לפלנד

לפלנד

דגל לפלנד
מדינה / טריטוריה	נורווגיה, שוודיה, פינלנד, רוסיה
שטח	388,350 קמ"ר

לפלנד (סאמי: Sápmi ("סאפמי") וגם Sámeednam; פינית Lappi; נורווגית: Finnmark; שוודית: Sameland; רוסית: Лапландия) הוא חבל ארץ בצפונה של אירופה, הכולל את חלקיהן הצפוניים של ארצות סקנדינביה ואת חלקו הצפוני של חצי האי קולה שתחת שלטון רוסי. אזור לפלנד משתרע בשטחיהן של 4 מדינות - פינלנד, רוסיה, נורווגיה ושוודיה.

גבולות לפלנד הם: בצפון - ים ברנץ, במזרח - הים הלבן, במערב - הים הנורווגי ובדרום (ממערב למזרח) - נורווגיה, שוודיה, הים הבלטי, פינלנד ורוסיה.

כבירת החבל נחשבת העיר הפינית רובניימי.

גאוגרפיה

שטחה של לפלנד הוא כ-388,350 קמ"ר, ורובו נמצא צפונית לחוג הארקטי. החלק המערבי של לפלנד כולל פיורדים, עמקים, קרחונים והרים. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר קבנקייסה (2,104 מטר) אשר נמצא בחלק השוודי של לפלנד.

שפת אגם קפוא בסביבת העיירה יוקמוק

מזרחה מן הנקודה הגבוהה ביותר משתנה הנוף לרמות נמוכות עם ביצות ואגמים רבים. האגם הגדול ביותר באזור זה, שהוא גם השני בגודלו בפינלנד כולה, הוא אגם אינארי שנמצא בחלק הפיני של לפלנד. שטחו הכולל של האגם הוא כ-1,040 קמ"ר, וגובהו מעל פני הים כ-118 מטר. באגם מצויים כ-3,000 איים, שחלקם שימשו את הלאפים כבתי קברות.

החלקים המזרחיים של לפלנד מתאפיינים בשטחי טונדרה.

אקלים

אקלימה של לפלנד הוא סוב-ארקטי והצמחייה נדירה, למעט האזור הדרומי, המיוער בצפיפות.

כלכלה

לפלנד עשירה במחצבי טבע, במיוחד בעופרות ברזל בחלק השוודי, נחושת בנורווגיה, וניקל ואפטיט ברוסיה. הפאונה עשירה וכוללת איילים, זאבים, דובים ובעלי חיים אחרים.

כלכלתם של הסאמים, תושביה הילידים של לפלנד, התבססה במשך דורות רבים על ציד ומרעה איילים. אולם המודרניזציה, במיוחד בשוודיה ונורווגיה, לא פסחה עליהם ולצד פיתוח ענפים מודרניים ביישוביהם (לרבות תיירות) הם נאלצו להסתגל לשטחי מרעה קטנים יותר, מה שבמרוצת המאה ה-20 הביא לחשש לעתיד פרנסתם המסורתית.

דמוגרפיה

ערך מורחב – לאפים

רוב אוכלוסיית האזור מתגוררת בכפרים וערים קטנות שמפוזרים על פני שטח עצום.

כ-80 אלף "בני סאמי", הידועים גם כסאמים, חיים ברחבי לפלנד, בעיקר בחלקה הדרומי, כאשר רישום וסטטיסטיקות לא-אחידים בין מדינה למדינה מסבירים את הפערים בהערכת מספרם המדויק. בלשונות רבות השתרש המינוח "לאפים", שבעיני הסאמים נתפס לעיתים כמעליב.

תושבי לפלנד הסקנדינבית הם אזרחים שווים בשלוש המדינות שבשטחן הם חיים, וחוקים הנוגעים ללשון ותרבות, שנחקקו בכל אחת מהמדינות, מבטיחים את המשך הקיום הקהילתי הייחודי שלהם. ברוסיה עם זאת ניתן להניח כי מצבם טוב פחות. כמחצית מהסאמים (50,000 איש) נמצאים בנורווגיה, שהיא גם המתקדמת ביותר ביחסה אליהם.
שטחם של הסאמים נחלק על פני ארבע מדינות, אולם הם מחשיבים אותו כשטח רציף; שהגבולות הפוליטיים בו זרים מבחינתם ומגבילים את תנועתם.

תרבות

תרבותם של הסאמים נעוצה במרחבי הטבע שבו הם מגדירים את זהותם וחייהם, ושואבת מהקוטביות של החיים באזור הסוב-ארקטי, ולכן הם מייחסים בפולחנם חשיבות רבה לסממנים של חילופי עונות, ציד ושלג, לצד תשומת לב מרובה לפרטי-לבוש, הכוללים קישוטים מוקפדים ומשתנים מקהילה אחת לשנייה - לסאמים של נורווגיה למשל סגנון לבוש שונה מעט מלאחיהם שבפינלנד; הדיאלקטים של שפת הסאמי גם הם אינם אחידים, וכך יתר האיפיונים המסורתיים. ועל אף זאת רואים עצמם הסאמים כבני קבוצה אחת.

לסאמים דגל משלהם, ואת חגם הלאומי הם מציינים ב-6 בפברואר.

לפלנד בפולקלור המערבי

סנטה קלאוס, שמקורו לפי הפולקלור מלפלנד

לפלנד נזכרת במספר ספרים לילדים, ביניהם מסע הפלאים של נילס הולגרסון מאת סלמה לגרלף ו"אלה-קארי הילדה מלפלנד", ספר מסדרת ספרים מעוטרי-צילומים מאת אסטריד לינדגרן, המספר על חייה הפשוטים של ילדה בלפלנד. הספרים תורגמו לעברית. "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" זכה אף לסדרת אנימציה.

גם סנטה קלאוס, דמות בדיונית הקשורה לחג המולד הנוצרי, מגיע לפי הפולקלור מלפלנד.

ראו גם

• מלחמת לפלנד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לפלנד בוויקישיתוף

• ‫יעקב מאור, השפיץ הצפוני של אירופה: לפלנד, באתר ynet, 17 ביולי 2002‬
• דני דויטש, ‏73 ימי שמש בלפלנד הרחוקה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 ביוני 2009‏
• גיל יניב, כמעט תמיד חורף: עידן הקרח המודרני בלפלנד, באתר ynet, 6 בדצמבר 2011
• רוית נאור, קור כלבים: חופשה בלפלנד, באתר nrg‏, 22 בדצמבר 2011
• מסע אחר אונליין‏, ארץ אלף האגמים: טיול חורף בלפלנד, באתר וואלה!‏, 25 בנובמבר 2012
• זיו ריינשטיין, הזוהר הצפוני בלפלנד: המופע היפה בכדור הארץ, באתר ynet, 1 במרץ 2013
• מירי צחי ויפה מזרחי, לשבור את הקרח: מסע אל לפלנד הלבנה, באתר nrg‏, 25 באפריל 2014
• דני דויטש, מסע בעקבות זוהר הקוטב, אולפן שישי, ערוץ 2, 24 בפברואר 2012
• מיכל יעקב יצחקי, ‏עידן הקרח, באתר ישראל היום, 11 בדצמבר 2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23011969לפלנד