הגירה

הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה.

המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם.

ידועים מקרים רבים של הגירה המונית במהלך ההיסטוריה. הגירה זו שונה מהגירה של בודדים או של קבוצות קטנות, וכן מהגירה עונתית המתרחשת באופן קבוע בקהילות חקלאיות.

בתולדות האנושות נודעה להגירה השפעה עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית, חברתית ותרבותית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ובכמה חלקים באפריקה, הם אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר של הייצור. אך בצד תמורות אלו, הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים ולחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.

קליטת הגירה יכולה לסייע חלקית בעת קיטון בכוח העבודה, אך גם לעורר התנגדות של האוכלוסיה המקומית.

סוגי הגירה

הגירה פנימית

כאשר יחיד או קבוצת אנשים מעתיקים את מקום מגוריהם מאזור לאזור באותה ארץ, זו "הגירה פנימית".
דוגמאות לכך הן:

• הגירה מהכפר אל העיר.
• הגירה בין אזורית, בין אזורים שונים באותה מדינה, לרוב מהדרום לצפון או מאזורים חקלאיים לאזורים מתועשים.
• הגירה בתוך מרחב עירוני משכונות שמעמדן הכלכלי-חברתי בירידה לשכונות חדשות או מתחדשות ובמקביל הגירה ממרכז העיר לפרבריה.

הגירה בין מדינות

מעבר של אזרחים בין מדינות לצורך התיישבות בהן, לתקופה זמנית או לצמיתות. זהו השימוש הנפוץ במילה "הגירה" בשפה יומיומית.

הגירה בין־יבשתית

מבדילים בין הגירה "פנים־יבשתית" לבין הגירה "בין־יבשתית".

מהגרי עבודה

ערך מורחב – מהגר עבודה

מבחינים בין הגירה לצמיתות לבין הגירה ארעית או חוזרת כאשר המהגר שוהה בארץ היעד לתקופה מוגבלת בלבד ובתום תקופת העסקתו חוזר לארץ מולדתו.

מבקשי מקלט

מהגרים המגיעים למדינה קולטת בשל אסון טבע, מלחמה וכדומה. אלו מכונים גם בשם פליטים.

הגורמים להגירה

בניתוח המניעים המשפיעים על ההגירה ניכר ההבדל בין גורמי "דחיפה" - נסיבות המביאות את האדם לעזוב את ארצו, לבין גורמי "משיכה" - המביאים לבחירה בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידאולוגיות.

ההגירה (שאינה הגירה כפויה) נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים או למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו'. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך.

בעשורים הבאים צופים הגירת אקלים של מאות מיליוני בני אדם.

מאפייני המהגרים

הנטייה להגר מושפעת ממספר מאפיינים מרכזיים של הפרט / משק הבית:

• גיל - הנטייה להגר גבוהה במיוחד בקרב צעירים בגילאי 20–30, ופחות בקרב צעירים או מבוגרים יותר.
• שלב במחזור החיים - נישואין, לידת ילדים, עזיבת הילדים את הבית, גירושין, פטירת בן משפחה וכו' הם גורמים שכיחים להגירה.
• רמות ההשכלה וההכנסה - ככל שרמות אלו גבוהות יותר כך עולה נטיית הפרט ומשק הבית להגר.
• מין - בחברות מסורתיות גברים נוטים להגר יותר מנשים, אך בחברות מודרניות הדבר משתנה ממקום למקום.
• ניסיון בהגירה - מי שהיגר בעבר נוטה יותר להגר פעם נוספת.

מגבלות ההגירה בין מדינות

לא תמיד ניתן לבצע הגירה באופן חופשי בין מדינות. ישנן הגבלות וחוקים שונים אשר נועדו לווסת ו\או למנוע ממהגרים להיכנס לארצות מסוימות. ישנן ארצות המגבילות את מכסת המהגרים לתוכן, אם על ידי הגבלות חוקיות כמו החזקת אישורי תעסוקה ומחייה בתחומן (כמו גרין קארד בארצות הברית) ואם על ידי מניעה ממהגרי עבודה להגיע לשטחן או להישאר בו מעבר מתקופה מסוימת.

