שמעון קושניר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון קושניר
שמעון קושניר במדי הגדוד העברי, 1918
גן שמעון קושניר בגבעתיים

שמעון קושניר (כ"ח בכסלו תרנ"ו, 15 בדצמבר 1895פברואר 1986) היה סופר עברי ועסקן ציוני ביישוב, ממייסדי מושב העובדים כפר יחזקאל, חבר מועצת ההסתדרות, מנהל המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ, חבר אספת הנבחרים השלישית מטעם מפא"י וחבר המועצה המקומית גבעתיים.

תולדות חייו

קושניר נולד בבאלטה שבפלך פודוליה באימפריה הרוסית (כיום נמצאת באלטה בתחומי מחוז אודסה של אוקראינה) לשיינדל ודוד קושניר. אביו עלה לארץ ישראל בגפו בקיץ תרס"ד, 1904 והתיישב במושבה יהודיה (כיום יהוד). בדצמבר אותה שנה הצטרפו אליו אשתו וששת ילדיו. קושניר למד בבית הספר החקלאי "קרית-ספר" בבן שמן בניהולו של ישראל בלקינד, ממייסדי תנועת ביל"ו.

קושניר נמנה עם מתנדבי הגדוד העברי, היה בין מייסדי תנועת "אחדות העבודה" בפתח תקווה, ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, וכן השתתף כציר נבחר בוועידת היסוד שלה בשנת 1920. בשנת 1920 נישא לאסתר בת יקותיאל קפלן, והזוג היו הורים לשניים.

בשנת 1921 עלה על הקרקע עם ראשוני המתיישבים במושב העובדים כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל, והיטה שכם לבניין המשק והמושב ולפעילות בחיים הציבוריים המקומיים והכלליים. נבחר למרכז החקלאי ולמועצת ההסתדרות, ולתפקידים במוסדות המרכזיים של המפלגה (מקודם "אחדות העבודה" ואחר כך מפא"י). בשנת 1925 יצא בשליחות הקרן קיימת לישראל לליטא. נבחר ברשימת מפא"י לאספת הנבחרים השלישית. לאחר מכן יצא בשליחות ההסתדרות בשנת 1932 לארצות הברית ובשנת 1949 לדרום אמריקה. בשנת 1933 נבחר לקונגרס הציוני ה-18 בפראג, בשנת 1935 לקונגרס ה-10 בלוצרן ובשנת 1937 לקונגרס ה-כ' בציריך. היה פעיל בארגון "ההגנה" במשך כל השנים. היה מראשי הנאבקים לעבודה עברית בכפר סבא, ואף נשלח על כך לכלא של השלטון המנדטורי. ב-1936 התמנה למנהל המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ. על רקע זה, התמנה במלחמת העצמאות למתכנן מערכת הפיקוח והאספקה. בשנת 1938 היה בין ששת עסקני התנועה שריצו מעצר בית אדמיניסטרטיבי של שלושה חודשים, בהם התעשיין ד"ר שמואל אריאל, משה חלוץ[1] ויעקב צדקוני.[2]

בשנת 1938 התחתן בשנית, עם לאה קומרוב, והיה אב לשני ילדים נוספים. ב-1939 עזב את משקו בכפר יחזקאל והתיישב בשכונת בורוכוב (לימים חלק מגבעתיים). נבחר כחבר המועצה המקומית גבעתיים.

קושניר הרבה לכתוב על בני דורו, כמו אברהם הרצפלד, נוח נפתולסקי, שמואל יבנאלי, אהרון שר ואחרים.

נפטר ב-1986, בגיל 90.

על שמו גן בגבעתיים.

משפחתו

אחיו מרדכי שניר (1894–1961) היה סופר וחוקר העלייה השנייה, מהוגי הדעות של תנועת העבודה.
אחותו שרה קושניר (נפטרה ב-1969) נישאה לאליהו לויצקי, ממתיישבי עין גנים וממייסדי ירקונה.
אחותו נחמה ניר (נפטרה ב-1974) הייתה גננת בקבוצת גבע.

בנו הבכור של שמעון קושניר מנישואיו לאסתר לבית קפלן, טוביה קושניר, נהרג במלחמת העצמאות עם מחלקת הל"ה בדרך להגנת גוש עציון. קושניר טבע את כינויה של המחלקה "מחלקת ההר".[דרוש מקור] בנו השני הוא האתלט דוד קושניר.
אשתו השנייה, לאה קומרוב, הייתה אחותם של אברהם קמרון ודוד בית לחמי. מנישואים אלה נולדה בתו פרופ' מיכל אורון ובנו ד"ר אורי קושניר.

