רבי שלום מרדכי שבדרון
 | |
| לידה |
26 באפריל 1835 ביאנוב |
|---|---|
| פטירה | 14 בפברואר 1911 (בגיל 75) |
| מקום פעילות | גליציה |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | רב ופוסק |
| תלמידיו | רבי שלום מוסקוביץ' אדמו"ר משאץ לונדון מחבר הסדרה דעת שלום על הרמב"ם ועל פרק שירה |
| חיבוריו | שו"ת מהרש"ם, דעת תורה גילוי דעת, שו"ת דרכי שלום, תכלת מרדכי, משפט שלום ועוד |
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה - ט"ז בשבט תרע"א), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
תולדות חייו
נולד בכ"ז בניסן תקצ"ה לרבי משה הכהן שבדרון בכפר ביעניוב סמוך לזלוטשוב, ומילדותו התפרסם בהתמדתו המופלגת. מסופר כי נהג ללמוד שש עשרה שעות ביממה ולא לישון יותר משלוש וחצי שעות. בצעירותו היה מחסידיו של רבי שלום רוקח מבעלזא, והיה גם אצל רבי מאיר מפרמישלאן. לאחר מכן החל לנסוע לרבי מצ'ורטקוב והיה לחסידו. קיבל סמיכה להוראה (הורמנא דרבנן) בגיל צעיר מאד מרבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, והתחתן בגיל 16 עם בתו של ר' יקיר מבילקמין.
לאחר נישואיו התגורר תחילה בבילקמין אצל חותנו ואחר כך בזלוטשוב. סירב לקבל על עצמו רבנות ועסק במסחר יין, בקר, ועצים, אך לאחר שפשט את הרגל נאלץ לקבל על עצמו רבנות.
כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ (שם כתב את ספרו "משפט השלום") וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא נישואים שניים לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור.
בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי.
פעלו
המהרש"ם ייסד בברז'אן ישיבה בשם "תושייה" וקיווה כי היא תהיה הראשונה מתוך רשת ישיבות.
היה נחשב לאחת הסמכויות התורניות הגבוהות ביותר בגליציה, ומכל רחבי אירופה נשלחו אליו שאלות הלכתיות, ואפילו גדולי הפוסקים כמו החפץ חיים התייעצו עמו בשאלותיהם. גדולי ישראל רבים העריכו מאוד את גדלותו[1]. מסופר כי כאשר היו מתפעלים מידיעותיו המופלגות היה מצטנע באומרו שכל מי שחוזר כמה מאות פעמים על דבר זוכר אותו לפרטי פרטים. על פי סיפור של מהר"ם שפירא מלובלין, סיים המהרש"ם את ספר ארבעה טורים לפחות מאה ואחת פעמים.[2] בתו סיפרה כי נהג לשנן את הלכות נטילת ידיים לפני כל סעודה, את הלכות ברכת המוציא במהלכה ואת הלכות ברכת המזון לפני הברכה. בכל סעודת מלווה מלכה היה עורך סיום על מסכתות שבת ועירובין, שאותן שינן מדי שבת.[3]
פסיקתו הייתה מקורית מאוד, ואירע שקומם עליו רבנים קנאים. אחד מברי הפלוגתא החריפים שלו היה רבי צבי הירש שפירא ממונקץ', שבמהלך העימות ביניהם פרסם המהרש"ם חיבור בשם "גילוי דעת" בו ענה למקטרגיו הספר נדפס בתרע"ג[4].
היה בקי במספר שפות ובספרות המחקר, ונהג להתייעץ עם רופאים ומומחים בשאלות מקצועיות הנוגעות לתחומם. כתב תשובות בנושאים אקטואליים רבים, דוגמת שימוש בחשמל ושאלות רפואיות.
מספריו
חיבר כמה עשרות חיבורים שחלק מהם אבדו.
מחיבוריו שנדפסו:
- שו"ת מהרש"ם בשישה כרכים עם למעלה מאלפיים ושלוש מאות תשובות.[5]
- דעת תורה חיבור גדול בכמה כרכים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. נדפס בחלקים במשך שנים רבות.[6]
- "גילוי דעת" על הסימנים ס"א - ס"ט שב"יורה דעה" ועל הלכות טרפות.
- שו"ת דרכי שלום על כללי הש"ס והפוסקים.
- תכלת מרדכי על התורה ודרשות (נדפס בעיר בז'ז'ני שבגליציה).[7]
- משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קצה-רטז.
- חיים בלוך, מהרש"ם – הפוסק האחרון, תולדות חייו ודרכו בקודש, ניו יורק, באתר היברובוקס.
- פוסק הדורות, ב' כרכים, תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
- רבי שלום מרדכי שבדרון מברז'אן באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- ר' שלום מרדכי הכהן שבדרון - המהרש"ם, באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"
- ספר גילוי דעת.
ספריו
- סדרת שו"ת מהרש"ם באתר היברובוקס
- ספרו גילוי דעת על שו"ע יו"ד.
- ספרו דעת תורה על שו"ע או"ח.
- ספרו דעת תורה על שו"ע יו"ד, חלק א. חלק ב.
- ספרו תכלת מרדכי על התורה.
- ספרו משפט שלום על שו"ע חו"מ, חלק א. חלק ב.
- ספרו עין הרועים, על כללי הש"ס.
- ספרו דרכי שלום על כללי הש"ס והפוסקים.
| תקופת חייו של רבי שלום מרדכי שבדרון על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ חיים בלוך, הפוסק - שנה יג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ כמה פעמים חזר המהרש"ם על הטור? באתר פורטל הדף היומי.
- ^ רבי שלום מרדכי שבדרון - המהרש"ם, באתר www.zomet.org.il
- ^ [דעת תורה יו"ד ב <גילוי דעת>, באתר אוצר החכמה
- ^ נדפס על ידי בנו הרב יצחק שבדרון ונכדו הרב שלום שבדרון.
- ^ על ידי נכדו הרב שלום שבדרון.
- ^ על ידי בנו הרב יצחק שבדרון.
