קודם שנברא העולם
 | |
| "המסתכל מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור ראוי לו שלא בא לעולם" תחריט העץ פלאמאריון משנת 1888 | |
| משנה | משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א' |
|---|---|
| ברייתא | תוספתא מסכת חגיגה פרק ב' הלכה ז' |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"א עמוד ב', מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד ב' |
| תלמוד ירושלמי | תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ג' |
| מקורות נוספים | מורה הנבוכים חלק ב' פרק ל' |
קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.
חז"ל הביעו הסתייגות מהעיסוק בנושא, וקבעו כי העוסק בו "ראוי לו שלא בא לעולם".[1] עם זאת, בספרות חז"ל ובמדרשים מופיעים כמה תיאורים המתייחסים לזמן שקדם לבריאה.
רקע
ערכים מורחבים – בריאת העולם (יהדות), תוהו ובוהו
לפי הפרשנות המקובלת לסיפור הבריאה ביהדות, המציאות כולה נבראה יש מאין(אנ') בששת ימי בראשית, ולפניה היה העדר מוחלט.[2] התיאור למצב שלפני בריאת העולם, לפי חלק מפרשני המקרא,[3] הוא "תוהו ובוהו" שפירושו שממה וריק.[4] גם הוגים יהודיים שקיבלו את תאוריית ההיולי(אנ') של אריסטו, לא קיבלו את טענתו שהחומר ההיולי הוא קדמון, אלא כתבו שגם ההיולי נברא בבריאת העולם,[5] מלבד רלב"ג שככל הנראה קיבל את תאוריית ההיולי במלואה.[6][7]
עם זאת, לפי חלק מהראשונים, האמונה בבריאה "יש מאין" לא נחשבת מעיקרי האמונה היהודית וגם מי שמאמין שהעולם נברא מחומר קדום אין פגם באמונתו.[8] יש שכתבו שגם טענה שהבורא אינו יכול לברוא יש מאין, אינה נחשבת לכפירה בהיותו כל יכול.[9]
הוגים יהודים רבים סברו כי גם הזמן נברא בבריאת העולם,[10] ולא ייתכן לדון מה היה לפני כן. מאידך, ישנם מאמרי חז"ל שמתארים דברים שקרו לפני בריאת העולם.[11] פילוסופים יהודים פירשו את המאמרים האלו באופן שלא יסתרו את אמונת בריאת העולם יש מאין.
סדר זמנים קודם לכן
בבראשית רבה מופיעה דרשתם של רבי יהודה בר סימון ורבי אבהו: ”אר"י בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן אלא "ויהי ערב" מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. אמר רבי אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו”,[12] הדרשה מסבירה כי גם ביום הראשון לבריאה לא נאמר בלשון ציווי "יהי ערב" אלא "ויהי ערב", ומכאן שגם "קודם לכן" היה "סדר זמנים". רבי אבהו לומד מכך שלפני בריאת העולם הנוכחי, אלוקים היה בורא עולמות ומחריבן.
הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים דחה את דברי רבי יהודה בר סימון ורבי אבהו, וכתב שהם כדעת אריסטו שסבר שהעולם קדמון, "וזה מגונה...וזה אמונת הקדמות, וכל בעל תורה יברח מזה".[13] אחרים פירשו שכוונת רבי יהודה בר סימון היא לומר שהיה "סדר זמנים" גם לפני היום הרביעי לבריאה שבו נתלו המאורות, אבל לא לפני היום הראשון לבריאה.[14] המהר"ל כתב שדברי המדרש מתייחסים לדברים שנבראו בתחילת היום הראשון לבריאה, שלא הייתה בהם בריאה גמורה, וביחס לדברים שנבראו אחריהם נחשב שנחרבו, וגם הזמן שבו נבראו נקרא "סדר זמנים" ולא כמו שאר הזמן של ימי הבריאה שנקרא זמן מיוחד.[15]
