טליה איינהורן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טליה איינהורן
מדינה ישראל ישראלישראל
השכלה

אוניברסיטת המבורג דוקטור במשפטים אוניברסיטת תל אביב תואר שני במשפטים אוניברסיטת תל אביב תואר ראשון במשפטים

האוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה
תחומי מחקר משפט בינלאומי פרטי
משפט פרטי השוואתי
משפט הסחר הבינלאומי
משפט עסקי בינלאומי
בוררויות מסחריות בינלאומיות
משפט הקניינים התרבותיים
המשפט החוקתי וזכויות אזרח
תפקידים בולטים פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל
חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
חברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה
פרסים והוקרה פרס האגודה הישראלית לבעיות הפרלמנטריזם (1990)

טליה איינהורן (נולדה ב-15 בדצמבר 1951) היא משפטנית ישראלית ופרופסור אמריטה באוניברסיטת אריאל,[1] וחברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.[2]

ביוגרפיה

איינהורן נולדה בתל אביב לרבקה ולאברהם אסף. דודה הוא הרב פרופ' שמחה אסף. בילדותה המוקדמת חייתה בוונקובר שלוש שנים, שם ניהל אביה את בית הספר היהודי "תלמוד תורה". למדה בבית הספר היסודי דובנוב, ובגמנסיה העברית הרצליה במגמה מתמטית-פיזיקלית.

בגיל 17 החלה לימודים במסגרת העתודה האקדמית[3] לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1971 סיימה בהצטיינות. בתום לימודיה, עשתה את שירותה בצה"ל בעריכה ובתרגום ב"מערכות", ההוצאה לאור של צה"ל ומשרד הביטחון. במהלך השירות, נישאה לברוך איינהורן, שעמד בראש מדור מערכות הפעלה בממר"ם.[4] בשנים 1974–1977 סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, שנתיים רצופות מתוכן כמצטיינת דיקן. התמחתה במשרד עורכי דין יהושע רוטנשטרייך ואליהו גיצלטר.

במשך 11 שנים עסקה בפרקטיקה המשפטית – שש שנים במשרד הפרטי שהקימה, במסגרתן עסקה במשפט אזרחי-מסחרי ובליטיגציה, וחמש שנים נוספות בתעשייה, בהן התמחתה בניסוח ובניהול משא ומתן על חוזים עסקיים בינלאומיים. בשנים 1988–1989 סיימה בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלה זכתה בפרס הראשון של האגודה הישראלית לבעיות הפרלמנטריזם, וספר המבוסס על עבודתה זו פורסם[5] בהוצאת האגודה. ב־1989 נסעה יחד עם משפחתה לדנמרק במסגרת עבודה של בעלה בחברת IBM. בשנים 1991–1993 למדה לתואר דוקטור במשפטים[א] באוניברסיטת המבורג בגרמניה, אותו סיימה בהצטיינות יתרה. נושא עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופסור ארנסט מסטמקר, מנהל מכון מקס פלאנק בהמבורג, היה "המסגרת המשפטית לסחר החוץ של ישראל – מבט באספקלריה של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקהילה הכלכלית האירופית".

איינהורן ייסדה והייתה העורכת הראשית הראשונה של כתב העת המדעי 'European Business Organization Law Review',[6] פרסום של המכון הבין-אוניברסיטאי ט.מ.ק אסר (T.M.C. Asser Instituut) לחקר המשפט הבינלאומי והמשפט האירופי בהאג שבהולנד. באוקטובר 1997 הופיעה בפני הוועדה הכלכלית המשותפת לבית הנבחרים ולסנאט האמריקני כעדה מומחית בנוגע ליחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.[7][8] ב-1998 מונתה לפרופסור מן המניין[9] בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הבינלאומית קונקורדיה (אנ') בטאלין שבאסטוניה. ב-2002 החלה לכהן כחוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.[10] בשנים 2003–2008 הייתה פרופסור למשפטים במכללת שערי משפט. בשנים 2002–2004 הצטרפה לחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, והייתה חברה בהנהלת החוג. בשנים 2009–2010 הייתה פרופסורית אורחת באוניברסיטת אינדיאנה ובאוניברסיטת פורדהאם שבניו יורק, וב-2011 בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה (אנ') שבסנטה קלרה, קליפורניה.

בשנת 2010 מונתה לפרופסור מן המניין לכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת אריאל. ב-2014 הייתה שותפה להקמת כתב העת "הון משפחתי".[11] ב-2016 הרצתה קורס קיץ במשפט בינלאומי פרטי השוואתי באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג. ב-2019 מונתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה כחברה בוועדה לבחינת הרפורמה בסדר הדין האזרחי בישראל.[12]

ב-21 בפברואר 2022 נבחרה לכהן כחברה בפאנל הבוררים בבית הדין לבוררויות בינלאומיות של דרום סין-שנזן והונג-קונג.

