לעזי רש"י
לעזי רש"י (או מילות הלעז שברש"י) הינם מילות התרגום של מונחים רבים מהמקרא והתלמוד לשפת "לעז", שתרגם רש"י, בפירושיו בתורה ובתלמוד. רוב החוקרים רואים את התרגום כתרגום לפרוטו-צרפתית שהייתה מדוברת בזמן רש"י במקומו[1]. התרגום מתועתק באותיות עבריות.
במשך השנים יצאו מספר ספרים שמתרגמים את מילות הלעז, מביניהם יש לציין את אוצר הלעזים של ד"ר משה קטן.
הלעזים
רש"י תרגם מעל אלף מילים כדי לבאר מילים ומושגים ללומדים בני מקומו, וכך גם נמנע הצורך מהסברים ארוכים. יש הסבורים שרש"י בכוונה תרגם אותם מילים לצרפתית על אף שיכל להסביר אותם היטב בלשון הקודש[2]. שפה זו אינה מדוברת כיום, אופן היגויה המדויק אינו ידוע, והתעתיק שהותיר אחריו רש"י באותיות עבריות, מאפשר את הגייתן.[3]
בימינו הלומד הממוצע אינו מבין את לעזי רש"י, והוא מדלג עליהם[4], לעומת זאת ישנם שטוענים שצריכים להוציאם בפה בעת הלימוד[5].
שפת הלעז
רוב החוקרים סבורים ששפת הלעז הינה צרפתית עתיקה או פורטו-צרפתית[6][7] שהייתה מדוברת במאה ה-11 בחבל שמפניה בצרפת [8], עם זאת ישנם מילים שלקוחות מגרמנית ואיטלקית[9], לעומת זאת הרב אפרים פישל ארשיצער טען ששפת הלעז הינה לטינית או לטינית וולגרית[10], טענתו היא שהרבה מלשונות הלע"ז שברש"י אין להם קשר לצרפתית, ורק לפעמים כוונת רש"י לצרפתית או שפה אחרת שהייתה נפוצה במדינתו.
ספרים שנכתבו לתרגום הלעז
- מרפא לשון - באורי המילים הזרות בפירוש רש"י בתנ"ך ובתלמוד הבבלי - מאת משה בן ישראל לנדא, אודסה תרכ"ב. ד"ר משה קטן כתב על ספר זה שאין בו הרבה תועלת.[11][12]
- המתרגם - תרגום הלעזים לגרמנית שהודפס בסוף כל מסכת בש"ס וילנא, מקובל לייחסו למרדכי פלונגיאן המגיה של דפוס ראם, ד"ר משה קטן כתב על ספר זה שאין בו הרבה תועלת.[13]
- ההגהות הצרפתיות בפירושי התלמוד של רשי - מאת דוד שמעון בלונדהיים (1884-1937), על בסיס רשימותיו של ארסן דרמסטטר (1846-1888), ששקד על כתבי יד עתיקים ועל דפוסים ראשונים של רש"י וקבע בדייקנות את זיהוי הלעזים[15]. הספר נדפס בשני כרכים, ח"א (נוסח הגהות פריז 1929), ח"ב מחקרים לקסיקוגרפיים הוצאת בלטימורג ג'ונס הופקינס 1937[16]
- אוצר הלעזים - (או אוצר לעזי רש"י) - מאת ד"ר משה קטן. ספריו יצאו לאור בירושלים, הספר על התלמוד בשנת תשמ"ד 1984, ועל התנ"ך יצא בשנת תשנ"א 1991.[17] הספרים נכתבו על בסיס ספרו של דוד שמעון בלונדהיים, תרגומיו הוכנסו לפרויקט השו"ת. כמו כן ספרית משפחות קעסט-ליבוביץ הוציאו בשנת תש"ס (2000) בירושלים ספר שמאגד בתוכו את שני החלקים יחד. כמו כן בפורטל הדף היומי ישנו מילון המבוסס על הספר[18]
- תרגום הלעז - הרב ישראל גוקוביצקי, לונדון תשמ"ה.
- מעייני אג"ם - מאת אברהם גלאנצר וחנוך טוביאס הכוללים תרגום ניקוד ואיות מדויק של לעזי רש"י בעברית, אנגלית, וצרפתית בת ימינו בתוספת הארות והסברים.[19] עבודתם על לעזי רש"י שבתלמוד, נדפסה בתלמוד מהדורת לובלין בהוצאת מכון המאור. הם גילו כי פעמים רבות רש"י נעזר בשפה הצרפתית ככלי עזר להסברה, במקומות שקוראיו ולומדיו דווקא בהיותם דוברי צרפתית עלולים להיכשל בהבנה מוטעית. לפעמים מילה בודדת בצרפתית חוסכת הסבר ארוך בעברית, ומאידך ישנם פסוקים שדווקא דוברי צרפתית עלולים להיכשל בהבנתם. במקומות אלו נאלץ רש"י להאריך בפירוש שלדוברי עברית נראה כמיותר אך הוא חיוני לדוברי צרפתית.