מדינות מעניקות אשרות הגירה שונות, לעיתים לאחר בדיקת מסמכים שונים של המעוניין להגר, הנוגעים להשכלה, הכנסה, פשיעה וכו'. על-מנת ללמוד בדנמרק יש להמציא אישורים מהבנק המעידים ומוכיחים כי יש באפשרותו של הסטודנט לקיים עצמו ולממן את הוצאות הלימודים והמחיה השנתיים ללא הסתמכות על אפשרות לעבוד בדנמרק, מסמכים אלו יש להנפיק באופן שנתי.

יש מדינות המחליטות לחלק ויזות לצורכי הגירה לתחומן, על ידי הגשת בקשות וביצוע הגרלה בין כל המבקשים להגר לתחומן (כמו הגרלת הגרין קארד בארצות הברית).

ישנן מדינות המעודדות הגירה לתחומן (וזאת בתנאי שיפקידו בבנק במדינת היעד סכומי כסף גבוהים מסוימים, מה שיעיד על איתנותם הכלכלית, כפי שנהוג למשל בקנדה לגבי חלק מהמהגרים בקטגוריה של משקיעים) אם כתוצאה ממחסור בכוח עבודה במקצועות מסוימים (כמו מהנדסים ואנשי היי טק) בשטחן, מכירת אזרחות ודרכונים לצורך העשרת המטבע המקומי, ואם בגלל מדיניות לעידוד הגירה לתחומן (כמו עידוד יהודים לעלות ארצה).

השפעת ההגירה על החברה

בתחום החברתי והתרבותי, יוצרת ההגירה מפגשי תרבויות ומקרבת אורחי חיים שונים. לעיתים, תהליך זה מפרה את החברה והתרבות ובמקביל יוצר מתיחויות מרובות ומביא אף לתוצאה של אפליה. המהגר לעיתים קרובות נאלץ להינתק, ולו במקצת, מערכי תרבות, לשון ואורח חייו במדינת המקור.

אם קבוצת המהגרים שווה מבחינה סוציו-אקונומית לאזרחי המדינה, לרוב קלים ההבדלים לגישור. אולם אם קיימים הבדלים משמעותיים מבחינה מעמדית הם עלולים להפוך לאובייקטים של ניצול. אם המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה המהגרת טוב יותר מאשר בקרב האוכלוסייה המקומית, האוכלוסייה המהגרת עלולה לטפח יחס התנשאות כלפי האוכלוסייה הוותיקה במדינה.

בתחום איכות החיים, יש מחקרים המראים כי רמת האושר (happiness - Subjective Well-Being) של מהגרים נמוכה מזו של ילידי המקום גם כאשר רמתם הסוציו אקונומית זהה ושאר המשתנים זהים.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• הגירה לישראל
• משבר ההגירה באירופה
• מהגר עבודה
• נדידת העמים
• גלובליזציה מוגבלת
• ילדי התרבות השלישית

קישורים חיצוניים

• מאיה חושן, ישראל קמחי ואחרים, מחקר הגירה אל ירושלים - מאפייני המהגרים ומניעים להגירה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2004
• קרין תמר שפרמן, ‏החברה הישראלית – חברת מהגרים, פרלמנט ‏58, 24 באפריל 2008
• אשר שכטר, לכלכלה במשבר דרושים מהגרים, באתר TheMarker
• אנשיל פפר, הנימוס הבריטי נעלם כשזה מגיע לזרם המהגרים הגובר, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
• המשבר והפליטים, אוריאל לוי, 8 במאי, 16 בספטמבר 2015
• עשרות אלפי מתים ומיליארדי דולרים: מה המחיר האמיתי של ההגירה הלא חוקית לאירופה?, באתר גלובס, 8 ביולי 2023
• קארין אמית, הגירה במציאות גלובלית, בפודקאסט שלושה שיודעים, כאן 11, 30 בדצמבר 2019
• הגירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הגירה37302978Q187668