כביש 417
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | דרך יריחו, ואדי א-גוז', שדרות לוי אשכול, רחוב בר-אילן, רחוב ירמיהו |
| סיווג | כביש אזורי |
| ציר | כביש רוחב |
| אורך | כ-13 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | ירושלים, אבו דיס, מעלה אדומים |
| נקודת התחלה | מחלף אדומים |
| נקודת סיום | גשר המיתרים |
כביש 417 הוא כביש רוחב אזורי בסביבת ירושלים. הוא משמש למספר מטרות: כביש בין מעלה אדומים וכביש 1, כביש באבו דיס ומזרח ירושלים, וציר רוחב לאורך שכונות צפון ירושלים. המספור הכולל ניתן בשל היות הכביש מעין חלופה לכביש 1 בין מעלה אדומים והכניסה לירושלים.
דרך יריחו
ערך מורחב – דרך יריחו
הקטע המזרחי של הכביש הוא דרך יריחו, קטע הדרך המוליכה מן העיר העתיקה אל דרך מעלה אדומים ואל עבר מדבר יהודה, יריחו וים המלח. הדרך, העוברת לצד נחל קדרון ופוגשת גם את הדרך העתיקה דרומה לכוון תוקוע, שמשה כנתיב בריחה אל המדבר כבר מתחילת ימי העיר.
הדרך כמעט ולא נשתנתה במשך אלפי השנים שהייתה בשימוש, עד שבשלהי ימי העות'מאנים ובמהלך המנדט הבריטי החל הקטע הסמוך לירושלים לקבל צביון עירוני יותר, עם הווסדות שכונת א-טור על הר הזיתים. לצד היישוב העירוני, שכן לצדו הכפר אבו דיס, שגדל והתפתח בתקופה. ב-1979 הוקמה העיר מעלה אדומים בשולי הכביש, סמוך לצקום התחברו לכביש 1, והישוב קדר קם ב-1984 בגבעה הצופה עליו. מבחינת תשתית הכביש, בימי המנדט הבריטי נסלל הכביש, ובימי השלטון הירדני, כשהדרך ממזרח ירושלים אל יפו הייתה חסומה והדרך מזרחה הייתה הדרך העיקרית של העיר, שופר הכביש. בנוסף, לכבוד ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל, בצעה ממשלת ירדן שיפוצים בכביש.
עם התרחבות העיר, נעשה התוואי הישן והעירוני צפוף ולא מתאים לתנועה הזורמת בו, ובשלהי שנות השמונים נסלל תוואי חילופי ממעלה אדומים, מצפון להר הצופים מצפון ובמקביל לנחל אוג שתחבר לדרך יגאל ידין שבתוואי נחל צופים, תוך עיקוף המרכז העירוני המבונה. הקטע הנותר מהכביש, יחד עם רחובות עירונים נוספים עד לכניסה לעיר, שם פגש הכביש בכביש 1 מחדש (טרם סלילת דרך יצחק שמיר) נקרא כביש 417.
ב-2003, כשאושרה הקמת עוטף ירושלים, נקטע הכביש ולא ניתן לעבור בו מאבו דיס אל ירושלים, והקטע הירושלמי של הכביש נותר ככביש עירוני בלבד, בעוד השארית המזרחית של הכביש משמשת כדרך אזורית המקשרת את מעלה אדומים לכביש 1.
ואדי א-גוז'
אחר המפגש של דרך יריחו עם העיר העתיקה, הכביש ממשיך צפונה לצד ערוץ נחל קדרון, בכביש המשמש כדרך ראשית במרכז מזרח ירושלים. הקטע נסלל בימי השלטון הירדני, כשדרך שכם, ששמשה עד אז ככביש העיקרי מירושלים צפונה, שכנה בסמוך לקו העירוני ולא הייתה נוחה לשמוש.
ציר ירמיהו-יצחק הנדיב
- ערכים מורחבים – שדרות לוי אשכול, רחוב בר-אילן, רחוב ירמיהו (ירושלים)
הקטע השני של הכביש הוא ציר בן כ-8 קילומטרים, החוצה את שכונות צפון ירושלים לרוחבם ומתחבר למחלף הזיתים, ורובו ממוספר ככביש 417 (עד הר הצופים). הקטע מהר הצופים עד צומת בר-אילן נסלל ביוני 1967, מיד אחר מלחמת ששת הימים, על מנת לקשר בין מובלעת הר הצופים של לפני המלחמה למערב העיר בלי לעבור במזרח העיר, כשסביבו נבנות שכונות הבריח. לקטע שלושה שמות: שדרות האוניברסיטה העברית (בכניסה להר הצופים), שדרות לוי אשכול וחטיבת הראל (ברמת אשכול).
אחר קטע זה הכביש ממשיך ברחובות בר-אילן וירמיהו. הרחוב גובל מצידו הצפוני בשכונות שיכון חב"ד, גבעת קומונה, רוממה החדשה וגני גאולה, ובשכונות מקור ברוך, רוממה הישנה מצידו הדרומי.
