מזאמה אפורה

מזאמה אפורה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	אייליים
תת־משפחה:	איילי העולם החדש
סוג:	מזאמה
מין:	מזאמה אפורה
שם מדעי
Mazama gouazoubira
תחום תפוצה

מזאמה אפורה (שם מדעי: Mazama gouazoubira; נקראת גם מזאמה חומה או שיפוד אפור), היא מין של אייל בינוני בסוג מזאמה שבתת-משפחת איילי העולם החדש, החיה ברחבי אמריקה הדרומית. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1814 על ידי הזואולוג הרוסי-גרמני גוטהלף פישר פון ולדהיים, והיא השנייה בגודלה בסוג לאחר המזאמה האדומה. מספר מיני מזאמה נחשבו בעבר כתת-מינים שלה כדוגמת מזאמה אמזונית ומזאמה יוקטנית. המזאמה האפורה היא אחת מהמזאמות הנפוצות ביותר בדרום אמריקה.

אטימולוגיה

האטימולוגיה של השם המדעי שלה הוא כדלהלן: "Mazama" - מקורו במילה "מאקאמה" (macame) ששימשה ככינוי לאיילים הללו במקסיקו לפני מאות שנים. "gouazoubira" הוא הכינוי שניתן למין על ידי חוקר הטבע הספרדי פליקס דה אזרה. אזרה שהיה החוקר הראשון אשר סיפק מידע אודות האיילים הקטנים הללו, העניק למזאמה האדומה את השם גוואזופיטה ולמזאמה האפורה את השם גוואזובירה. שמה הרשמי מרמז על הצבע העיקרי של פרוותה חום-אפרפר. השם "שיפוד", נועד לציין את מבנה הקרן הייחודי לסוג.

תיאור

אנטומיה ותכונות פיזיות

המזאמה האפורה היא פרסתנית קטנה למדי, אולם היא הגדולה ביותר בסוגה לאחר המזאמה האדומה. התנוחה של הגב שלה זקופה ומקנה לה מראה דומה יותר לאייל רגיל לעומת חלק מהמינים המזכירים בתנוחה השפופה שלהם מונטיאק או צביון. בעוד שהיא נבדלת מהמזאמה האדומה בפרוותה הבהירה ובהיותה קטנת קומה יותר, ההבחנה בינה לבין המזאמה האמזונית כמעט בלתי אפשרית ומסתכמת בעיקר בטווח התפוצה השונה שלהן. הבדלים מינוריים בין השתיים מתבטאים בכך שהמזאמה האפורה גדולה יותר, יש לה אוזניים מעוגלות יותר עם בולה שמיעתית רחבה, עיניה קטנות יותר והאחוריים שלה כתמתמים. מבנה גופה ארוך ורזה, יש לה צוואר צר ואורך וראש משולש וקטן. הזנב שלה קצר ורחב, והרגליים ארוכות ודקות. אורך ראשה וגופה של המזאמה האפורה הוא 85–105 ס"מ, גובהה בכתפיים כ-65 ס"מ, ומשקלה 11–25 ק"ג.

מזאמה אפורה בפרובינציית מיסיונס בארגנטינה.

הזכרים והנקבות זהים לגמרי, והדו-צורתיות הזוויגית מתבטאת בכך שלזכרים יש קרניים. הקרניים הדקות הללו צומחות בזווית אלכסונית מהמצח, ובדרך כלל הן חסרות סיעופים ומסתכמות במחט חדה ופשוטה. כתוצאה מכך, לקרניים יש פוטנציאל לגרום לחתכים עמוקים בעור במאבק בין יריבים. אורך הקרניים הוא 7–10 ס"מ בממוצע.

כסות

הפרווה של המזאמה האפורה דקה וקצרה מאוד. צבע הפרווה נע מאפרפר בהיר או כהה לחום-אפרפר, חום כתמתם או אפילו חום כהה. במקרים מסוימים, היא עשויה להיות אדמדמה בדומה לקרובתה המזאמה האדומה. צבע הפרווה עשוי להיות תלוי בבית הגידול: מזאמות המצויות באזורי מרעה, נוטות להיות חומות יותר, בעוד שהמזאמות המצויות ביער נוטות להיות אפורות. ניתן לראות וריאציה משמעותית בצבע מפרט לפרט ומאוכלוסייה אחת לאחרת. הצוואר נוטה להיות אפרפר חיוור הבהיר יותר משאר הגוף, ואזור הכתפיים עשוי להתכהות. על החלק הקדמי של כל רגל יש לעיתים פס שחור. הגחון, החזה והמפשעה בצבע כתמתם בהיר, והאחוריים כתומות במיוחד ומשמשות לזיהויה של המזאמה. הצדדים הפנימיים של הרגליים והגרון בצבע צהבהב קרמי או לבן. צידו העליון של הזנב כתמתם-חום, וצידו התחתון לבן בוהק.

