו של מוצב ציפורן (וידאו), באתר mynet עפולה ועמק, 11 במאי 2020
- ↑
עופר אדרת, 20 שנה לאחר הנסיגה, החיילים האלה עדיין בלבנון, באתר הארץ, 21 במאי 2020
- ↑ חיזבאללה הפגיז את מוצב ציפורן, סמוך למנרה, באתר גלובס, 18 במאי 2000
- ↑ מערכת וואלה! NEWS, צה"ל פוצץ הבוקר את מוצב ציפורן בגזרה המזרחית, באתר וואלה!, 29 במאי 2000
- ↑ צבי אילן, באוטובוס הראשון, לאורך "כביש גדר הצפון" החדש, דבר, 5 ביוני 1972
- ↑ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק א', עמודים: 108-109, מהדורת 2011)
- ↑ שמעון אביבי, גבריאל ברקאי ואלי שילר, הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים, אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל (142, מרץ 2000), עמוד 95
- ↑ דיויד שפירו, "מעשה בשלושה קברים, כמה חסידים ורב אשי אחד" - היכן באמת קבור רב אשי?, באתר כיכר השבת (06.03.2025)
- ↑ אנשיל פפר, פה וחם בארץ ישראל, באתר גלובס, 21 בפברואר 2007
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב'
- ↑ עמיקם חורש, קבר הרב יחולק: חציו בישראל, חציו בלבנון, באתר ynet, 26 ביולי 2000
- ↑ חיים ישראלי, קבר רב אשי ייפתח למתפללים יהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 באוגוסט 2008
- ↑ צה"ל התלונן נגד מתפללים שהגיעו למתחם קבר ליד גבול לבנון, באתר ynet, 31 באוגוסט 2008
- ↑ יאיר קראוס, שילֹה פריד, יואב זיתון, בעיצומה של הפסקת האש: עשרות חרדים חצו בלילה ללבנון - והושבו לישראל, באתר ynet, 16 בפברואר 2025
עשרות חסידים חצו לשטח לבנון - כדי להתפלל בקבר הרב אשי, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:29)
- ↑ יאיר קראוס, עשרות חרדים חצו ללבנון, 4 השליכו אבנים על כוח צה"ל ונעצרו, באתר ynet, 19 בפברואר 2025
- ↑ גיא ורון, תקרית חריגה: 4 ישראלים נעצרו לאחר שחצו לשטח לבנון - ויידו אבנים על כוח צה"ל שבא לפזר אותם, באתר מאקו, 19 בפברואר 2025
- ↑ צה"ל יאבטח כניסת מאות חסידים לקבר רב אשי בגבול לבנון, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2025
הר שנאן40672711Q2902488