רבי יהושע הורוביץ

רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב

לידה	19 בפברואר 1848 ט"ו באדר ה'תר"ח
פטירה	21 בדצמבר 1912 (בגיל 64) י"א בטבת ה'תרע"ג טרנובז'ג (דז'יקוב)
מקום קבורה	דז'יקוב
מקום מגורים	דז'יקוב
מקום פעילות	דז'יקוב
חיבוריו	עמק הלכה, עטרת ישועה
בת זוג	מרים
אב	רבי מאיר הורוביץ
אם	דבורה הורוביץ
האדמו"ר מדז'יקוב ה־שלישי ח' בתמוז תרל"ז – י"א בטבת תרע"ג (35 שנים) → רבי מאיר הורוביץ רבי אלתר יחזקאל אליהו הורוביץ ←

רבי יהושע הורוביץ (מכונה על שם ספרו עטרת ישועה; ט"ו באדר ה'תר"ח – י"א בטבת ה'תרע"ג) היה אדמו"ר ורב העיר טרנובז'ג (דז'יקוב), השלישי בשושלת דז'יקוב. נודע גם כבעל חוש מוזיקלי מפותח, והלחין מספר ניגוני תפילה, ובהם לחן עממי-חסידי לשיר אשת חיל.

ביוגרפיה

נולד לרבי מאיר הורוביץ ולדבורה. נחשב ל"עילוי" ובעל כישרונות, והיה בעל מזג דינמי וסוער. בגיל 18 סיים את כתיבת ספרו, "עמק הלכה" על סוגיות הש"ס. למד אצל אביו, ובגיל צעיר התכתב עם גדולי דורו, וזכה מהם להערכה; כך לדוגמה רבי יוסף שאול נתנזון כותב עליו בהסכמתו לספרו "עמק הלכה": ”ולפי מעט השנים הרבה מקנתו וראיתי איל מנגח ימה וצפונה על הדרך הנהוג לפנים, כמו ספר "דורש לציון" להגאון בעל נודע ביהודא”.

בתיווך סבו רבי אליעזר הורוביץ, נשא את מרים, בת הנגיד ר' יהודה לייבוש רייך מריישא, מחסידי סבו. לאחר נישואיו החל לכהן כרב העיר דז'יקוב. את תפקיד זה הוריש לו אביו בחייו, לאחר סירובו של אחיו הבכור רבי נפתלי חיים הורוביץ לקבלו עליו. רבנותו אופיינה בתקיפות, והוא היה מעורה בחיי הקהילה היהודית בעיר, תוך שהוא מחייב את ראשי הקהל להתייעץ עמו בעניינים העומדים על הפרק.

ספרו "עמק הלכה" וסדרת קונטרסים שהודפסו בתוך ספרים שונים (ראו להלן: ספריו) הקנו לו מעמד הלכתי־תורני חשוב, ושאלות רבות – הלכתיות או למדניות – הופנו אליו. לאחר פטירתו, הועתקו, הוגהו, סודרו והודפסו בשנת תרצ"ב הרבה מתשובותיו על ידי נכדו ר' חיים מנחם דוד (בנו של רבי אלטר'ל, והרב הצעיר של דז'יקוב) בשם "שו"ת עטרת ישועה". תשובות רבות נוספות אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת ה'תרל"ז נפטר אביו, והוא החל לכהן כאדמו"ר בדז'יקוב. למדנותו, מנהיגותו וכישרונו המוזיקלי משכו אליו אלפי חסידים. דרשותיו שהושמעו על ידו בטישים שערך היו בנויות מתורות חסידיות. הן הכילו חידושים ורעיונות הבנויים בעיקר על גימטריה, נוטריקון וצירופי אותיות (כמסורת רבי נפתלי מרופשיץ, שהונהגה גם על ידי אביו), והצטיינו בהברקות שנונות. דרשות אלו נרשמו על ידי חסידו ר' מאיר אופען מריישא, בפיקוחו של בנו רבי אלטר'ל שאסף אותן והדפיסן תחת השם "עטרת ישועה".

היה מסתיר את דרכיו והנהגותיו, ומתנהג לעיתים בצורה מוזרה, עד שלפעמים היה ללעג אצל אלו שלא הכירו אותו. מתנגדיו קראו לו "האדמו"ר שלא מתפלל", מכיוון שהיה מתפלל ביחידות ובשעת התפילה בציבור טייל בין המתפללים ולא התפלל עמהם.

