טריגר (פסיכולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טריגר (מאנגלית: Trigger – גירוי, גורם מעורר) הוא גירוי פסיכולוגי המביא לידי היזכרות בלתי רצונית בחוויה טראומטית מהעבר. הגירוי עצמו אינו צריך להיות מפחיד או טראומטי בפני עצמו, ועשוי להזכיר רק באופן עקיף או שטחי אירוע טראומטי מסוים, דרך ריח או פריט לבוש למשל.[1] טריגרים שונים יכולים להיות עדינים, אישיים וקשים לחיזוי עבור אחרים.[2][3] טריגר המעורר טראומה נפשית מכונה גם גירוי טראומטי, גורם לחץ טראומטי או תזכורת לטראומה.[4][5] בעברית מקובל השימוש בהקשר זה בפועל "לְטַרְגֵר", על הטיותיו השונות, כמקביל ל-to trigger (לדוגמה, תוכן המעורר טריגר ייקרא מְטַרְגֵר).

התהליך של קישור בין חוויה טראומטית לטריגר קרוי צימוד טראומטי (traumatic coupling).[6] כאשר גירוי מעורר טראומה מסוימת, התגובה הבלתי-רצונית עלולה לחרוג הרבה מעבר לתחושת אי-נוחות, ויכולה להיות מציפה ובלתי נשלטת, כגון התקף חרדה, פלשבק או דחף עז לברוח למקום בטוח.[7][8][9] הימנעות מחשיפה לטריגרים, ולפיכך גם מהתגובה הקיצונית שהוא מעורר מבחינה פוטנציאלית, היא סימפטום התנהגותי שכיח של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD; מוכרת בשם פוסט טראומה), מצב בר-טיפול ובדרך כלל זמני, בו אנשים חווים מדי פעם סימפטומים רגשיים או פיזיים מציפים כאשר משהו מזכיר להם אירוע טראומטי (או לחלופין "מטרגר" את הזיכרון).[5] הימנעות לטווח ארוך מחשיפה לטריגרים מגבירה את הסבירות שהאדם הפגוע יפתח רמה משתקת של פוסט טראומה.[10] זיהוי והתייחסות לטריגרים הם חלק חשוב בטיפול בפוסט טראומה.[6]

אזהרת טריגר (במדיה החברתית נפוץ הכינוי TW, קיצור של המונח האנגלי המקביל trigger warning) היא הודעה המוצגת לקהל באשר לתוכן מדיה כלשהו, כדי להתריע שהיא מכילה תוכן שעלול להיות מטריד. מונח כללי יותר, שאינו קשור ישירות לפוסט טראומה, הוא "אזהרת תוכן".

אטימולוגיה

מקור המילה trigger במאה ה-17: בתחילה היא נכתבה "tricker", ומקורה במילה ההולנדית trekker (הדק), שנגזרת מהפועל trekken (למשוך).[11]

למילה trigger משמעויות שונות, כאשר הפירוש המקורי שלה הוא הדק – "חלק באקדח שגורם לאקדח לירות כאשר לוחצים עליו".[12] משם קיבלה המילה גם את המשמעות הכוללת "כלי כלשהו המעורר פעולה של מנגנון", ולאחר מכן גם את המשמעות הכללית עוד יותר "דבר הגורם לדבר אחר להתרחש".[13] בהמשך התווספה למילה גם המשמעות הפסיכולוגית שלה – "אירוע, חוויה או כל גירוי אחר המעורר זיכרון או פעולה טראומטיים אצל אדם".[14]

החלופה העברית למילה "טריגר" היא מַזְנֵק, אך זו משמשת בעיקר במשמעות הכללית של המילה – "דבר המעורר התחלה של תהליך, של תגובה וכדומה" – ולא בהקשר הפסיכולוגי.[15]

סוגי טריגרים

טריגר יכול להיות כל דבר שמעורר פחד או זיכרונות מטרידים אצל האדם המושפע, ושהאדם מקשר עם חוויה טראומטית קודמת. כשם שטראומה אינה רק חוויה לא נעימה או שלילית, טריגר לטראומה אינו רק דבר שגורם לאדם להרגיש לא בנוח או להיעלב.[9][16] סוגי טריגרים נפוצים הם:

טריגר הוא בדרך כלל אישי וספציפי. עם זאת, לא חייב להיות קשר הדוק בין הטריגר לחוויה בפועל. לדוגמה, לאחר מלחמת המפרץ, חלק מהישראלים חוו טריגר כאשר שמעו צליל של אופנוע מאיץ, אותו קשרו לצליל הסירנות אשר שמעו במהלך המלחמה, על אף שהדמיון בין שני הצלילים מוגבל.[23]

התיאור הריאליסטי של אלימות גרפית במדיה חזותית עשוי לחשוף חלק מהאנשים המושפעים לטריגרים במהלך צפייה בסרטים או בטלוויזיה.[1][24]

חוויות

A string of red firecrackers. A young man holds a flame to set it off.
רעש הפיצוץ של חזיזים עלול להוות טריגר לטראומה עבור אנשים מסוימים.

