קארין אמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קארין אמית
לידה ינואר 1969 (גיל: 55)
מקנס, מרוקו
שם לידה קארן בן-סימון
ענף מדעי מדעי החברה
מקום מגורים קדימה-צורן
תאריך עלייה 1972
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יצחק הברפלד וינון כהן
מוסדות המרכז האקדמי רופין

קארין אמית (נולדה ב-10 בינואר 1969) היא חוקרת ישראלית בתחום ההגירה, המתמחה בשילוב כלכלי וחברתי של מהגרים בדגש על שוק העבודה. תחום נוסף שאותו היא חוקרת הוא התפתחות מנהיגות.

אמית היא פרופסור חבר במרכז האקדמי רופין, והחל משנת 2020 משמשת כדקאנית הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז. אמית היא חוקרת בכירה במכון להגירה ושילוב חברתי. למעלה מעשור היא הייתה יו"ר קהילת ההגירה והדמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית.[1] אמית חברה בוועדה המארגנת של פרויקט המטרופוליס הבינלאומי (אנ') ושותפה בפרויקט MINTE של תוכנית ארסמוס בתמיכת האיחוד האירופי, המתמקד בפליטים מאוקראינה.

ביוגרפיה

קארין אמית (שם נעורים בן-סימון), נולדה בעיר מקנס שבמרוקו ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1972. היא גדלה בתל אביב ולמדה בגימנסיה העברית "הרצליה". בצה"ל שירתה אמית כקצינת נפגעים בשירות סדיר ובמילואים. בשנת 1993 סיימה תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1996 סיימה תואר שני בלימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2001 סיימה את לימודי הדוקטורט בלימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. עבודת התיזה ועבודת הדוקטורט בוצעו בהנחיית יצחק הברפלד וינון כהן. בשנת 2012 זכתה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית.

עד שנת 2019 שימשה אמית כראש תוכנית התואר השני בהגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. בשנת 2020 מונתה אמית לדקאנית הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האקדמי רופין.

מחקריה

עבודת הדוקטורט של אמית בחנה את תקפות החלוקה הדיכוטומית בין מזרחים לאשכנזים.[2] עם סיום הדוקטורט ריכזה אמית מחקר שטח במימון הצבא האמריקאי, בנושא גיבוש ופיתוח מנהיגות. המחקר, בראשותם של מיכה פופר וראובן גל, בדק נוסחה להגדרת מנהיגות, המבוססת על הפוטנציאל הפסיכולוגי של הפרט, המוטיבציה שלו להוביל וחוויות המנהיגות שלו בעבר.[3]

הגירה

אמית עסקה בשילוב הכלכלי והחברתי של מהגרים, ובמיוחד בשילוב שלהם בשוק העבודה. בשנת 2007, אמית הייתה שותפה לפיתוח מדד רופין לשילוב העולים בחברה הישראלית.[4] אמית חקרה את אתגרי ההשתלבות של עולים בעלי הון אנושי (השכלתי ומקצועי) גבוה ממדינות מערביות (מצפון אמריקה וצרפת) ומברית המועצות לשעבר. בשנים 2006–2008 ניהלה מחקר השוואתי בינלאומי, בראשות משה סמיונוב, על השילוב הכלכלי של מהגרים מברית המועצות לשעבר בארבע ארצות (קנדה, ארצות הברית, גרמניה וישראל). המחקר התמקד בקשיים שעומדים בפני מהגרים אלה במקצועות ספציפיים, ובהבדלים בין המדינות בתנאי הקבלה ובמדיניות שוק העבודה.[5]

אמית ערכה סדרת מחקרים שמטרתם להבין את קבלת ההחלטה להגר. במחקרים אלו היא יישמה תיאוריות של רשתות חברתיות כמו גם מודלים של קבלת החלטות צרכניות כדי להבין טוב יותר את תהליך החלטת ההגירה. במסגרת מעורבותה בפרויקט MINTE של ארסמוס+ בתמיכת האיחוד האירופי היא ביצעה בשנת 2023 מחקר הבוחן את תהליך קבלת ההחלטה להגר של פליטים אוקראינים, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.[6] אמית ביצעה סדרת מחקרים בנושא עמדות החברה הישראלית כלפי עולים, מהגרי עבודה ופליטים. במחקר שנערך עם סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין מצאה אמית שבתקופת מגפת הקורונה חלה הקצנה בעמדות הללו.[7]

