רבי נתן נחום רבינוביץ
רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ היה אדמו"ר חסידי, בנו ותלמידו של האדמו"ר אברהם יששכר בער רבינוביץ מראדומסק. שם חסידותו הייתה קרימילוב. מרכז החסידות היה בעיר קרימילוב שבפולין ולאחר מכן בזאווירטשה.
תולדותיו
רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ נולד לרבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ מראדומסק בעל חסד לאברהם. בחיי אביו נתמנה לכהן כרב בעיירה קרימילוב. עם פטירת אביו בי"ג באלול ה'תרנ"ב מינו רוב חסידי ראדומסק את רבי יחזקאל רבינוביץ בעל כנסת יחזקאל לשבת על כיסא האדמורו"ת בראדומסק. אולם חלק נכבד מחסידי ראדומסק פנו אל הבן הצעיר, רבי נתן נחום הכהן, והכתירו אותו לאדמו"ר. מיני אז נודע שמו כ"הרבי מקרימילוב".
האדמו"ר היה תלמיד מובהק של אביו. הוא נסע גם אל האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, ואל האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב. אף לאחר הכתרתו המשיך לנסוע אל רבותיו.
עם הימים, עבר האדמו"ר לעיר זאווירטשה הסמוכה לקרימילוב. הסיבה לכך הייתה כרוכה בדרישת חסידיו שרצו להגיע להסתופף בצילו, והדרך לעיירה הקטנה קרימילוב לא הייתה קלה. לעומת זאת, הדרך לזאווירטשה הייתה נוחה ונגישה יותר, עם תחנת רכבת משלה[1].
האדמו"ר יסד שטיבלך בעשרות[דרוש מקור] ערים ועיירות ברחבי פולין. אף במדינת גליציה נוסדו שטיבלך בודדים. ביוזמת האדמו"ר נפתחה רשת ישיבות "חסד לאברהם" לחסידי קרימילוב, על שם ספרו של אביו.
האדמו"ר נודע בימיו כ"זקן האדמו"רים" עקב היותו מכהן כאדמו"ר שנים רבות, קרוב ליובל שנים, מאז פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ב. דבר זה נדיר היה מאד בתקופות אלו[2].
בשנות השואה
בשנות השואה שהה האדמו"ר בגטו ורשה. כדי להצילו, העסיק אותו אברהם הנדל במפעל המנעלים שבניהולו, יחד עם עוד כמה אדמו"רים ורבנים ידועים. אולם ביום כ"ט בניסן ה'תש"ג נלקח האדמו"ר למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצח על ידי הגרמנים. עם רציחת האדמו"ר בשנות השואה נסתם הגולל על חסידות זו.
משפחתו
- בנו רבי שלמה אלימלך רבינוביץ, שכיהן כרבה של זאווירטשה, בעת שכיהן שם אביו באדמורו"ת. הוא היה חתן דודו רבי יחזקאל רבינוביץ מראדומסק בעל הכנסת יחזקאל.
- בנו רבי אברהם ישכר מאיר רבינוביץ, חתנו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר.
- בנו רבי יעקב יחזקאל רבינוביץ, חתנו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר.
- בנו רבי דוד משה רבינוביץ, חתנו של בן דודו רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק, וראש רשת הישיבות כתר תורה של חסידות ראדומסק.
- בתו אסתר פרומט, אשת רבי ישעיהו אנגלרד, רבה של סוסנוביץ.
- בתו חיה שרה, אשת רבי ישעיהו שפירא, האדמו"ר החלוץ.
- בתו פריידל, אשת רבי חנוך העניך בורנשטיין, האדמו"ר הרביעי בחסידות סוכטשוב.
- חתנו רבי יעקב הלוי הלשטוק, ראב"ד בעיר אוסטרובצה, בנו של רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, האדמו"ר מאוסטרובצה.
- חתנו רבי דוב בער קאליש, האדמו"ר מלויביטש, מגזע חסידות וורקא.
קישורים חיצוניים
- אלה אזכרה, כרך ה', ניו יורק ה'תשט"ו, עמ' 100-96, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב דוד משה רבינוביץ, זכרון כהן, ירושלים ה'תשע"ה, עמ' תטז-תכו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)