היה מעורה בהנהגה הציבורית של דורו, ולחם בפרט נגד תנועת ההשכלה היהודית. השתתף ונאם בכינוס הרבנים בלבוב, בשנת תרל"ט, אז הוחלט על הקמת תנועת מחזיקי הדת; למרות גילו הצעיר אז (31) ישב ליד רבי יהושע מבעלז מזקני האדמו"רים באותה עת. כך הודפסה גם תפילה שחיבר בשנת תרס"ט לזמן ביעור חמץ, אז שרף יחד עם החמץ גם ספרי ההשכלה שמצא אצל הבחורים.

בשנת ה'תרס"ט העביר את משרת הרבנות בעיר דז'יקוב לבנו רבי אלטר'ל, כדי שיוכל לבסס יותר את החסידות. במהלך שנותיו האחרונות נוסדו קלויזים רבים בערים שונות, כגון ריישא, לנצוט, מעליץ, טארנוב, קרקוב ובארנוב, מהם נחשבו כקלויזים מרכזיים של החסידות.

מצבו הבריאותי הורע בשנותיו האחרונות, והיו בהן שבתות שלא ערך טיש מחמת חולשתו. מצבו הידרדר בחודשיו האחרונים, והוא נפטר בשבת, י"א בטבת תרע"ג, בעירו דז'יקוב, והוא בן כ־65. הלווייתו התקיימה למחרת, והוא נקבר באוהל של אדמו"רי דז'יקוב, לצד אביו.

אוהל האדמו"רים בדז'יקוב

כמלחין

האדמו"ר התפרסם כמלחין בעל חוש מוזיקלי מיוחד. הלחין ניגונים כמעט לכל קטעי התפילות של הימים הנוראים, כמו "חמול" ו"היה עם פיפיות". נהג גם לקחת שירים ממקורות שונים ולהתאימם לקטעי התפילה, למשל ה"מארש" של הפיוט "שערי ארמון", המשמש כ"סילוק" בתפילת נעילה של יום כיפור, הוא במקורו "מארש הניצחון" של הצי הרוסי הקיסרי. לחן שהלחין על "אשת חיל" התפרסם כלחן חסידי עממי.

מסופר כי החזן זיידל רובנר הגיע אליו במיוחד כדי להאזין לתפילותיו ולניגוניו, ושהה אצלו מספר שבועות, במהלכן השמיע אף הוא מיצירותיו; חלק מהן הושרו אחר כך על ידי האדמו"ר בשולחנותיו.

מאיר שמעון גשורי כותב:

ר' יהושע העלה את חסידות דז'יקוב למדרגה די גבוהה, בכח המזון הנגיני שסיפק כל צרכה, והבאים אחריו ידעו לנהוג סלסול בנגינתו. אמנם יודעים הם להעריך גם את ניגוני השושלאות האחרים ולפעמים גם להשתמש בהם רק שמוש עראי, אבל אין ניגון דז'יקוב נדחה מפני ניגון אחר, ויהיה "גם היפה ביותר". זה נובע מהכרתם העצמית בנוגע לנגינתם שעליה תפארתם

— מ. ש. גשורי, "לקורות הניגון החסידי", בתוך: אזכרה, קובץ תורני מדעי לזכרו של הרב קוק, עמ' תס"ד

רבים מניגוניו, ומניגוני דז'יקוב בכלל, השתמרו בחסידות ויז'ניץ על ידי בן אחותו רבי חיים מאיר הגר. כמו ה"אשת חיל" בניגון דז'יקוב אותו נהג רבי חיים מאיר לשיר בשבתות שלפני יום ההילולא של אדמו"רי דז'יקוב. גם לקטעים מסוימים בתפילה התאים מניגוניו, כמו "יחדשהו" לשבת מברכים. אחד מהניגונים שרבי חיים מאיר הלחין, היה בבואו לשהות אצלו דודו רבי יהושע בימי הושענא רבה ושמיני עצרת, וכמתנה הלחין עבורו שיר.

משפחתו

• בנו רבי אלטר יחזקאל אליהו, ממשיך דרכו באדמו"רות דז'יקוב. נישא לחוה בת דודו רבי ישראל הגר מוויז'ניץ.
• בתו שרה, אשת רבי מנשה אייכנשטיין אב"ד ריישא, מחבר הספרים "אלפי מנשה" ו"תורת האשם", והאדמו"ר מזידיטשוב במונקאץ'.
• בתו פערל, אשת רבי עמנואל וולטפרייד (נפטר בי"ט באדר תרצ"ט) האדמו"ר מפשדבורז' בעיר פאביניץ.
• בתו יהודית, אשת רבי פנחס נתן סאפרין (תרט"ו – כ"ט באדר תרצ"ב), רב ואדמו"ר מקומרנה ברודיק ובנאנאש.
• בתו בינה, אשת רבי דוד שפירא (תרל"ח – כ"ט בשבט תרפ"ד) האדמו"ר מבוקווסק, בנו של רבי מאיר יהודה שפירא.