הצבע של הראש הוא אפרפר בהיר בלחיים ובבסיס האוזניים, בעוד שהפנים ססגוניות יותר: החזית שלהם חומה, והחרטום והמצח בולטים היטב בשל הצבע החום-שוקולד כהה שלהם. במרכז המצח הכהה, יש לרוב משטח שיער ארוך בצבע חום בהיר או כתמתם, ואין זה נדיר שאף הוא יהיה כהה לחלוטין. מעל העיניים יש גבות לבנות קטנות בדומה לאייל הפמפס, ולעיתים יהיו משקפיים לבנים במקום זאת. האוזניים אפרפרות בצד החיצוני, ובצד הפנימי הן קריחות לגמרי לבן מקווצת שיער לבנות קטנות. הסנטר והשפה התחתונה לבנים בדרך כלל.

תפוצה ובית גידול

מזאמה אפורה צעירה צועדת בביצת הפנטנל שבברזיל.

המזאמה האפורה מצויה בחלק הדרום-מרכזי של אמריקה הדרומית. טווח התפוצה שלה משתרע על פני דרום, מרכז ומזרח ברזיל, דרום ומרכז בוליביה, מרבית פרגוואי ואורוגוואי, וצפון ומרכז ארגנטינה.

הטווח הגאוגרפי שלה הוא לאורך הסוואנות הטרופיות והיבשות של דרום אמריקה, ותפוצה נעצרת ביער האמזונס בצפון, הרי האנדים במערב, המישורים הצחיחים של מרכז הפטגוניה בדרום והאוקיינוס האטלנטי במזרח.

בית הגידול של מזאמה זו נוגד באופן מובהק את קרובותיה האדומה או האמזונית: בעוד שהן נמצאות ביערות טרופיים עבותים, המזאמה האפורה חיה ביערות דלילים, חורשים, ואפילו בסוואנות גבוהות המנוקדות בכתמי עצים. דוגמה בולטת לכך היא הימצאותה באזור הסראדו, הגראן צ'אקו או הקאטינגס שמתאפיינים בעיקר בכיסוי של שיחים ופחות של עצים, וכן באזור הפמפס המתאפיין בסוואנות. עם זאת, לרוב היא לא תהיה נוכחת בבתי גידול פתוחים מדי ההופכים אותה לפגיעה עבור טורפים וציידים.

בתי הגידול שלה נמצאים לרוב באזורים מישוריים, אך היא מצויה גם על המורדות של הרי האנדים. הטמפרטורות בתחומי מחייתה 20–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא מילימטר לשנה.

אקולוגיה

נקבה ביער באורוגוואי. צולמה על ידי מצלמה נסתרת.

התנהגות ופעילות

המזאמות האפורות הם לרוב סולטריות, ולעיתים נדירות הן נצפות בקבוצות של 3 פרטים. במשך היום הם מרבים לשהות באזורי סבך צפוף וגבוה המסווה אותם מפני הטורפים, בעוד שבמהלך הלילה הן מבקרות באזורים פתוחים וחשופים. בשבי, המזאמות נוטות להיות מפוחדות אם לא מסופק להן אזור מסתור. המזאמות הן טריטוריאליות, ובשבי נצפו עימותים בהיקף נמוך בין זכרים בתור הגנה על השטח מפני היריב. השטח הביתי של הנקבה חופף לרוב לשטחן של נקבות אחרות ואף זכרים, בעוד ששטחו של הזכר הוא בלעדי עבורו, ורק נקבות יוכלו לשהות בו.