אנשים שחוו טראומה ופיתחו טריגרים לטראומה עלולים להיכנס לפאניקה כאשר הם חווים את הטריגר, במיוחד אם הוא בלתי צפוי.[7] לדוגמה, רעש של זיקוקים עשוי להיות בלתי נסבל עבור לוחם קרבי ותיק שהטראומה שלו משולבת עם טריגר בדמות רעשים פתאומיים וחזקים.

אזהרת טריגר

אזהרת טריגר, הקרויה לעיתים בכלליות אזהרת תוכן, היא התרעה על כך שיצירה מסוימת מכילה תוכן כתוב, תמונות או תפיסות שעלולים להיות מטרידות עבור אנשים מסוימים.[25] גם ללא קשר לטראומה, שימוש באזהרות תוכן היה קיים באופן נרחב בתקשורת ההמונים.

שימוש באזהרות תוכן היה קיים במידה נרחבת בתקשורת ההמונים, גם ללא כל קשר לטראומה, למשל במדריך הטלוויזיה להורים (אנ') בארצות הברית, המסווג בין היתר תוכניות הכוללות תוכן שמשפחות מסוימות עשויות להחשיב כלא הולם עבור ילדיהן.[26] המונח "אזהרת טריגר" (trigger warning), עם ההקשר המוגדר שלו לטראומה, מקורו באתרי אינטרנט פמיניסטיים שעסקו באלימות נגד נשים, ולאחר מכן הוא התפשט לתחומים אחרים, למשל בתקשורת המודפסת ובקורסים באוניברסיטה.[25] על אף שקיימת הכרה נרחבת על כך שכל מראה, צליל, ריח, טעם, מגע, רגש או תחושה עשויים להוות טריגר, לרוב אזהרות טריגר מוצגות בקשר לטווח צר יחסית של תכנים, ובמיוחד תוכן העוסק בהתעללות והפרעות נפשיות (כגון התאבדות, הפרעות אכילה ופגיעה עצמית).[27]

מחלוקות

בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה, הרעיון להציג לסטודנטים אזהרות תוכן על הקורסים שלהם היה שנוי במחלוקת והפך לפוליטי.[7] חלק ניכר מהמחלוקת מתמקד באזהרות תוכן שניתנו לכלל הסטודנטים בנוגע להופעתם של נושאים המעוררים לרוב חוסר-נוחות בתוכנית הלימודים, כמו גזענות ומיזוגיניה.[7] אין מחלוקת משמעותית על הצורך במתן התאמות סבירות למספר הקטן של תלמידים (בדרך כלל אנשי צבא בהווה ובעבר וכן נפגעות ונפגעי תקיפה) אשר עומדים בדרישות כבעלי רמת נכות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ועל כך שניתן לשפר את יכולתם ללמוד את תוכנית הלימודים הרגילה, לדוגמה, על ידי הערה מראש כי משימת הקריאה הבאה מכילה תיאור מפורט של אירוע אלים, או שההדגמה הבאה, של מטוטלת בליסטית, תפיק צלילים חזקים.[7]

בשנת 2014, האגודה האמריקאית של פרופסורים באוניברסיטאות (אנ') מתחה ביקורת על השימוש באזהרות תוכן כלליות באוניברסיטה, וקבעה כי "ההנחה שצריך להגן על סטודנטים במקום לאתגר אותם בכיתת הלימוד היא בו זמנית אינפנטילית ואנטי-אינטלקטואלית. הדבר מציב את הנוחות בעדיפות גבוהה יותר ממעורבות אינטלקטואלית", וכן "מבודד נושאים שנויים במחלוקת פוליטית כמו מין, גזע, מעמד, קפיטליזם וקולוניאליזם כך שיקבלו תשומת לב מיוחדת."[28] עמדה זו נתמכת על ידי מספר פרופסורים, ביניהם ריצ'רד מקנאלי (אנ'), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, ומספר רופאים פסיכיאטריים, כמו מטין בזוגלו ועדנה פואה.[29][30][31] אותם אנשים מאמינים שאזהרות טריגר מגבירות התנהגויות של הימנעות אצל אנשים עם פוסט טראומה, מה שמקשה על ההתגברות על הפוסט טראומה, יוצרות תרבות שמפחיתה את החוסן, ומכוונת יותר למטרות איתות סגולה פוליטיות, וכי הן "מנוגדות לתהליך החינוכי".[29][30][31][32]

