מזאמה יוקטנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמזאמה יוקטנית
מזאמה יוקטנית (זכר)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילי העולם החדש
סוג: מזאמה
מין: מזאמה יוקטנית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mazama pandora
תחום תפוצה
תפוצת מזאמה יוקטנית

מזאמה יוּקַטַנִית (שם מדעי: Mazama pandora; ידועה גם בשמה המלא מזאמה חומה יוקטנית), היא מין של מזאמה בינונית בתת-משפחת איילי העולם החדש אשר אנדמית לחצי האי יוקטן שבצפון אמריקה המרכזית. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1901 על ידי קלינטון הארט מרים, ובתחילה נחשבה לסירוגין כתת-מין של מזאמה אדומה או מזאמה אפורה עד שהוכרה כמין נפרד על בסיס ההבדלים בינה לבין השתיים בצורת וגודל הגולגולת והקרן. יש לה מספר שמות מקומיים כמו יוק, צ'א'ק או קבריטו. המזאמה היוקטנית היא המזאמה היחידה שמצויה ביבשת אמריקה הצפונית לצד קרובתה המזאמה המרכז-אמריקנית.

תיאור

המזאמה היוקטנית בעלת פרווה דקה יחסית בגוונים שונים של חום-אפור מבריק. הצלעות, פלג הגוף האחורי, הכתפיים, הרגליים והגב, נוטים להיות בצבע ברונז'ה, בעוד שהמותניים וחלקי הגוף האחרים יהיו בצבע חום דהוי ובהיר. הצוואר והחזה נוטים להיות בצבע חום אפרפר או אפרפר בהיר. למרות זאת, אין זה נדיר לראות מזאמות בהירות מאוד, והנקבות באופן כללי עשויות להיות אפורות לגמרי. צבע הראש משתנה בין חום-אפרפר בלחיים, לבין ברונז'ה או חום-שחרחר על פני הפנים, החרטום והמצח; לעיתים, הצבע הכהה בחרטום ומעל העיניים יוצר סימון דמוי האות Y. בסמוך לעיניים יש זוג גבות לבנות קטנטנות. המפשעה והצד התחתון של הזנב נוטים ללבן. בסיס הקרן עשוי להיות מחופה ברצועות שיער חומות-אדמדמות או צהבהבות. גובהה בכתפיים כ-61 ס"מ, ומשקלה הממוצע הוא 20 ק"ג; טווח המשקל נע בין 18 ל-25 ק"ג.

מבנה הגוף של המזאמות היוקטניות צר ורזה, צווארן קצר ודק וראשן משולש. האוזניים שלהן גדולות ועגולות במיוחד - יותר משל מזאמות אחרות, והצבע הוורוד שלהן בפנים האוזן נובע מהיותן קירחות משיער; הצד החיצוני שלהן לעומת זאת בצבע חום כהה. האף והעיניים גדולים ושחורים, והלועה קטן וצר. לזכרי המזאמות היוקטניות יש זוג קרניים ארוכות וחדות בלי שום סיעוף, והצבע שלהן הוא לבן-קרמי. הקרניים של מין זה הן הארוכות ביותר מבין מיני המזאמה (10 ס"מ ומעלה), והמבנה שלהם אינו ישר לחלוטין אלא מתעקם מעט כלפי פנים; בנוסף, הקרניים אינן חלקות אלא מתאפיינות בחריטות עמוקות המזכירות גזע עץ. במקרים מסוימים עשוי לצמוח סיעוף קטן בבסיס. הנקבות חסרות קרניים, ובזה מתבטא ההבדל המינורי בין הזכרים לנקבות. המזאמה היוקטנית חופפת עם המזאמה המרכז אמריקנית ברוב טווח התפוצה המוגבל שלה, והיא נבדלת ממנה בכך שפרוותה חומה ולא אדומה וכן בכך שהיא גדולה יותר.

תפוצה וביולוגיה

נקבת מזאמה יוקטנית לצד העופר שלה.

כפי שמרמז שמה, תפוצת המזאמה היוקטנית מוגבלת לחצי האי יוקטן הנמצא באמריקה המרכזית בין הים הקריבי למפרץ מקסיקו. בכך היא למעשה יונק תת-אנדמי, שכן טווח התפוצה שלה מוגבל לאזור גאוגרפי מסוים שאת שטחו חולקים מספר ישויות מדיניות. מרבית התפוצה שלה בחצי האי נופלת בשטחה של מקסיקו (מדינות: יוקטן, קמפצ'ה, וקינטנה רו), והיא מצויה באופן שולי גם בצפון ומרכז בליז (מחוזות: קורוזל, אורנג' ווק, בליז וקאיו) וצפון גואטמלה (מחוז פטן).