לאורך רובו של הציר תתוכננן לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים. במאי 2020 החלו העבודות ברחוב בר-אילן[1], וביוליבשכונות רמת אשכול ומעלות דפנה.[2] החל מדצמבר 2020, החלו פלגים חרדים הקיצוניים להפגין נגד בניית תוואי רכבת קלה ברחוב בר-אילן, בטענה שהמהלך יפגע בצביון החרדי של האזור.[3]
תוואי הכביש הוצע בתוכנית הולידיי, תוכנית מתאר שהוכנה על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי בתקופת המנדט הבריטי ואושרה בשנת 1930. הכביש היה חלק מכביש טבעת שתוכנן סביב העיר[4].
צמתים לאורך הכביש
| קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| כביש 417 ממזרח למערב | ||||
| 0 | מחלף אדומים | 
|
מעלה אדומים |  כביש 1, דרך הר הצופים (מעלה אדומים), כניסה למחוז ש"י
|
| 2 | כיכר ללא שם | 
|
מעלה אדומים | דרך הר הבית |
| אבו דיס ואלעיזריה - סגור לתנועה ישראלית | ||||
| כיכר ללא שם |
|
הר הזיתים | דיר אבו טור | |
| צומת ללא שם | 
|
ראס אל-עמוד, הר הזיתים | עוויס | |
| צומת ללא שם |
|
מעלה הזיתים, הר הזיתים | מעלה הזיתים | |
| 6 | כיכר ללא שם |
|
הר הזיתים | פנורמה |
| 6.75 | צומת ללא שם |
|
נחל קדרון | דרך העופל |
| 7.25 | צומת ללא שם |
|
ואדי אל-ג'וז | סולטאן סולימאן, אל-מוקדסי, דרך א-טור שמואל בן-עדיה |
| 7.8 | צומת ללא שם |
|
חאלד אבן אל-ו'אלד[5] | |
| 8.5 | צומת ללא שם |
|
בני אומיה, ד'ו אלנוריין | |
| 8.6 | צומת ללא שם |
|
הר הצופים | שדרות שיירת הר הצופים, יצחק הנדיב |
| 8.7 | צומת ללא שם |
|
הר הצופים, קריית בגין | אהרן קציר, דרך הר הזיתים |
| 8.9 | כיכר מיינצרגד, מנהרת אשכול |
|
גבעת התחמושת | שדרות בר-לב (כביש 60) 
|
| 9 | צומת ללא שם |
|
רמת אשכול | ששת הימים |
| 9.5 | צומת ללא שם |
|
קרל נטר, מעבר המתלה | |
| 10 | צומת ללא שם |
|
ארץ חפץ | |
| 10.25 | צומת בר-אילן |
|
תל ארזה, הבוכרים | שמואל הנביא (כביש 436)
|
| 10.5 | צומת ללא שם |
|
אביתר הכהן, אהלי יוסף | |
| 11 | כיכר אברמסקי |
|
עלי הכהן, עזרא, נחמיה | |
| 12.5 | צומת ללא שם |
|
רוממה | שמגר |
| 13 | צומת ללא שם |
|
המ"ג | |
| 13.1 | גשר המיתרים |
|
הכניסה לעיר (ירושלים) | רחוב יפו, שדרות וויצמן, שדרות הרצל (כביש 386)
|
הערות שוליים
- ^ התוכנית המתגבשת בעיריית ירושלים לקראת עבודות הרכבת הקלה בבר אילן: דילול התחבורה הציבורית באזור, באתר כל העיר, 26 בפברואר 2020
- ^ רמת אשכול ומעלות דפנה: החלו עבודות התשתית להקמת הרכבת קלה, באתר כל העיר, 5 ביולי 2020
- ^
אהרן רבינוביץ, מאות אנשי הפלג הירושלמי הפגינו בירושלים נגד בניית רכבת קלה, 25 נעצרו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2020
- ^ גדעון ביגר,ירושלים — בירת השלטון הבריטי בארץ ישראל, בתוך ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, עורך: יהושע בן-אריה, ירושלים, יד יצחק בן-צבי ומשכנות שאננים, 2003, עמוד: 70-72
- ^ כביש 417 מתחלף לחאלד אבן אל-ו'לד כשאבן מוקדסי מתפצל לצפון.
| כבישי יהודה | ||
|---|---|---|
| כבישי אורך | כביש 60 • כביש 90 • כביש 316 • כביש 354 • כביש 356 • כביש 398 • כביש 3698 • כביש 3705 | |
| כבישי רוחב | כביש 1 • כביש 35 (כביש חוצה יהודה) • כביש 317 • כביש 367 • כביש 375 • כביש 417 • כביש 3255 • כביש 3265 • כביש 3269 • כביש 3517 | |
33783123כביש 417