אחת דרכים העיקריות שבהן המזאמה משתמשת לתקשורת עם בני מינה היא התקשורת הכימית באמצעות חוש הריח; המזאמה מפרישה מגוון של ריחות על ידי הטלת שתן וצואה או שפשוף המצח בצמחייה, והריח אשר מגיע לנחיריהן של מזאמות אחרות באזור מלמד אותן על נוכחות באזור של מזאמה ממין זכר או נקבה. יש הבדל בתדירות הפרשת הריחות בין הנקבות לזכרים, ובין זכרים צעירים למבוגרים. נקבות נוטות לסמן את שטח הליבה שלהן, לעומת הזכרים אשר מסמנים אף את הגבולות. בדומה ליונקים רבים, סביר להניח שהתקשורת בין המזאמות נעשית גם באמצעות תקשורת קולית, וכן באמצעות תקשורת חזותית של תנועות גוף. הטורפים העיקריים של המזאמה האפורה הם יגוארים, פומות, אוצלוטים, זאבי רעמה וכן מספר עופות דורסים. כלבי בית עשויים גם הם להרוג מזאמות לעיתים קרובות.

תזונה

באופן כללי, המזאמה האפורה היא יונק אוכל פירות, והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעונת הגשמים הנמשכת מנובמבר עד פברואר. היא נוטה להתמקד בפירות בשרניים מעצים דמויי שיח הנגישים ליונק קטן קומה כמוה. במהלך העונה היבשה, התזונה מתחלפת בפירות מעצים כדוגמת שיזף וקסאלפיניים; העצים הללו מייצרים פירות יבשים וקשים אשר אינם מצויים בעונת הגשמים. באזורים צחיחים כמו הגראן צ'אקו והקטינגס, לחץ המים ניכר במיוחד במהלך העונה היבשה, וכתוצאה מכך, המזאמה אוכלת כמויות משמעותיות של פירות קקטוסים וברומליים העשירים בנוזלים, וכן עלים בשרניים ושורשים במקרה הצורך.

זכר ונקבה של מזאמה אפורה בגן חיות בברזיליה.

אף על פי שהמזאמה אוכלת פירות בעיקר, היא אינה מתנזרת ממזונות צמחיים אחרים. היא תאכל גם שורשים, ענפים, פרחים, ניצנים, קליפות, דגנים, אגוזים, זרעים, ועלים של עצים ושיחים שונים, חלקם עונתיים וחלקם מצויים לאורך השנה. למזאמה האפורה תפקיד אקולוגי חשוב בהפצת זרעי עצים ושיחים.

רבייה ומחזור חיים

למזאמה האפורה אין עונת רבייה קבועה, בהתחשב בכך שעופרים נצפו במשך כל תקופות השנה. גורם נוסף שמאשר זאת, הוא נוכחות של קרניים מלוטשות אצל הזכרים במשך כל השנה. הזכרים משילים את קרניהם כנראה אחת ל-18 חודשים - הרבה יותר מאיילים רגילים. הנקבות מתרבות החל מגיל שנה, והן עשויות בו זמנית להניק עופר ולהיות בהריון. תקופת ההריון היא בסביבות שמונה חודשים, לאחריהם נולד עופר יחיד ולעיתים נדירות תאומים. העופרים נולדים עם פרווה מנוקדת בצפיפות, והם דומים להפליא לעופרי אייל פרדי לבן-זנב. הנקבה מעניקה לעופר טיפול עד הגמילה. בשבועות הראשונים לחייו, הוא שוהה חבוי בצמחייה, עד שיהיה גדול מספיק בשביל לצעוד עם אימו. לא תועד טיפול של הזכר בעופר, אף שהאיילים הללו מונוגמים בדרך כלל. הגמילה מתרחשת בגיל 6 חודשים.

תוחלת החיים של המזאמה האפורה היא כנראה בין 7 ל-12 שנים.

מצב

מזאמה אפורה סמוך לעיר גוארפארי בברזיל.

המזאמה האפורה מסווגת על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור התפוצה הגדולה יחסית, התרחשות במספר רב של אזורים מוגנים, ואוכלוסיות גדולות ויציבות שאינן נמצאות בירידה גדולה מספיק על מנת להעפיל לקטגוריה מאוימת בשלב זה. מחקרים בשנית האחרונות מראים שאף על פי שאוכלוסיות המזאמה נמצאות בירידה במקומות שיש מגע עם אוכלוסייה אנושית, מכל מקום, הדבר לא יצדיק בעתיד הנראה לעין שום שינוי במצב השימור עקב הטווח הרחב של המין ושפע המספרים שלו, אם כי מגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה.