ספריו

  • כפר יחזקאל (תל אביב: אמנות, תרפ"ט)
  • תנובה מהי? (תל אביב: מרכז תנובה, תשי"א)
  • בכור מכורה: נתיבו של נער עובד בימי העלייה השנייה (תל אביב: עיינות, תשט"ו)
  • הד מגלבוע: שנים ראשונות בעמק יזרעאל (תל אביב: עיינות, תשט"ז 1955)
  • בדמדומי בוקר (תל אביב: מכורה, תשי"ט)
  • שדות ולב: פרקים בדרך חייו ופעלו של אברהם הרצפלד (תל אביב: ספרית השדה, תשכ"ב)
  • אנשי נבו: פרקי עלילה של אנשי העלייה השנייה (תל אביב: עם עובד, 1968)
  • האיריסים עודם פורחים (תל אביב: עם עובד, תש"ל 1970) (קורות "לחימתם ונפילתם של הל"ה - היא מחלקת ההר שחשה לעזרת גוש עציון הנצור ב-1948". זאת בהדגשת דמותו של בנו, טוביה קושניר, מלוחמי הל"ה שהתבלט כחוקר טבע)
  • י.ח. ברנר 50 למותו: 1921–1971 (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הוועד הפועל, תשל"א 1971)
  • הרואה למרחוק: פרקי-עלילה מחיי שמואל יבנאלי (תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ב 1972)
  • אדם בערבה: פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג (תל אביב: עם עובד, 1973)
  • איש מארץ תל חי: פרקי עלילה מחייו של אהרן שר (תל אביב: עם עובד, תשל"ד 1974)
  • אנשי בזלת: השטורמנים (תל אביב: עם עובד, תשל"ה) <לתולדותיה של משפחת שטורמן>
  • שורש בעמק: בנתיבה של נחמה (תל אביב: מכורה, 1976) <נתיב חייה של נחמה ניר, אחות המחבר>

בעריכתו

  • בגבעתיים: בטאון עירוני לאינפורמציה והווי מקומי (גבעתיים: עירייה, תשכ"ד-תשכ"ט)
  • ספר הנופלים - בני גבעתיים (גבעתיים: עירית גבעתיים, אחרי 1968) (ספר זיכרון)
  • רחל ושירתה: מבחר דברי זכרונות והערכות (תל אביב: דבר, תשל"א) <בשיתוף מרדכי שניר> <המהדורה המקורית נערכה בידי מרדכי קושניר <שניר> בתש"ו>
  • השארות / מעזבונה של טל-לי אורון (תל אביב: עקד, תשל"ו) <מיצירותיה ומציוריה ודברים לזכרה>

לקריאה נוספת

  • אורון, מיכל. ההיסטוריה של העלייה שנייה - על אמות מידה מוסריות ואקדמיות. קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, חוב' 89 (תשנ"ט 1998), עמ' 177–191.
  • אלונים, ש. שומרי העונה המתה. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 74–75 (1986), עמ' 4 <על שמעון קושניר שהלך לעולמו>
  • באר, חיים. איש ונבו לו. דבר, ג' באייר תשמ"ה, 24 באפריל 1985, עמ' 17.
  • באר, חיים. מותו של השומר מן העונה המתה. דבר, כ"ג בשבט תשמ"ו, 2 בפברואר 1986, עמ' 7, 8.
  • בן-עזר, אהוד. פגישות על אם הדרך : מיפגשים ראשונים עם ערבים בעיני סופרים מראשית המאה. עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, שנה ו', גל' 4 (1981), עמ' 11–13 <על משה סמילנסקי, י"ח ברנר, שמעון קושניר ונחום גוטמן>
  • בן-עזר, אהוד. חקלאי וסופר : עם מותו של שמעון קושניר, סופר העלייה השנייה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט באדר א' תשמ"ו, 28 בפברואר 1986, עמ' 23.
  • קושניר, אורי. חלוץ את וחרוץ עט. דבר, י"ח באב תשנ"א, 29 ביולי 1991, עמ' 12.
  • שבא, שלמה. אחרון לכנרת. דבר, דבר השבוע, כ"ח בשבט תשמ"ו, 7 בפברואר 1986, עמ' 16–17.
  • שבא, שלמה. מספרם של ראשונים : שלושים למותו של שמעון קושניר. מעריב, י"ט באדר א' תשמ"ו, 28 בפברואר 1986, עמ' 25.
  • תדמור, יעל. לכנרת אני הולך בלי מזוודה. דבר, דבר השבוע, ג' באדר ב' תשמ"ו, 14 במארס 1986, עמ' 26–27.

על "אנשי נבו"

  • בן-גריון, עמנואל. "אנשי נבו". מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ"ז, גל' 3–4 (1968), עמ' 276.
  • מאור, יצחק. "אנשי נבו". שדמות, גל' ל"ג (אביב תשכ"ט), עמ' 143–145.

על "אדם בערבה"

  • פינברג, ענת. אדם בערבה. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל"ח, גל' 5–6 (1974), עמ' 393.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0