מאז פרסום דו"ח האגודה האמריקאית של פרופסורים באוניברסיטאות, פרופסורים אחרים, כדוגמת אנגוס ג'ונסטון, תמכו בשימוש באזהרות טריגר כחלק מ"פדגוגיה בריאה".[33] פרופסורים נוספים שתומכים בכך הצהירו כי "מטרת אזהרות הטריגר היא לא לגרום לסטודנטים להימנע מתכנים טראומטיים, אלא להכין אותם אליהם, ובנסיבות קיצוניות לספק דרכי למידה חלופיות".[34]

אוניברסיטאות נקטו עמדות שונות בתחום אזהרות הטריגר. במכתב קבלת פנים שנשלח לסטודנטים חדשים לתואר ראשון, כתבה אוניברסיטת שיקגו כי "מחויבותה של האוניברסיטה לחופש אקדמי פירושה שאנו לא תומכים ב'אזהרות טריגר' כביכול", לא מבטלים מרצים שנויים במחלוקת, ולא "מעלימים עין מיצירה של 'מרחבים בטוחים' אינלקטואליים שבהם אנשים יכולים לסגת ממחשבות ורעיונות המנוגדים לשלהם".[35] סטודנטים באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה נקטו בעמדה הפוכה בשנת 2014, והעבירו החלטה בלתי-מחייבת התומכת בחובת הצגת אזהרות טריגר בשיעורים שעלולים להכיל חומר שעלול להטריד. חלק מהפרופסורים קיבלו עידוד להתריע בפני תלמידים על חומר כזה ולאפשר להם לדלג על שיעורים שעלולים לגרום להם אי-נוחות.[27]

השפעה

על אף שהנושא יצר מחלוקת פוליטית, מחקרים מראים כי אזהרות טריגר אינן מזיקות ואינן מועילות במיוחד. בקרב אנשים בלי חוויות טראומטיות, "אזהרות טריגר לא השפיעו על תגובות של חרדה כלפי חומר שעלול להיות מטריד באופן כללי".[36] מחקרים חלוקים בשאלה האם אזהרת טריגר גורמת לעלייה זמנית בחרדה בקרב אנשים בלי חוויות טראומטיות.[36][37][38] עבור משתתפים שדיווחו כי יש להם אבחנה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (פוסט טראומה), או עבור משתתפים עם פוסט טראומה בסבירות מסוימת, לאזהרות טריגר הייתה השפעה מובהקת-סטטיסטית מועטה.[39][38] גודל ההשפעה על תחושות של הימנעות (מחשיפה לתכנים מסוימים), ירידה בחוסן או תוצאות שליליות אחרות היו "טריוויאליות" בסביבות מחקר מבוקרות.[37][38]

בעוד שאזהרות טריגר והשימוש בהן עוררו דיון משמעותי, מעט מחקרים בדקו כיצד סטודנטים מגיבים לחומר שעלול להביא לטריגרים ("לטרגר"). במחקר משנת 2021, 355 סטודנטים לתואר ראשון מארבע אוניברסיטאות קראו קטע בו מתוארים מקרים של תקיפה. במהלך המחקר נדגמו מדדים אורכיים של מצוקה סובייקטיבית, תסמיני פוסט טראומה ותגובתיות רגשית. יותר מ-96% מהמשתתפים קראו את הקטע המטרגר, גם כאשר ניתנה חלופה לא-מטרגרת לקריאה. מבין אלו שקראו את הקטע המטרגר, אנשים עם טראומות הכוללות טריגרים לא דיווחו על יותר מצוקה ביחס לשאר, אם כי אנשים עם רמות פוסט-טראומה גבוהות יותר כן דיווחו על כך. שבועיים לאחר מכן, האנשים עם טראומות הכוללות טריגרים או פוסט-טראומה לא דיווחו על עלייה בתסמינים של טראומה כתוצאה מקריאת הקטע המטרגר. סטודנטים עם טראומות רלוונטיות אינם נמנעים מחומרים מטרגרים, ונראה כי ההשפעות קצרות. תלמידים עם פוסט טראומה לא דיווחו על החמרה בתסמינים כעבור שבועיים, כפונקציה של קריאת הקטע.[40]