לעומתם, רבי חסדאי קרשקש בספרו אור ה' מקבל כפשוטם את דברי המדרש על "סדר זמנים" שהיה לפני בריאת העולם, וזאת על פי תפיסתו שמציאות הזמן אינה תלויה בתנועתו או בקיומו של גוף חומרי, ואם כן ייתכן "סדר זמנים" גם לפני שנברא חומר כלשהו בעולם.[16]
דברים שנבראו לפני בריאת העולם
בתלמוד בבלי מובאת ברייתא המונה שבעה דברים שנבראו "קודם שנברא העולם"; תורה, תשובה, גן עדן, גיהנם, כסא הכבוד, בית המקדש, ושמו של משיח.[17] הברייתא מופיעה במקורות נוספים בשינויים קלים,[18] בחלק מהמקורות הרשימה כוללת גם את ישראל, האבות,[19] וירושלים.[20]
לקדימתה של התורה לבריאת העולם ישנם תיאורים מפורטים במאמרי חז"ל. נאמר כי היא קדמה לבריאת העולם 2,000 שנים[21] או תתקע"ד (974) דורות,[22] ובזמן זה הייתה כתובה ב"אש שחורה על גבי אש לבנה".[23] לפני הבריאה אלוקים חקר אותה רמ"ח (248) פעמים,[24] וכשברא את העולם הסתכל בה ובראו.[25]
חלק מהפרשנים הסבירו שכוונת הברייתא היא שדברים אלו "עלו במחשבה" לפני הבריאה,[26] או ש"עמדו בכח להבראות",[27] ולא שנבראו בפועל. כשיטה זו הנוסח בחלק מהמדרשים.[28] בספר הזוהר מוגדרים שבעת הדברים "שבעה אורות".[29] מנגד, יש שהוכיחו מסוגיית הגמרא שהכוונה שנבראו בפועל לפני בריאת העולם,[30] אך הסבירו שאין זה סותר את האמונה בבריאת העולם יש מאין, כי העולם שנברא אחר כך לא נברא מדברים אלו.[31]
בשמות רבה נאמר "שלשה בריות קדמו את העולם, המים והרוח והאש". לפי פירוש עץ יוסף כוונת המדרש היא שארבעת היסודות נבראו תחילה ולא שהיה חומר קדום שממנו נברא העולם.[32]
בקבלה
תורת השמיטות
- ערך מורחב – תורת השמיטות
דברי רבי אבהו במדרש "שהיה בונה עולמות ומחריבן", בשילוב עם דברי רב קטינא במסכת סנהדרין על חורבן העולם באלף השביעי,[33] מהווים בסיס לתורת השמיטות הקבלית, שעל פיה העולם נברא ונחרב במחזורים של שבעת אלפים שנה. תורת השמיטות מופיעה בצורה מפורטת בספר התמונה ובספר הקנה, והיא הייתה מקובלת בקרב תלמידי הרמב"ן, לעומתם תלמידי האר"י התנגדו לקבל את תורת השמיטות כפשוטה.[34]
תורת הצמצום
- ערך מורחב – תורת הצמצום
"תורת הצמצום" היא מושג יסודי בקבלה היהודית בעיקר הלוריאנית. התורה באה להסביר את התהליך שקדם לבריאת העולם, שבו האלוקות ("אינסוף ברוך הוא") צימצמה את עצמה כביכול ופינתה מקום על מנת לאפשר את קיומה של המציאות. הצמצום הוא תחילתו של סדר ההשתלשלות(אנ') שבסופו נברא העולם הגשמי. בקרב המקובלים קיים וויכוח אם להבין את תורת הצמצום כפשוטה או רק כמשל.
את עיקרון הצמצום ניסח רבי חיים ויטאל, כך:
דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי בבחינת אוויר ריקני וחלל, אלא הכול היה ממולא מן האור הפשוט ההוא...והנה אז צמצם את עצמו אין-סוף בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש, וצמצם האור ההוא ונתרחק אל סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואוויר וחלל ריקני. ואז המשיך מהאור אין-סוף קו אחד ישר ובמקום החלל הוא האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות כולם.
