צום יהושע

צום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג בגליל באלף החמישי וייתכן שאף אחריו, לזכרו של יהושע בן נון.

חרם יהושע

בספר יהושע מתוארת תענית אותה גזר יהושע, אם כי אין כל קשר בינה לבין צום יהושע. מדובר מעט לאחר הניצחון המרשים על יריחו, במלחמת העי הראשונה, כאשר נפלו ישראל במלחמה, ונהרגו מהם כשלשים וששה איש. מנהיגם של ישראל, יהושע, מתאבל בעקבות כך, קורע את שמלותיו, ונופל ארצה לפני ארון ה' עד הערב ויחד עם זקני ישראל הם מעלים עפר על ראשם, ובוכים לפני ה' על אבדן כושר ההרתעה של עם ישראל לאחר התבוסה, עד כדי כך שלדעת יהושע היה מוטב לו נשארו ישראל בעבר הירדן, ולא נכנסו כלל לארץ:

וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "אַל יַעַל כָּל הָעָם: כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה". וַיַּעֲלוּ מִן הָעָם שָׁמָּה כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי. וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד. וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם. וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעֶרֶב, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם.

— ספר יהושע, פרק ז', פסוקים ג'-ט'

לאחר התענית והתפילה מסביר ה' ליהושע, כי הנפילה הייתה בעקבות המעל שמעל עכן בחרם שגזר יהושע על שלל העיר יריחו, ולאחר שמבערים את החרם ואת עכן, שבים ישראל למלחמה וכובשים את העי.

י"ח באייר

אחד התאריכים שבו היה קיים צום יהושע, היה י"ח באייר. תאריך זה הוא בעל משמעות, שכן לימים יצוין בתאריך זה ל"ג בעומר, עד ימינו.

קיימות עדות מהמאה הראשונה לאלף החמישי לצום בי"ח באייר. מדובר בכתובת רחוב שלשונה:

[...אלין] צומ[י]ה דכ[ו]ל[ה] שתה[... ניסן [...] כז בה א[יר] יח בה כב בה

במאה הרביעית לאלף החמישי כבר קיימת עדות ברורות לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:

וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי

בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי

וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי

בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.

— רבי אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים

ועדות נוספת מהמאה החמישית לאלף החמישי:

פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ

צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ

אִיָּיר / קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ

רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ

— קידוש ירחים דרבי פנחס בן יעקב הכהן, חודש אייר

הקשר בין צום יהושע לרעידת אדמה ולבית המקדש

מותו של יהושע מוזכר, עוד מהמאה התשיעית לאלף הרביעי, בהקשר של רעידת אדמה. התאריך עצמו, י"ח באייר, הוזכר החל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה. ישנו גם אזכור מפורש של רעידת אדמה כסיבה לצום יהושע:

צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש

— מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות

ככל הנראה שהמקור לקשר בין רעידת האדמה לבין התאריך הוא ברעידת אדמה שהתרחשה בד'קכ"ג בי"ח באייר. זהו גם התאריך, לפי מקורות שונים, של חורבנו של בית המקדש של יוליאנוס בתאריך זה, וכן של בנייתו. על פי המקורות, בית מקדש זה נחרב בעת בנייתו על ידי רעידת אדמה. מכאן, שככל הנראה צום יהושע הוסט לתאריך י"ח באייר בעקבות רעידת אדמה זו, ונוסף יסוד רעידת האדמה לזכר יהושע.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0