המזאמה היוקטנית מאכלסת יערות גשם טרופיים בדומה לרוב המזאמות, אך היא גם מאכלסת אזורים יבשים או פתוחים יחסית כסוואנות שיחים קוצניות ואינה מוגבלת בדווקא לאזור סבוך בצמחייה וגשום. בית גידולה שוכן באזורי שפלה נמוכים כמו במכתש צ'יקשולוב, ומגבלת הגובה העליון שלה היא 300 מטר מעל פני הים, והיא אינה מצויה במקומות גבוהים יותר. הטמפרטורות בתחומי מחייתה 30 מעלות ברוב השנה, וכמות המשקעים הממוצעת היא 1,000-250 מילימטר לשנה.

המזאמה היוקטנית צמחונית כשאר קרובותיה, ותזונתה כוללת עשבים, פירות, פרחים, פטריות, זרעים, עלים, שיחים וכדומה. הטורפים שלה בחצי האי יוקטן כוללים את היגואר, הפומה ואולי גם האוצלוט. אין מידע לגבי האקולוגיה הספציפית שלה וניתן להניח שהיא דומה בכך למזאמות אחרות. תקופת ההריון שלה קצרה יחסית (209 ימים), ולידות תאומים שכיחות אצלה יותר ממינים אחרים. הזכרים משילים את הקרניים באופן לא סדיר, ולכן ניתן לראות בכל עת זכרים עם קרניים. תוחלת החיים הממוצעת בטבע היא כנראה כ-6 שנים.

מצב

עופר מתבגר של מזאמה יוקטנית.

המזאמה היוקטנית מסווגת על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור פגיע (VU) החל משנת 2008, לאור התמעטות האוכלוסייה בשיעור של יותר מ-30% על פני 18 שנים, וכן בעקבות חשד לאובדן בית הגידול שבו המין מצוי בחצי האי. דרושים בדחיפות מחקרים אודות מצב המין, שכן מרבית המידע מגיע רק מתוך שמורת קאלקמול וייתכן שהמידע אודות הרגישות שלו לאיומים רבים הנפוצים בטווח התפוצה שלו כמו לכידה אינם אמינים. עם זאת, עדיין מדובר בעליית מדרגה לעומת רוב המזאמות שהמצב שלהם אינו ידוע בשל מחסור חמור בנתונים.

המזאמה היוקטנית שימשה בעבר כמצרך מזון של בני המאיה, אולם ללא ספק היא ניצודה עדיין גם מאות שנים אחר כך. צאצאים של שבטים אינדיאנים מסוימים במקסיקו, מאמינים שלדם האיילים יש יכולת ריפוי עבור סוגי מחלות מסוימים כמו אנמיה. לצורך כך, הם יצודו איילים או יגדלו אותם במיוחד בשבי כדי להשיג דם טרי עבור החולה. ההשפעות של הציד על אוכלוסיות מזאמה קטנות כמו גם ההשפעה של בירוא היערות עליה צריכה להיבחן היטב. טווחי התפוצה של פרסתנים מקסיקנים רבים ירדו במידה ניכרת עקב ציד ואובדן בית גידול, והדבר אמור במיוחד לגבי אוכלוסיות קטנות של פרסתנים הסמוכות למקום יישוב. לכן, ייתכן שהוא הדין לגבי המזאמה היוקטנית. מחקרים שנעשו בשמורת קאלאמול הראו שרמת הציד סבירה, אולם בתחומים אחרים כמו בבליז או צפון גואטמלה, יכול להיות בהחלט שרמות הציד גבוהות מהרגיל. הסחר המסחרי בבשר המזאמה היוקטנית אינו מהותי, למעט בסביבת העיר מרידה או סן פרנסיסקו דה קמפצ'ה שבהם המזאמה ניצודת עבור מסעדות המגישות בשר אייל.

בחצי האי יוקטן יש שתי שמורות ביוספריות גדולות - שמורת קלאקמול ושמורת סיאן קאאן. בראשונה, נוכחותה של המזאמה היוקטנית אושרה בוודאות, ונראה שהיא מצויה גם בשמורה השנייה. המין מאכלס בהצלחה כבר למעלה משני עשורים יערות המשמשים לייצור עץ ומוצרים אחרים למרות הפעילות האנושית הרבה בהם, ומדובר בנתון מעודד המצביע על ההסתגלות מסוימת של המזאמה לאובדן בית גידול. כן היא מצויה באזורים לא מוגנים ובקרקעות ציבוריות גדולות במקסיקו המכונות "אג'ידוס". נדרשים סקרים כדי לאשר את התפוצה של המין בצפון ובדרום חצי האי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזאמה יוקטנית בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0