— עץ חיים חלק א' פרק א'
איסור על העיסוק בנושא
במשנה במסכת חגיגה נאמר ”כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור”.[1] לפירוש התוספות, "מה לפנים" פירושו מה היה לפני בריאת העולם.[35] בגמרא על משנה זו מובאת ברייתא שאוסרת בפירוש את העיסוק בשאלה מה היה לפני בריאת העולם ומתירה לשאול רק על ששת ימי בראשית.[36] הרמב"ם הביא את האיסור להלכה ביד החזקה, וכתב שהאיסור נכלל במצות לא תעשה של לא תתורו. בטעם האיסור כתב הרמב"ם שמחשבות אלו גורמות לאדם "לעקור עיקר מעיקרי התורה...ונמצא יוצא לידי מינות".[37] רב סעדיה גאון כתב שהאיסור הוא רק על מי שחוקר בדבר על פי שכלו ולא על פי דברי הנביאים.[38] בתלמוד ירושלמי מובאת שיטת רבי יונה בשם רבי אבא המתירה לאדם לעסוק בנושא בינו לבין עצמו[39] או בראשי פרקים.[40]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בריאה קודם לעולם באתר aspaklaria
לקריאה נוספת
- שמואל אפרים לוינשטם, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור בתוך ספר היובל ליחזקאל קויפמן עמודים קיב–קכא
- ברכיהו ליפשיץ, דורשין במעשה בראשית, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ג' חוברת ד' תמוז ה'תשמ"ד עמודים 513–524, באתר JSTOR
- אלון גושן-גוטשטיין (אנ'), מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור, דברי הקונגרס העולמי השנים עשר למדעי היהדות, 1989, עמודים 61–68, באתר JSTOR
- שרה קליין-ברסלבי, מציאות הזמן והימים הראשונים לבריאה בפילוסופיה היהודית של ימי-הביניים, תרביץ, כרך מ"ה חוברת ב' ה'תשל"ו עמודים 106–127, באתר JSTOR
- מנחם מנדל שניאורסון, הוספות לספר החקירה עמודים 222–240, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א'
- ^ רמב"ם, מורה הנבוכים ח"ב פרק י"ג
- ^ פירוש רש"י לתורה על בראשית א' א'
- ^ פירוש רש"י על בראשית א' ב'
- ^ פירוש הרמב"ן לתורה בראשית א' א'
- ^ רלב"ג, מלחמות השם מאמר ו' חלק א' פרק י"ז, באתר היברובוקס
- ^ שמואל הרוי, ההאמין הרלב"ג בהתהוות החומר הראשון במוחלט?, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ז' 307-318, באתר JSTOR
- ^ ספר הכוזרי מאמר א' אות ס"ז
- ^ פירוש המיוחס לרמב"ן לשיר השירים ג' ט', באתר היברובוקס
- ^ אמונות ודעות מאמר א' פרק ה', מורה הנבוכים חלק ב' פרק י"ג, שו"ת הרשב"א חלק א' סימן תכ"ג, מלבי"ם על בראשית א' א', ספורנו על בראשית א' א', פילון האלכסנדרוני (על פי דייוויד בורל Creation and the God of Abraham עמוד 33)
- ^ ראו להלן בהרחבה
- ^ בראשית רבה ג ז
- ^ מורה הנבוכים חלק ב' פרק ל' לפי תרגום אבן תיבון
- ^ יצחק עראמה, עקידת יצחק פרשת בראשית שער שלישי, באתר היברובוקס
- ^ מהר"ל, באר הגולה באר הרביעי אות ט"ז, באתר היברובוקס
- ^ חסדאי קרשקש, אור ה' מאמר א' כלל ב' פרק י"א, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד ב' ומסכת פסחים, דף נ"ד עמוד א'
- ^ ראו מדרש רבה בראשית א' ד', מדרש תנחומא פרשת נשא י"א, פרקי דרבי אליעזר פרק ג', ספרי פרשת עקב ל"ז, מדרש משלי ח' ט', תנא דבי אליהו רבה ל"א, ספר הזוהר חלק א' דף קיג ע"א במדרש הנעלם
- ^ בראשית רבה א ד
- ^ ספר הכוזרי מאמר שלישי פרק לו
- ^ מדרש רבה בראשית ח' ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד עמוד א' ומסכת זבחים, דף קט"ו עמוד א'. וראו בהקדמת הלכות גדולות שכתב שאלפיים שנים הם 974 דורות
- ^ מדרש תנחומא בראשית א'
- ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק י'
- ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף קס"א, עמוד א'
- ^ פירוש הר"ן לתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד ב', יהושע אבן שועיב, דרשות על התורה פרשת האזינו, באתר היברובוקס, שו"ת הרשב"א החדשות מכתב יד סימן שס"ח
- ^ פירוש הרד"ק לספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוק י"א
- ^ מדרש תהילים רמז תתמ"ז. לפי בראשית רבה א' ד' "יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות" וכן הוא בשם "יש אומרים" במדרש ירמיהו סימן רצ"ח
- ^ ספר הזוהר פרשת צו דף קעב
- ^ מהר"ם חלאווה, חידושים למסכת פסחים נד, באתר היברובוקס, מהרש"א על תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד ב', שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר על בראשית רבה א' ד', באתר היברובוקס, רד"ל, פירוש לפרקי דרבי אליעזר פרק ג', באתר היברובוקס
- ^ שמואל יפה אשכנזי, יפה תואר על בראשית רבה א' ד', באתר היברובוקס
- ^ עץ יוסף על שמות רבה, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד א'
- ^ שער מאמרי רשב"י עמוד רי"ב, באתר היברובוקס
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"א עמוד ב' בדיבור המתחיל "יכול"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"א עמוד ב' ”יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם תלמוד לומר "למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ". יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית תלמוד לומר "לימים ראשונים אשר היו לפניך".”
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ג'
- ^ הקדמה לאמונות ודעות אות ו'
- ^ פירוש פני משה לתלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ פירוש קרבן העדה לתלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
34576767קודם שנברא העולם