השם של גאורגיה
| גאורגיה בשפות שונות | ||
|---|---|---|
| שפה | גאורגיה | תעתיק |
| עברית | גאורגיה/גרוזיה | גאורגיה |
| גאורגית | საქართველო | סַכַּרתווֶולוֹ |
| אספרנטו | Kartvelio | קארטבליו |
| אנגלית | Georgia | ג'וֹרג'יה |
| יוונית | Γεωργία | גֵאוֹרִייָה |
| ערבית | جورجيا | ג'ורג'יה |
| אורדו | جارجیا | ג'ארג'יה |
| קזחית | Гүржістан | גורז'יסטן |
| טורקית | Gürcistan | גירג'יסטן |
| אוזבקית | Gurjiston | גורג'יסטון |
| אזרית | Gürcüstan | גירג'יסטן |
| כורדית | Gurcistan | גורג'יסטן |
| פרסית | گرجستان | גורג'יסטן |
| רוסית | Грузия | גרוזיה |
| בוסנית | Gruzija | גרוזיה |
| פולנית | Gruzja | גרוזיה |
| סלובקית | Gruzínsko | גרוזינסקו |
| קורנית | Grousi | |
| אוקראינית | Грузія | גרוזיה |
| וולאפיק | Grusiyän | גרוסיאן |
| פריזית | Geörgje | גאורגיה חאורחיה |
| אסטורית | Xorxa | שורשה |
| אראגונית | Cheorchia | צ'אורצ'יה |
| ברטונית | Jorjia | ז'ורז'יה |
| אירית | Seoirsia | שורשיה |
| אסטונית | Gruusia | גרוסיה |
| האיטית | Jeoji | ז'אוז'י |
| אלבנית | Gjeorgjia | דייאורדייה |
| אירית | Seoirsia | |
| ארמנית | Վրաստան | |
| אבחזית | Қырҭтәыла | |
| בנגלית | জর্জিয়া | |
| טג'יקית | Гурҷистон | |
| פאשטו | جيورجيا | |
| אויגור | گرۇزىيە | |
| אוסטית | Гуырдзыстон | גוארדזסטון |
| קצ'ואה | Kartulsuyu | |
| תאית | ประเทศจอร์เจีย | |
| מונגולית | Гүрж | גירג' |
| נאוואטל | Georgitlān | |
| אראגונית | Cheorchia | |
| אספרנטו | Kartvelio | |
| אילוקאנו | Georgia | |
| איסלנדית | Georgía | |
| בלארוסית | Грузія | |
| סבואנו | Georgia | |
| גאלית סקוטית | Seòirsia | |
| ולשית | Georgia | |
| גרוזיה | ||
|---|---|---|
| שפה | ||
| רוסית | ||
| בולגרית | ||
| קירגיזית | ||
| אודמורטית | ||
השם "גאורגיה" נהוג בשפות רבות בעולם, ומקורו ביוונית: "גֶאוֹרג" (Γεωργ). פירוש השם ביוונית הוא איכר, ולכן גאורגיה ביוונית (Γεωργία) מציינת "אדמה חקלאית".
בעולם המערבי ידועים הגאורגים כ"גורג'ים" על פי השפה הערבית: "גוּרג'" והפרסית: "גוּרג'י" (گرجی), שפירושה חקלאות (כמו היוונית). הכינוי הפרסי לגאורגים, גורג'י, הוא גם המקור לטורקית "גוּרג'וּ" (Gürcü). וברוסית "גרוּזין" (Грузин). שם המדינה בפרסית הוא "גוּרגֶ'סטַן", בטורקית "גוּרג'יסטַן" וברוסית "גרוּזיה".
היסטורית, הפרובינציה ההיסטורית הדומיננטית הייתה כארתלי הידועה גם בשם "כּארתלי האיברית" או "איבריה". הוא היה מקום מושבה של הממשלה הגאורגית ברוב תקופות ההיסטוריה הגאורגית. השם "איבריה" הוא שיבוש של הגאוגרפים של העת העתיקה (סטרבון ואחרים), מכיוון שמערכת היחסים ההיסטורית עם איבריה הקווקזית והאיברים איננה ידועה.
