רומינציה
רומינציה (באנגלית: Rumination) היא הנטייה להתמקד באופן חוזר ונשנה בחשיבה על סיבות, נסיבות, תוצאות וסימפטומים של רגשות שליליים ובהשלכותיהם.[1] הנטייה קשורה למיקוד פנימי, שנמצא קשור למצב רוח שלילי.[2] רומינציה מעלה חשיבה שלילית פסימית, מעכבת התנהגות אינסטרומנטלית ופוגעת בתהליך פתרון בעיות.[3][4] לחשיבה הרומנטיבית אופי מעגלי, והיא מותירה את הפרט שקוע בבעיותיו וברגשותיו בתקיעות.[5]
רומינציה נמצאה במחקר כתכונה יציבה יחסית לאורך זמן.[6] יתרה מכך, נמצא כי לרומינציה מתאמים חיוביים עם דיכאון וגורמים פסיכופתולוגיים נוספים.[7] רומינציה נמצאה קשורה באופן כללי למגוון סגנונות קוגניטיביים לא מסתגלים, כולל ביצוע היקשים וקישורים שליליים, עמדות דיספונקציונליות, פסימיות, חוסר אונים נרכש וביקורת עצמית מוגברת.[8]
ההגדרה הוצעה לראשונה על ידי המודל לסגנון תגובה של סוזן נולן-הוקסמה, והיא ההגדרה הנפוצה ביותר. מודלים אחרים, לעומת זאת, הציעו הגדרות שונות לרומינציה. לדוגמה בתאוריית התקדמות המטרה, רומינציה לא מוגדרת כתגובה למצב רוח מסוים, אלא כ"תגובה לכישלון להתקדם באופן משביע רצון לקראת מטרה".[9] גם רומינציה וגם דאגה קשורים לחרדה ולמצבים רגשיים שליליים אחרים.[10] רומינציה כמו גם דאגנות מתוארות במחקר כאופן ויסות רגשי שאינו סתגלני, בניסיון לשלוט או להפחית חוויה רגשית לא נעימה.[11]
הערות שוליים
- ^ Susan Nolen-Hoeksema, Responses to depression and their effects on the duration of depressive episodes., Journal of Abnormal Psychology 100, 1991-11, עמ' 569–582 doi: 10.1037/0021-843X.100.4.569
- ^ Nilly Mor, Jennifer Winquist, Self-focused attention and negative affect: A meta-analysis., Psychological Bulletin 128, 2002, עמ' 638–662 doi: 10.1037/0033-2909.128.4.638
- ^ Andrew Ward, Sonja Lyubomirsky, Lorie Sousa, Susan Nolen-Hoeksema, Can’t Quite Commit: Rumination and Uncertainty, Personality and Social Psychology Bulletin 29, 2003-01, עמ' 96–107 doi: 10.1177/0146167202238375
- ^ Sonja Lyubomirsky, Susan Nolen-Hoeksema, Effects of self-focused rumination on negative thinking and interpersonal problem solving., Journal of Personality and Social Psychology 69, 1995, עמ' 176–190 doi: 10.1037/0022-3514.69.1.176
- ^ Crystal L. Park, Susan Folkman, Meaning in the Context of Stress and Coping, Review of General Psychology 1, 1997-06, עמ' 115–144 doi: 10.1037/1089-2680.1.2.115
- ^ R. Michael Bagby, Neil A. Rector, Jason R. Bacchiochi, Carolina McBride, The Stability of the Response Styles Questionnaire Rumination Scale in a Sample of Patients with Major Depression, Cognitive Therapy and Research 28, 2004-08-01, עמ' 527–538 doi: 10.1023/B:COTR.0000045562.17228.29
- ^ Susan Nolen-Hoeksema, Eric Stice, Emily Wade, Cara Bohon, Reciprocal relations between rumination and bulimic, substance abuse, and depressive symptoms in female adolescents., Journal of Abnormal Psychology 116, 2007-02, עמ' 198–207 doi: 10.1037/0021-843X.116.1.198
- ^ Robert N. Davis, Susan Nolen-Hoeksema, Cognitive Inflexibility Among Ruminators and Nonruminators, Cognitive Therapy and Research 24, 2000-12-01, עמ' 699–711 doi: 10.1023/A:1005591412406
- ^ Edward R. Watkins, Constructive and unconstructive repetitive thought., Psychological Bulletin 134, 2008-03, עמ' 163–206 doi: 10.1037/0033-2909.134.2.163
- ^ Jeannette M. Smith, Lauren B. Alloy, A roadmap to rumination: A review of the definition, assessment, and conceptualization of this multifaceted construct, Clinical Psychology Review 29, 2009-03-01, עמ' 116–128 doi: 10.1016/j.cpr.2008.10.003
- ^ Dawn Querstret, Mark Cropley, Assessing treatments used to reduce rumination and/or worry: a systematic review, Clinical Psychology Review 33, 2013-12, עמ' 996–1009 doi: 10.1016/j.cpr.2013.08.004
35173882רומינציה