י"ח באייר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
י"ח באייר הוא היום השמונה עשר בחודש השמיני
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השני
למניין החודשים מניסן. י"ח באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".
חגים ואירועים החלים ביום זה
- ל"ג בעומר: היום השלושים ושלושה של ספירת העומר
- הילולה של הרשב"י
- לא אומרים תחנון
- צום יהושע: באלף הראשון לספירה, וייתכן שאף מאוחר מכך, יוחד יום צום ליהושע בן נון
- יום ההוקרה למערך המילואים (ראה ל"ג בעומר)
אירועים היסטוריים ביום זה
- א'תרנ"ז – לפי פרשנות מסוימת, יומו הראשון של המבול (המים מופיעים בי"ז באייר)
- לפי דעת הרמ"א, היום בו פסקה המגפה מלהפיל חללים בקרב תלמידי רבי עקיבא
- ג'תתכ"ו (66 לספירת הנוצרים ) – לפי סברה היסטורית מסוימת, הערב בו הודיעו על פרוץ המרד הגדול נגד הרומאים (ראו ל"ג בעומר)
- לפי דעות שונות, היה ביום זה ניצחון חלקי של בר כוכבא נגד הרומאים[1]
- בכמה מקומות מתקופת הגאונים מוזכר ל"ג בעומר כיום צום לציון מותו של יהושע בן נון
- ד'קכ"ג – הייתה רעידת אדמה חזקה בירושלים. ייתכן כי זהו תאריך בנייתו של בית המקדש של יוליאנוס, או תאריך חורבנו, או שניהם גם יחד
- ה'תר"ם – החל הדפסת הכרך הראשון של ש"ס וילנא (מסכת ברכות) בדפוס האלמנה והאחים ראם
- ה'תרנ"ג – מוקמת תנועת אהבת ציון
- ה'תרע"א - האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911)
- ה'תרע"ו – מתקיימת תהלוכת ל"ג בעומר בווארשה הפותחת את מסורת יום תנועות הנוער הציוניות
- ה'תרפ"ט – נוסדה תנועת הנוער בני עקיבא
- ה'תש"א – המפקדה הארצית של ההגנה מחליטה להקים את הפלמ"ח
- ה'תש"ה – גופת היטלר שהתאבד שעות קודם, נשרפה וכוסתה בפיצוץ, כתוצאה מהרעשת תותחים סובייטית
- ה'תש"ח – פורסמה פקודת צבא הגנה לישראל
- ה'תשכ"ז – לוי אשכול נושא את "הנאום המגומגם"
- ה'תשמ"ד – ועדת זורע, שחקרה את פרשת קו 300, מגישה את מסקנותיה
- ה'תשנ"ב – דורון אראל הוא הישראלי הראשון שמעפיל לפסגת האוורסט
- ה'תשפ"א - האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)
משמעותו של היום ביהדות הגליל הקדומה
י"ח באייר מופיע בשני הקשרים מיתיים בקרב יהדות הגליל במאות הראשונות לספירה: צום יהושע ורעידת אדמה. מקורות היסטוריים שונים מזכירים הקשרים אלו, לעיתים בנפרד ולעיתים במשולב.
צום יהושע
ערך מורחב – צום יהושע
קיימות עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר. במאה ה-7 כבר קיימות עדויות ברורות לקשר בין התאריך י"ח באייר וצום לזכר יהושע בן נון.[2]לדוגמה:
וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי
בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי
וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי
בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.
— אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים
רעידת אדמה
התאריך, י"ח באייר, הוזכר בהחל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה.[3] לדוגמה:
וזה דבר ה’ אשר דיבר מטט’, שר צבא ה’ באמת: "אפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצור את אפרים, ועצת שלום תהיה בין שניהם". וכך השביעני מטט’, כי ביום אחד ועשרים לחודש הראשון יבוא מנחם בן עמיאל, בימי ארמילוס אשר תלד הצלם. מנחם ואליהו יעמדו על הים הגדול, ויקראו במבואיו, ויצאו כל פגרי ישראל שהשליכו עצמם בים מפני שוביהם בעמק יהושפט, כי שם יהיה משפט לרשעים ושמחה לצדיקים, בחודש השני, הוא חודש אייר. ואז תעל עדת קורח, ויבואו אצל משה, ויחיו מתי מדבר, ואסף דגל הקורחי אשר פצתה האדמה את פיה, ובלעה אותם ואת בתיהם ואת אהליהם בערבות יריחו על נחל השיטים. ובשמונה עשר בו, ירעשו ההרים והגבעות, ותתנודד הארץ וכל אשר עליה, והים וכל אשר בו.