איות נוסף לשם "איבּריה" הוא "איבריה" (האות ב' איננה דגושה), ומדובר בהשפעה ממילים ארמניות לגאורגים ולגאורגיה. "וירק" (Վիրք) ו"וראסטַן" (Վրաստան), בהתאמה. כמו כן, ישנן הרבה מאוד, אגדות ותאוריות לגבי שם המדינה, ורובן לא הוכחו היסטורית. טעות נפוצה היא ייחוס השם לקדוש המגן של גאורגיה (שהוא פטרון המגן גם של אנגליה), גיאורגי הקדוש. לפי אחרים, ייתכן והשם מתייחס למילה הפרסית "גוּרג" שפירושה זאב, דמות בפולחנים העתיקים של אנשי הקווקז (מופיע גם במיתולוגיה הגאורגית בה גיאורגי הוא אל הזאבים), לפיכך "גוֹרג'סטַן" שפירושה "מדינת הזאבים". גישה אטימולוגית אחרת טוענת כי השם הפרסי קשור לשורש פרוטו-אינדו-אירופי, שפירושו הרים.
על פי סברה אחרת השם "סכרתבלוֹ" בא במקורו משם ההר אררט בארמית "קארדוּ" (ניתן למצוא עיגון לכך בתרגום התנ"ך לארמית, תרגום אונקלוס). עם השנים השתבש השם והאות ד' הפכה לאות ת', וכך נוצר השם סכרתואלו, ועל מנת להקל על ההגיה שונתה המילה בלשון היום יום לשם סכתרבלו שפירושה "מדינת הכרתבלים".
שם המדינה בעברית
שם המדינה בעברית השתנה במהלך השנים. בימי הביניים הם נקראו איברים או גאורגים. בתקופת השלטון העות'מאני בישראל נקראו הגאורגים גוּרג'ים על פי שמם בטורקית עות'מאנית, ועל פי השם הזה נקראה עליית הגורג'ים בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, וכן שכונת הגורג'ים בירושלים.
עד לשנות ה-70 נהוג היה בישראל לקרוא לרפובליקה (הסובייטית דאז) גאורגיה, או גורג'יה. בשנות ה-70 נפתחו שערי ברית המועצות לזמן-מה, ועולים רבים הגיעו לארץ. ביניהם עולים רבים מגאורגיה, שאותה כינו גרוזיה, על-פי שמה ברוסית. מאז נעשה שם זה מקובל בעברית. מלבד ברוסיה, מקובל השם גרוזיה בכמה מדינות סלאביות, וביפן. ברוב מדינות העולם נהוגים השמות גאורגיה, גורג'יה, גורג'יסטאן, ג'ורג'יה וכדומה. ב-2005 ביקש שגריר הרפובליקה בישראל, לאשה ז'ווניה, שהוא דובר עברית, לחדול מהשימוש בשם גרוזיה ולחזור לשימוש בשם גאורגיה. שתי סיבות עומדות מאחורי הבקשה: רצונה של הרפובליקה לנתק לחלוטין את הקשר בינה לבין רוסיה, ורצונה של הרפובליקה ליצור זיקה בין גאורגיה המודרנית לקהילות הגאורגיות שישבו בירושלים שנים רבות. במנזר הגאורגי של עמק המצלבה, למשל, התגורר במאה ה-11 שותא רוסתוולי, מחברו של האפוס הגאורגי הלאומי "עוטה עור הנמר". בלשונו של השגריר:
שינוי השם בישראל בשנות ה-70 מנתק באופן מלאכותי רצף היסטורי שכמו מוחק מן ההיסטוריה את נוכחותם של הגאורגים בארץ הקודש על פני אלפי שנים. גם אלו שיודעים שבין המאה העשירית למאה ה-15 היו הגאורגים הקהילה הכי חזקה בארץ הקודש, לא בהכרח מקשרים אותם עם הגרוזינים של היום. כבר מן המאה הרביעית לספירה הייתה נוכחות גאורגית בולטת בארץ הקודש, ובשיאה הגיעה לכך שהכפרים מלחה וקטמון (היום שכונות בירושלים), כמו גם 30 מנזרים, היו שייכים לגאורגים. השימוש בכינוי 'גרוזינים' במקום 'גאורגים' מנתק את הרצף הזה, החשוב לעמנו במיוחד
— לילי גלילי, גרוזיה דורשת מישראל: תקראו לנו גאורגיה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
.