יש מי שציין לבת נוספת, שנישאה לרבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ מריינזוב, בנו של רבי ישראל ממעליץ-דז'יקוב (בנו של רבי יהודה ממעליץ וחתנו של רבי מאיר מדז'יקוב; הוא עצמו כיהן כאדמו"ר מדז'יקוב במעליץ).

ספריו

• עמק הלכה – על סוגיות הש"ס ושו"ת, הודפס על ידי רבי יהושע בגיל 18, לבוב תר"ל. לימים, כשהיה לאדמו"ר, ביקש לגנוז את ספרו זה ובהוראתו היה בנו רבי אלטר'ל קונה את הספרים מהמוכרים וגונזם. עם זאת, אחרי השואה הורה נכדו רבי יהודה'לה כי ניתן להפיצם.
• שו"ת עטרת ישועה – תשובות הלכתיות ופלפולים בסוגיות הש"ס. נדפס על ידי בנו רבי אלטר, בעריכת רבי חיים מנחם דוד בנו של רבי אלטר ורבה של דז'יקוב, קראקא תרצ"ב. מהדורה שנייה ירושלים תשל"ב.
• עטרת ישועה – דרשותיו שהושמעו על ידו בטישים. נרשמו על ידי צוות כותבים מחסידיו, בראשות הרב מאיר אפען. הודפס על ידי בנו רבי אלטר (בתוספת הערות שבאו בסוגריים עגולים עם הקידומת א. ה.), בארבעה כרכים:
  • על חמישה חומשי תורה:
    • בראשית–שמות. קרקוב תרע"ט.
    • ויקרא–דברים. קרקוב תרפ"ה.
  • על המועדים:
    • ניסן–אלול. קרקוב תר"ץ.
    • תשרי–אדר. קרקוב תרצ"ו.

מהדורה שנייה הודפסה בירושלים תש"ל, על ידי נכדי רבי חיים מנחם דוד, הרב יחזקאל הורוביץ והרב מנחם דוד הגר. בשלישית הודפס הספר בשנת תשנ"ח, על ידי הרב יחזקאל הורוביץ, בעריכה מחודשת ובתוספת מראי מקומות. האדמו"ר מדז'יקוב ואב"ד גבעת זאב, הרב חיים מאיר הורוביץ, ההדיר את הספר מחדש, בתוספת ביאורים, בשני כרכים: על התורה (גבעת זאב תש"ף), ועל המועדים (גבעת זאב תשפ"ב).

• קונטרס תוספת מצוה – על איסור בל תוסיף. הודפס בתוך הספר "זכרון יהושע" של רבי יהושע ניסבום, מרבני דז'יקוב. פרמישל תרל"ב.
• קונטרס דרך מלכים – תשובה הלכתית בנושא "כדרך שהמלכים אוכלים". הודפס בסוף ספרו של רבי מרדכי נחמן שטיגליץ "דרך ים". מונקץ' תר"ס.
• קונטרס קדושה משולשת – על קדושת ארץ ישראל וקדושת הר הבית. הודפס בסוף הספר "עמק הלכה". לבוב תר"ל.

לקריאה נוספת

• מנשה יצחק מאיר שיף, "הרה"ק רבי יהושע הורוויץ זי"ע בעל ה"עטרת ישועה מדז'יקוב", בתוך: צדיקי עולם, תש"ע, עמ' ק"פ ואילך.
• יעקב פליישר, "הדור השלישי ר' יהושע'לע הורביץ זצ"ל", בתוך: טרנובז'ג–דז'יקוב: ספר זכרון ועדות, תל אביב תשל"ג, עמ' 86 ואילך.
• מאיר וונדר, "רבי יהושע (ל'ה) ב"ר מאיר הורביץ", בתוך אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ב עמ' 221–227.

קישורים חיצוניים

• יעקב יהושע פליישר, "פרקים מתולדות המחבר", בתוך: עטרת ישועה על המועדים, ירושלים תשל"ט, באתר היברובוקס.
• "הרה"ק ר' יהושע מדז'יקוב בעל עטרת ישועה" בתוך: גליון צעירי ויזניץ, גליון 19, טבת תשנ"ד, עמוד כ"ח ואילך, באתר היברובוקס.

ספריו

• עמק הלכה, לבוב תר"ל, באתר היברובוקס.
• שו"ת עטרת ישועה, קרקוב תרצ"ב, באתר היברובוקס.
• עטרת ישועה חלקים א-ב, על התורה, קרקוב תרע"ט-תרפ"ה, באתר היברובוקס.
• עטרת ישועה חלקים ג-ד, על המועדים, קראקא תר"צ-תרצ"ו, באתר היברובוקס.
• עטרת ישועה - לקוטי תשובות והסכמות, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36811760יהושע הורוביץ