האוכלוסיות של המזאמה בארגנטינה יורדות עקב לחץ ציד ואובדן בית גידול; ישנן משלחות ציד בינלאומיות המגיעות מדי שנה לארגנטינה כדי לצוד את היונקים שלה, והמזאמה אם כן היא אחת מתוך מאות יונקים הסובלים מכך. בבוליביה, מצבה של המזאמה טוב יחסית למרות לחץ טריפה מצד כלבי ציד. בברזיל, המזאמה האפורה היא מין האייל הנפוץ ביותר ברחבי דרום ומרכז המדינה, אולם באזורים מסוימים כמו בריו גרנדה, ריו דה ז'ניירו ודו סול האוכלוסיות של נמצאות בירידה. בפרגוואי, האוכלוסיות יציבות למעט באזורים עירוניים או כאלו עם צפיפות אנושית גבוהה.

המזאמה האפורה מתקיימת בכמה אזורים מוגנים: 5 גנים לאומיים ו-9 עתודות מחוזיות בארגנטינה; כמעט בכל הגנים הלאומיים והשמורות הפרטיות ב-פרגוואי, ב-7 פארקים לאומיים בבוליביה, ובאזורים מוגנים רבים בברזיל. הציד של המזאמה אינו חוקי במקומות רבים (מספר מחוזות בארגנטינה למשל), אולם החוק לא נאכף ברוב המקרים. פעולות השימור המומלצות עבור המדינות הללו, הן שליטה בכלבי ציד משוטטים, הענקת מודעות לתושבי הכפרים לפעול לשימור המזאמה במקום להרוג אותה, ואכיפה של חוקי הציד.

לקריאה נוספת

• ‏ Carotid artery exteriorization in brown brocket deer (Mazama gouazoubira) for an experimental study of anesthesia.
• ‏ Estimating brocket deer (Mazama gouazoubira and M. americana) abundance by dung pellet counts and other indices in seasonal Chiquitano forest habitats of Santa Cruz, Bolivia
• ‏ Monitoring ovarian cycles and pregnancy inbrown brocket deer (Mazama gouazoubira) bymeasurement of fecal progesterone metabolites
• ‏ Mazama gouazoubira (Cervidae) diet during the dry season in the arid Chaco of Córdoba (Argentina)
• ‏ DIETA DE MAZAMA GOUAZOUBIRA (MAMMALIA, CERVIDAE) EN UN AMBIENTE SECUNDARIO DE YUNGAS, ARGENTINA
• ‏ Notes on Feeding Habits of Mazama Gouazoubira in the Chaco Boreal of Paraguay
• The cleanliness behavior in brown brocket deer (Mazama gouazoupira)(Mammalia-Cervidae)
• ‏ FIRST REPORT OF THELAZIA CALlFORNIENSIS PRICE(NEMA TODA, THELAZIOIDEA) lN SOUTH AMERICA FROM THEEYES OF A BRAZILlAN DEER, MAZAMA GOUAZOUPIRA (FISCHER) (MAMMALlA, CERVIDAE)
• ‏ Ovarian mucinous cystadenoma in a gray brocket deer (Mazama gouazoupira)
• ‏ Avaliação do Risco de Extinção do Veado-catingueiro
• ‏ Ocorrência de Mazama gouazoupira(הקישור אינו פעיל)
• ‏ Density estimates of Mazama gouazoubira (Cervidae) using thepellet count technique in the arid Chaco (Argentina)(הקישור אינו פעיל)
• ‏ Detection of Theileria and Babesia in brown brocket deer (Mazama gouazoubira) and marsh deer (Blastocerus dichotomus) in the State of Minas Gerais, Brazil
• ‏ Molecular Detection of Tick-Borne Pathogens of the FamilyAnaplasmataceae in Brazilian Brown Brocket Deer (Mazamagouazoubira, Fischer, 1814) andMarsh Deer (Blastocerusdichotomus, Illiger, 1815)

קישורים חיצוניים

• מזאמה אפורה, באתר ITIS (באנגלית)
• מזאמה אפורה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• מזאמה אפורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• מזאמה אפורה, באתר GBIF (באנגלית)
• ‏ מזאמה אפורה באתר הפאונה של פרגוואי
• ‏ סרטון של זוג מזאמות, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36628787מזאמה אפורה