גיס 441
| פרטים | |
|---|---|
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות |
 מלחמת לבנון הראשונה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 פיקוד הדרום |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
גיס 441 הייתה מפקדת שדה בדרג המבצעי של צה״ל, שהייתה כפופה לפיקוד הדרום, ונועדה לשמש כגוף לפיקוד ושליטה בתווך שבין הפיקוד המרחבי והאוגדות הלוחמות. בראש הגיס עמד קצין בדרגת אלוף. מפקד הגיס האחרון היה האלוף יצחק בריק.
הקמתו ופעילותו של גיס 441
בעקבות מלחמת יום הכיפורים, עלה הצורך בצה"ל להקים מפקדות שדה בכירות שימשו כגוף לפיקוד ולשליטה בתווך שבין הפיקוד המרחבי לבין והאוגדות, וזאת בעיקר על מנת להביא לסנרגיה בהפעלת הכוח במבצעים דוגמת צליחה והבקעה, בהם פועלות במרחב מספר אוגדות. בנוסף, הגידול בהיקף המסגרות של כוחות האויב בחזיתות השונות, מורכבות המכשולים הקרקעיים ועוצמת האש הצפויה בזירות הלחימה חייבו אף הם הקמת מפקדת ביניים שכזו[1].
בנובמבר 1974 הוכרז על הקמת שתי מפקדות של "כוח משימה על-אוגדתי" הכפופות מנהלתית לפיקודים המרחביים צפון ודרום, המשימות של מפקדות אלה היו: לעסוק בתכנון מבצעי של כוח משימה על-אוגדתי בגזרת הפיקוד המרחבי; ולפקד במלחמה על כוח משימה על-אוגדתי למשימות מוגדרות בגזרת הפיקוד המרחבי.
מבין הגייסות שהוקמו בצה"ל, גיס 441 בפיקודו של האלוף אריאל שרון היה הראשון שהוקם ותורגל. איומים צפויים בחזית סיני אל מול הצבא המצרי שהשתקם והתעצם אחרי מלחמת יום הכיפורים, חייבו מתן מענה.
המפקדה המצומצמת, שאמצה את השם גיס רק בפברואר 1975, כללה את מפקד הגיס, סגנו, ראש המטה ובצדם מספר קציני מטה בסדיר ובמילואים ובהם קצין אג"ם, קצין מודיעין, קצין הנדסה, קצין קשר, קצין סיוע ארטילרי, קצין תיאום אוויר, קצין נ"מ, קצין שלישות וקציני אגף האפסנאות (כיום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) ובהם תחזוקה, חימוש ורפואה. ארבע שנים לאחר הקמתו של הגיס נבחן שוב המבנה והארגון שלו והוחלט לבנותו כמפקדה גדולה יותר שתוכל לפקוד על אוגדות, על חטיבות עצמאיות ועל גופים מסייעים שיוקצו בהתאם לצרכים המשימה. כמו כן ועל מנת לאפשר פיקוד ושליטה בסדר הכוחות הגדול של הגיס הוחלט להקים למפקדה גדוד קשר גייסי. עם זאת, נותרו תפקידיה של מפקדת הגיס בלחימה כשהיו, דהיינו לתכנן ולפקד במאמץ מרוכז על כוח משימה על-אוגדתי.
בצד התכנונים שליוו את פינוי סיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים, פקדה מפקדת הגיס באפריל 1982 על פינויו של חבל ימית. מפקד הגיס באותה עת היה האלוף דן שומרון שהחליף בתפקידו את האלוף אברהם רותם. בפועל פקד על הפינוי הרמ"ט תת-אלוף עודד טירה. במלחמת לבנון הראשונה תוכנן שהגיס ישמש כעתודה המטכ"לית וככזו השתלבה בתוכניות של פיקוד הצפון. לאחר המלחמה התמנה האלוף אמיר דרורי למפקד הגיס במקביל לתפקידו כמפקד המפח"ש (כיום זרוע היבשה).
הדילמות בדבר מיקומו של הגיס כדרג ביניים מלא בין הפיקוד המרחבי לבין האוגדות, המשיכו להוות מוקד לוויכוח בצה"ל. בפועל גדלה מפקדת הגיס להיקפים של מאות אנשים. בצד התכנונים האופרטיביים בגזרות השונות המשיכה מפקדת הגיס להכין תרגילים ולשמש מעטה לתרגילי האוגדות במרחב פיקוד הדרום כמו גם במרחבי הפיקודים האחרים. מפקדת הגיס הקפידה לשמור על כשירותה המבצעית בסדרה של תרגילי גיוס וכוננות ותרגילי פריסה ודילוגים שאפינו את השגרה וחזרו על עצמם מדי מספר חודשים.
תחת פיקודם של האלופים בסדיר ובמילואים עמנואל סקל, עוזי דיין ויצחק בריק המשיך הגיס לתכנן ולתרגל לחימה בגזרות השונות. לשיאה הגיעה הפעילות בשנים 1990–1991 במהלך מלחמת המפרץ בשל חשש מהתפתחויות בחזית המזרחית. תחת פיקודו של האלוף עוזי דיין פיקד הגיס על סדרת תרגילים שנועדו לבחון תפיסת הפעלה מתקדמת של הכוחות. לראשונה הוכנסו אז גם מחשבים לצורכי תכנון ושליטה גם בדרג השדה. בעקבות השינויים בסדרי העדיפות ובסדרי הכוח של צה"ל בשנת 2004 פורקה מפקדת הגיס ואנשיה השתלבו במפקדות אחרות ובעיקר באלו של הגייסות האחרים בצה"ל.
מפקדי הגיס
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריאל שרון | 1974 – 1975 | לימים ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל |
| אברהם רותם | 1976 – 1981 | במקביל לתפקידו כראש מה"ד |
| דן שומרון | 1982 – 1983 | לימים הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל |
| אמיר דרורי | 1983 – 1984 | לימים סגן ראש המטה הכללי |
| עמנואל סקל | 1985 – 1992 | כאיש מילואים ובמקביל לתפקידו כמפקד המפח"ש |
| עוזי דיין | 1992 – 1996 | לימים סגן ראש המטה הכללי |
| יצחק בריק | 1996 – 2005 | במקביל לתפקידו כמפקד המכללות וכאיש מילואים |
הערות שוליים
- ^ הערך כולו מבוסס על סקירתו הבלמ"סית של קמ"ן הגיס תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר - גיס דרום - "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" סיפורה של מפקדה 1974 – 2004
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] גיס 44127600978