היסטוריה

מקרים של טריגרים לטראומה זוהו לראשונה על ידי אנשי מקצוע בתחום הרפואה במאה ה-19.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 "Post traumatic stress disorder (PTSD)". vvaa.org.au. Vietnam Veterans Association of Australia. 2015. נבדק ב-4 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ van der Kolk, Bessel A. (בינואר 1994). "The Body Keeps the Score: Memory and the Evolving Psychobiology of Posttraumatic Stress". Harvard Review of Psychiatry. 1 (5): 253–265. doi:10.3109/10673229409017088. PMID 9384857. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Dalton, Derek (2020). "Trigger Warnings in Criminology Teaching Contexts: Some Reflections Based on Ten Years of Teaching a Sensitive Topic". Scholarship of Teaching and Learning in Criminology. Darren Palmer. Cham, Switzerland. ISBN 978-3-030-35158-8. OCLC 1145574118.
  4. ^ Fagan, Nancy; Freme, Kathleen (בפברואר 2004). "Confronting posttraumatic stress disorder". Nursing. 34 (2): 52–53. doi:10.1097/00152193-200402000-00048. PMID 14758331. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 Foa, Edna B.; Keane, Terence M.; Friedman, Matthew J.; Cohen, Judith A. (2008). Effective Treatments for PTSD, Second Edition: Practice Guidelines from the International Society for Traumatic Stress Studies. Guilford Press. p. 274. ISBN 978-1-60623-792-2.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 6.8 Goulston, Mark (2011). Post-Traumatic Stress Disorder For Dummies. John Wiley & Sons. p. 40. ISBN 978-1-118-05090-3.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 Laguardia, Francesca; Michalsen, Venezia; Rider-Milkovich, Holly (2017). "Trigger Warnings: From Panic to Data". Journal of Legal Education. 66 (4): 882–903. JSTOR 26453524 – via JSTOR.
  8. ^ Taylor, Holly (2017). "Contagious Speech: Mediating the Eating Disorder Panic through Trigger Warnings". Trigger warnings : history, theory, context. Emily Knox. Lanham, Maryland. pp. 27–30. ISBN 978-1-4422-7371-9. OCLC 973920466.
  9. ^ 9.0 9.1 Hilderbrand, Lucas; Sarkar, Bhaskar (2020-02-26). "Trigger Warnings and the Disciplining of Cinema and Media Pedagogy". In Ghosh, Bishnupriya (ed.). The Routledge Companion to Media and Risk (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-317-26822-2.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 Lahad, Mooli; Doron, Miki (2010). Protocol for Treatment of Post Traumatic Stress Disorder: SEE FAR CBT Model : Beyond Cognitive Behavior Therapy. IOS Press. p. 18. ISBN 978-1-60750-574-7.
  11. ^ trigger | Etymology, origin and meaning, מילון האטימולוגיה המקוון (באנגלית)
  12. ^ TRIGGER | meaning, definition, מילון קיימברידג' (באנגלית)
  13. ^ Trigger Definition & Meaning, מילון בריטניקה (באנגלית)
  14. ^ trigger, ויקימילון (באנגלית)
  15. ^ מַזְנֵק, באתר האקדמיה ללשון העברית
  16. ^ Greenberg, Tamara McClintock (2020-08-03). Treating Complex Trauma: Combined Theories and Methods (באנגלית). Springer Nature. p. 5. ISBN 978-3-030-45285-8.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 Foa, Edna B.; Keane, Terence M.; Friedman, Matthew J.; Cohen, Judith A. (2008). Effective Treatments for PTSD, Second Edition: Practice Guidelines from the International Society for Traumatic Stress Studies. Guilford Press. p. 107. ISBN 978-1-60623-792-2.
  18. ^ Vermetten, Eric; Bremner, J. Douglas (15 בפברואר 2003). "Olfaction as a Traumatic Reminder in Posttraumatic Stress Disorder: Case Reports and Review". The Journal of Clinical Psychiatry. 64 (2): 202–207. doi:10.4088/jcp.v64n0214. PMID 12633130. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Gerharts, Karly. "Nose Nostalgia". Mediamatic.
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Cori, Jasmin Lee (2007). Healing from Trauma: A Survivor's Guide to Understanding Your Symptoms and Reclaiming Your Life. Hachette Books. p. 30. ISBN 978-1-60094-061-3.
  21. ^ Foa, Edna B.; Keane, Terence M.; Friedman, Matthew J.; Cohen, Judith A. (2008). Effective Treatments for PTSD, Second Edition: Practice Guidelines from the International Society for Traumatic Stress Studies. 224: Guilford Press. ISBN 978-1-60623-792-2.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link)