מחקריה של אמית מצביעים כי לצד פרמטרים אובייקטיביים לשילוב (השכלה/הכנסה/מקצוע) ישנה חשיבות לבחינת פרמטרים סובייקטיביים הן בתהליך ההחלטה להגר והן לבחינת השתלבותם של המהגרים. במחקריה, בחנה את מעורבותם של משתנים כמו רווחה סובייקטיבית, איכות חיים ושביעות רצון מהחיים של מהגרים מקבוצות מוצא שונות[8]. באמצעות סקרים ייעודיים בקרב עולים המשיכה אמית לחקור סוגיות הקשורות לזהות ותחושת השתייכות לארץ הקולטת. מחקריה האחרונים, בשיתוף עם ד"ר פנינה דולברג, עוסקים בבני דור 1.5 תוך התמקדות בביטויים שונים של זהות והשתייכות לרבות הבחירה להשתמש בשם פרטי ישראלי או אתני.

אמית בחנה השתלבות מהגרים בעלי הון אנושי גבוה גם מנקודת מבט ארגונית. בסדרת מחקרים עם שירלי בר-לב נבחנה השתלבותם של עולים מברית המועצות לשעבר ומצפון אמריקה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. מחקרים נוספים בחנו את ההשתלבות של עולי צרפת בשוק העבודה הישראלי.[9] ממצאי המחקרים על העולים מצרפת מצביעים על כינונה של תחושת זהות טרנס-לאומית ייחודית לצד תחושת שייכות גבוהה לישראל.[10] יחד עם טלי סגר-גוטמן, אמית מצאה שהיחס בישראל כלפי נותני שירות פרופסיונלי שמוצאם מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר הוא סטריאוטיפי, ומוביל לפגיעה באמון כלפיהם.[11]

חיים אישיים

אמית מתגוררת בקדימה-צורן, נשואה ואם לשלוש בנות.

קישורים חיצוניים

ראיונות וכתבות

הערות שוליים

  1. ^ סיכום פעילות שנת 2018, באתר האגודה הסוציולוגית הישראלית
  2. ^ קארין אמית, Karin Amit, The Validity of Binary Ethnic Classification and the Economic Assimilation of First and Second Generation Immigrants in the Israeli Labor Market / תקפות החלוקה האתנית למזרחים ולאשכנזים בקרב מהגרים וצאצאיהם בשוק העבודה הישראלי, Megamot / מגמות מד, 2005, עמ' 3–28
  3. ^ קארין אמית, מיכה פופר, ראובן גל, תמר ממן, אלון ליסק, Karin Amit, Micha Popper, Reuven Gal, Tamar Mamman, Alon Lisak, Leadership Development: A Comparative Study Between Leaders and Non-Leaders / על התפתחות מנהיגים: מחקר השוואתי בין מנהיגים ללא-מנהיגים, Megamot / מגמות מה, 2008, עמ' 464–488
  4. ^ המכון להגירה ושילוב חברתי, מדד רופין לשילוב העולים בחברה הישראלית, באתר המרכז האקדמי רופין
  5. ^ קארין אמית וחב', Economic Integration of Highly Skilled FSU.pdf אינטגרציה כלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים בארבע מדינות: ניתוח השוואתי, הגירה 1, 2012, עמ' 51-79
  6. ^ הנגשת מידע לעולים ופליטים מאוקראינה בישראל, באתר המרכז האקדמי רופין
  7. ^ קארין אמית וסבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, 12/%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA %D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99 2022 FINAL FOR PUBLICATION-17-1-22.pdf עמדות הציבור הישראלי כלפי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בתקופת הקורונה, הגירה
  8. ^ קארין אמית, שביעות רצון עולים מארצות המערב, באתר כתב העת הגירה, ‏2012
  9. ^ קארין אמית ושירלי בר-לב, העסקת עולות מצרפת בחברות דוברות צרפתית - מלכודת דבש או רשת ביטחון?, הד האולפן החדש 104, 2015, עמ' 78-88
  10. ^ קארין אמית ושירלי בר-לב, כינונה של זהות טרנס לאומית בקרב עולים מצרפת המועסקים בחברות דוברות צרפתית בישראל, הגירה 4, תשע"ה, עמ' 34-52
  11. ^ אתר למנויים בלבד רונית הראל, חוויית השירות הישראלית: "יש להם חינוך סובייטי ולכן הם נוקשים", באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2022
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37489659קארין אמית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קארין_אמית&oldid=2422814"