כבר מהמאה ה-2 קיימת עדות לקשר בין מות יהושע לבין רעידת אדמה, בלא קשר ישיר לתאריך י"ח באייר. בהמשך יש עדות גם לקשר בין שלושת הגורמים: התאריך, מות יהושע ורעידת אדמה[2]:
צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש
— מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות
בניית בתי המקדש
לאור הסבירות שבניית בית המקדש של יוליאנוס החלה בי"ח באייר, הועלתה ההשערה כי גם בתי המקדש הראשונים, שנבנו בחודש אייר, התחילו להיבנות בתאריך זה.[2]
נולדו
- על פי המסורת, רבי שמעון בר יוחאי.
- ה'תרכ"ו ー רבי מאיר יצחק הכהן שוורץ מחבר סדרת הספרים אמרי יצחק.
- ה'תרמ"ח ー ד"ר אברהם קצנלסון ניסן רופא ועסקן יהודי עברי ציוני, מחותמי מגילת העצמאות ומנכ"ל משרד הבריאות הראשון בפלשתינה ארץ ישראל ומדינת ישראל.
- ה'תרנ"ה ー חיים שורר, עיתונאי יהודי ציוני, עורך עיתון דבר.
נפטרו
- על פי המסורה הקדומה ー יהושע בן נון.
- בערך ג'תתקכ"ג ー רבי שמעון בר יוחאי.
- בערך ג'תתקכ"ג ー רבי יצחק, תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי נפטר ביום פטירת רבו.
- ה'של"ב ー רבי משה בן ישראל איסרלישׂ, הרמ"א, גדול פוסקי יהדות אשכנז.
- ה'תק"מ ー רבי שלום בן משה בוזגלו, אב"ד במרקש, מרוקו. מקובל ומחבר ספר "מקדש מלך" פירוש על ספר הזוהר.
- ה'תרמ"ח ー רבי אליהו לוינזון, רב, בנקאי, ושתדלן (נולד בסוכות ה'תקפ"ב).
- ה'תרמ"ט –רבי אורי לנגנר, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות סטרטין.
- ה'תרע"ה – רבי ישראל אברהם פורטוגל, רב העיר סקולען שבמולדובה.
- ה'תש"ב ー רבי אברהם רזניק רב במספר ערים בארצות הברית, דרשן וסופר פורה (נולד בדרויא בי"ב בסיוון ה'תרכ"ו)
- ה'תש"ח ー יהודה ראב, ראשון השומרים בפתח תקווה.
- ה'תשנ"ח – רבי מרדכי יפה שלזינגר, רבה של אייזנשטט, רב קהילת חוג חת"ם סופר בתל אביב, אב בית הדין הרבני בעיר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
- ה'תשנ"ח ー יצחק מודעי, מדינאי ישראלי, כיהן כשר בממשלת ישראל (נולד ב-ה'תרפ"ו).
- ה'תשס"ה – רבי אלתר אליהו רובינשטיין, רבה החרדי של אנטוורפן.
- ה'תש"ע ー רבי דוד עובדיה, רב שכונת בית וגן בירושלים, מהדיר הספרים, כוס אליהו, ברכת אליהו, ועוד.
- ה'תשע"ז – רבי שמואל יעקב בורנשטיין, ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק, וראש ישיבת חברון-גאולה בירושלים.
הערות שוליים
- ^ מתיה קם, י"ח באייר: ל"ג בעומר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ 2.0 2.1 2.2 בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק ב, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
- ^ ריינר, אלחנן. 2012. יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי). תרביץ פ ב, 179-218.
29987423י"ח באייר