השם בפי תושבי המקום
הגאורגים מכנים את עצמם "כּארתבֶלֶבּי" (ქართველები), לארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ" (საქართველო), ושפתם נקראת בפיהם "כּארתוּלי" (ქართული). על פי ההיסטוריון הגאורגי מהמאה האחת עשרה, לאונטי מרובלי, וההיסטוריון וחושטי בגרטיוני מהמאה השמונה עשרה, שמות אלה לקוחים משמו של מנהיג מהמיתולוגיה הגאורגית בשם כרתלוס, שנחשב לאבי האומה. על פי האמונה, כרתלוס היה בנו של תוגרמה (מצאצאיו של יפת בנו של נח).
"סכרתוולו הוא תוצאה של השם כרתלוס, שקיבל מדינה בתור החלקה שלו, ולאזורים שהטמיע, הוא קרא בשמו כרתלי והנתינים סכרתוולו. ואחריו, מי שהמשיך את מסורת המשפחתית של האב הקדמון, הבנים והנכדים, נקראו סכרתוולו"
— וחושטי בגרטיוני
אף על פי כן, מוכיח, המחקר המדעי, כי כרתוולי והנגזרות הפונטיות של השם כַּרתלֶלי ("שמוצאו מכרתלי"), שממקור המתייחס לשם של מקום והתושבים המתגוררים באותו מקום, הוא מהמאה האחת עשרה. שם זה מבוסס על השם הגאוגרפי הפופולרי סכרתוולו-כרתלי, ומכאן שתושב המקום נקרא "כַּרתבֶלי".
האטימולוגיה של השם "כרתלי" מלמדת כי הוא מופיע כשם עצם באוצר המילים של השפות הכרתווליות, בפרט מילים כמו:
- "כַּרטַה" (דיאלקטים אימרולי וגוריולי של הגאורגית) - מקום מגודר להחזקת הבקר בלילה.
- "כרטי" (מגרלית) - מכלאת קיץ
- "אוכּרט אוכּרטה" - מכלאת פרות
- "לגכּרטה" (סוואנית) - מקום מוקף גדר
- "כּורטה" - בית, לבית
כמו כן ישנה קִרבה למילם מהשפות באזור כמו:
- "קר" ("kerr", אינגושטית וצ'צ'נית) - מגודר בגדר קלועה
- "קארט" ("kart", אוסטית) - חצר
- "קרטא" ("krta", פרסית עתיקה) - מורכב, בנוי
- "גרד" ("gerd", פרסית) - עיר (מקביל לעיר בפהלבי)
- "קרט" ("kert", ארמנית) - עיר
- "קרטה", "קרדה" ו"קרדו" ("karta", "karda", "kardo", צ'ובשית) - מקום או חצר מגוד המשמש כמכלאת פרות
- "קרטה" ("karta", בשקירית) - גדר המקיף כפר, מכלאה/סככה
- "קורטוס" ("kortus", לטינית), "גרטן" ("garten", גרמנית ו"גרדן" ("garden", אנגלית - גן או מקום מגודר
- "גארד" ("gard", רומנית) ו"גארט" ("gart", אלבנית) - גדר, שבכה
- "גורוד", "גרוד", "הראדה", "הראד" ו"גראדינה" ("gradina", "hrad", "hrada", "grod", "gorod" בשפות סלאביות) - עיר, גדר, מקום מוקף
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גאורגי |
| ערך מילוני בוויקימילון: גרוזיני |
- מאתר הספרייה הממשלתית הגאורגית Ethnic Diversity, באנגלית
- אלי בר-יהלום: יומנו של חתול, בעברית