- לעזי רש"י בתנ"ך - מאת הרב יוסף אלחנן גרינברג, ירושלים תשמ"ח (מהדורה חדשה יצאה בשנת תשנ"ב, על ידי בנו). כתוב בשפה אקדמית. כל מילה בלע"ז, מתורגמת לכמה שפות: עברית, אנגלית, אידיש, וצרפתית מודרנית. מטרת החיבור הינה להסביר מה בא לרש"י להוסיף לנו בציינו מילים לועזיות אלו. מכון המאור התבסס על ספר זה בסדרת הספרים "מקראות גדולות" על התורה ועל נביאים וכתובים.
בגמרות היוצאות על ידי מכון 'מסורת הש"ס', בתחתית כל עמוד מתורגמות מילות הלעז של רש"י (וגם של תוספות), בגמרות בהוצאת עוז והדר היה בעבר מדור "לעזי רש"י", כיום תרגום הלעזים מופיע בתוך מדור "הגהות וציונים".
מספר לעזי רש"י לפי ספר או מסכת
|
|
בסך הכול יש 3828 מילות לעז שכתב רש"י, מילים שונות יש בסך הכל כאלף. [21]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוצר לעזי רש"י ח"א, באתר היברובוקס
- אוצר לעזי רש"י ח"ב, באתר היברובוקס
- מעם לועז, קטלוג ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהלי יוסף יצחק - ליובאוויטש
- משה ז' אלברטס, דפוס א' ח' רוזנברג הנרי 130 ניו יורק, ה'תרע"ז -1917 מעם לועז, מבוא
הערות שוליים
- ^ אוצר הלעזים ח"ב עמוד 9
- ^ "שם משמואל" פרשת דברים שנת תרע"ט.
- ^ בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה, כרך 2
- ^ אוצר הלעזים ירושלים תש"ס ח"ב עמוד 9
- ^ רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, מובא בי"ג אורות לבית צאנז, עמ' שפ"ט, מונסי תשס"ד; רבי יעקב ישראל קנייבסקי מובא בדרך שיחה חלק א' עמוד תקי"ד בשם בנו רבי חיים קנייבסקי.
- ^ אוצר לעזי רש"י ח"ב עמוד 9
- ^ לקסיקון מן המסד ליהדות וציונית הוצאת משרד הביטחון 1987 עמוד 240 ערך רש"י
- ^ מעם לועז מבוא ב'
- ^ ראה דוגמה לגרמנית אוצר לעזי רש"י ח"ב מסכת ברכות עמוד 17 הערך ה-9 בעמוד. וכן לאיטלקית אוצר לעזי רש"י ח"ב מסכת שבת עמוד 32 ערך מספר 250 וכן בערכים מספר 261, 719, 748 ועוד
- ^ שפה ברורה, ברוקלין תשנ"ג, פתיחה
- ^ אוצר הלעזים ירושלים תש"ס ח"ב עמוד 10
- ^ הספר באתר הספריה הלאומית
- ^ אוצר לעזי רש"י עמוד 10
- ^ מעם לועז, באתר קטלוג ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהלי יוסף יצחק - ליובאוויטש.
- ^ אוצר הלעזים חלק ב' פתיח
- ^ אוצר לעזי רש"י עמוד 15 הערה 1
- ^ (מהדורת אינטרנט - תלמוד; מהדורת אינטרנט - תנ"ך באתר דעת) להרחבה ראו אצל ארי יצחק שבט, "התועלת בלימוד הלעזים שבפירוש רש"י על התנ"ך", ספר זיכרון לרש"י - סיני קלז (תשרי תשס"ו), עמ' קיב-קלח.
- ^ קישור למילון
- ^ אברהם מאיר גאלנצר, מעייני אגם, מחקרים בתורת לעזי רש"י, צפונותיהם ודקויותיהם, אנטוורפן תשס"ג.
- ^ ד"ר משה קטן, אוצר הלעזים ח"ב עמודים 10-11, ה'תשס"ח.
- ^ אוצר לעזי רש"י עמוד 15 הערה 4