  22. ^ 22.0 22.1 Follette, Victoria M.; Briere, John; Rozelle, Deborah; Hopper, James W.; Rome, David I. (2017). Mindfulness-Oriented Interventions for Trauma: Integrating Contemplative Practices. Guilford Publications. p. 304. ISBN 978-1-4625-3384-8.
  23. ^ Lahad, Mooli; Doron, Miki (2010). Protocol for Treatment of Post Traumatic Stress Disorder: SEE FAR CBT Model : Beyond Cognitive Behavior Therapy. IOS Press. p. 9. ISBN 978-1-60750-574-7.
  24. ^ Ephron, Dan (1 באוקטובר 2006). "Battlefield flashbacks". Newsweek. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ 25.0 25.1 "Trigger warnings: What do they do?". Ouch blog. BBC. 25 בפברואר 2014. נבדק ב-25 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Whittington, Keith E. (2019-03-26). Speak Freely: Why Universities Must Defend Free Speech (באנגלית). Princeton University Press. pp. 57–59. ISBN 978-0-691-19152-2.
  27. ^ 27.0 27.1 Jarvie, Jenny (3 במרץ 2014), "Trigger happy", The New Republic, Chris Hughes {{citation}}: (עזרה)
  28. ^ "On Trigger Warnings". American Association of University Professors. באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ 29.0 29.1 McNally, Richard (20 במאי 2014), "Hazards Ahead: The Problem with Trigger Warnings, According to the Research: Five studies you should read before you deploy a trigger warning.", Pacific Standard, נבדק ב-7 באוגוסט 2018 {{citation}}: (עזרה)
  30. ^ 30.0 30.1 Waters, Florence (4 באוקטובר 2014). "Trigger warnings: more harm than good?". The Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-4 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ 31.0 31.1 Waldman, Katy (5 בספטמבר 2016). "The Trapdoor of Trigger Words". Slate. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Marcotte, Amanda (21 במאי 2015). "Why Are People So Triggered by Trigger Warnings?". Slate Magazine. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Johnston, Angus (29 במאי 2014). "A Professor Explains Why He's Pro-Trigger Warnings". Slate Magazine. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Lockhart, Eleanor Amaranth (2 ביולי 2016). "Why trigger warnings are beneficial, perhaps even necessary". First Amendment Studies. 50 (2): 59–69. doi:10.1080/21689725.2016.1232623. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Schaper, David (26 באוגוסט 2016). "University Of Chicago Tells Freshmen It Does Not Support 'Trigger Warnings'". NPR. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ 36.0 36.1 Bellet, Benjamin W.; Jones, Payton J.; McNally, Richard J. (בדצמבר 2018). "Trigger warning: Empirical evidence ahead". Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry. 61: 134–141. doi:10.1016/j.jbtep.2018.07.002. PMID 30077703. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ 37.0 37.1 Bellet, Benjamin W.; Jones, Payton J.; Meyersburg, Cynthia A.; Brenneman, Miranda M.; Morehead, Kaitlin E.; McNally, Richard J. (בדצמבר 2020). "Trigger warnings and resilience in college students: A preregistered replication and extension". Journal of Experimental Psychology: Applied. 26 (4): 717–723. doi:10.1037/xap0000270. PMID 32281813. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 Sanson, Mevagh; Strange, Deryn; Garry, Maryanne (ביולי 2019). "Trigger Warnings Are Trivially Helpful at Reducing Negative Affect, Intrusive Thoughts, and Avoidance". Clinical Psychological Science. 7 (4): 778–793. doi:10.1177/2167702619827018. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Jones, Payton J.; Bellet, Benjamin W.; McNally, Richard J. (בספטמבר 2020). "Helping or Harming? The Effect of Trigger Warnings on Individuals With Trauma Histories". Clinical Psychological Science. 8 (5): 905–917. doi:10.1177/2167702620921341. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Kimble, Matthew; Flack, William; Koide, Jennifer; Bennion, Kelly; Brenneman, Miranda; Meyersburg, Cynthia (25 במרץ 2021). "Student reactions to traumatic material in literature: Implications for trigger warnings". PLOS ONE. 16 (3): e0247579. Bibcode:2021PLoSO..1647579K. doi:10.1371/journal.pone.0247579. PMC 7993791. PMID 33765044. {{cite journal}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34886252טריגר (פסיכולוגיה)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טריגר_(פסיכולוגיה)&oldid=2229274"