פרסמה שורת ספרים ומאמרים בספרי מחקר ובכתבי עת מובילים בישראל, באירופה ובארצות הברית.[13] בנוסף, חיברה ערכים לאנציקלופדיה למשפט בינלאומי-פומבי היוצאת לאור תחת חסות מכון מקס פלאנק בהיידלברג, לאנציקלופדיה הבינלאומית למשפט בינלאומי-פרטי ולאנציקלופדיה הבינלאומית למשפט השוואתי. בנוסף, הרצתה באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר בישראל, באירופה ובארצות הברית.

איינהורן היא חברת הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

תחומי המחקר של איינהורן הם משפט בינלאומי פרטי, משפט פרטי השוואתי, ארץ ישראל ויישובה במשפט הבינלאומי, משפט עסקי בינלאומי, הון משפחתי, משפט הסחר הבינלאומי, ארגונים עסקיים בינלאומיים, בוררויות מסחריות בינלאומיות, משפט המורשת התרבותית.

פעילות ציבורית

איינהורן היא חברה קבועה (titular member) באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי,[14] חברת האגודה האמריקאית למשפט בינלאומי, חברת האגודה הגרמנית למשפט בינלאומי,[15] ובהנהלה המדעית המייעצת של האגודה הבין-תחומית למשפט פרטי השוואתי ובינלאומי פרטי.[16] בנוסף, איינהורן חברה בוועדת הבוררויות הבינלאומיות באיגוד המשפט הבינלאומי, בו הייתה בעבר חברה בוועדת הסחר הבינלאומי (1997–2014) ובוועדת משפט המורשת התרבותית (1997–2016).[17] בישראל הייתה לזמן קצר חברה במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.[18]

ניירות עמדה בנושאי הצעות חוק

איינהורן הגישה ניירות עמדה בנושאי הצעות חוק אחדות, והשתתפה בישיבות של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושאים אלה. ניירות העמדה שכתבה ודיוני ועדת הכנסת עסקו בנושאים הבאים:

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה

ב-7 באוקטובר 2018 אישרה ממשלת ישראל את צירופה של איינהורן לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.[26]

הכתבת טלי חרותי-סובר פרסמה בהארץ מספר טענות סביב המינוי, ובין השאר טענה כי תואר ה"דוקטור יוריס או יוריס דוקטור"[ב] אותו קיבלה, אינו מקביל לתואר "דוקטור למשפטים", וטענה שאיינהורן חתמה על גילוי דעת הקורא לחיילי צה"ל לסרב פקודה ולא להשתתף בפינוי התנחלויות.[27] בעקבות הטענה הראשונה, פנתה ב-15 באוקטובר חברת הכנסת תמר זנדברג אל היועץ המשפטי לממשלה.[28][29]

ב-17 באוקטובר 2018 הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בידי עורך הדין רפי נץ־צנגוט נגד מינויה, בטענה לבעיות מנהליות בהגשת הטפסים, אי דיווח כי בנה הוא יועץ של שר הביטחון אביגדור ליברמן,[30] טענה כי הסיתה לסירוב פקודה של חיילי צה"ל, וכי היא מציגה את עצמה כ"דוקטור" וכ"פרופסור" באופן מזויף.[31] לאחר בדיקה שערך הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך, נמסר כי תואר ה"דוקטור יוריס" שניתן בגרמניה אכן מקביל לתואר שלישי.[32] במהלך העתירה התבררו הסמכותיה לתארים במשפטים, התברר כי לא קראה לסירוב פקודה וכי לא הסתירה כי בנה הוא יועץ של שר הביטחון. השופטים יעצו למגיש העתירה למשוך אותה, כפי שאכן קרה, ובפסק הדין נדחתה העתירה.[33][34] לאחר דחיית העתירה נמחקו מאתר הארץ כל הכתבות שפורסמו בנושא. דו"ח של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, קבע כי, בעניין הקריאה לסירוב פקודה, הצגת הדברים בתשובת המדינה לבית המשפט העליון עלולה הייתה להטעות.[35][36]

בעקבות פרסום ביקורת על נפתלי בנט וממשלתו, זומנה לשימוע לפני הדחה מהוועדה למינוי בכירים, שנערך באוקטובר 2021 אצל מזכיר הממשלה שלום שלמה והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו,[37][38] אך היא המשיכה להיות חברה בוועדה.[39]

משפט נתניהו

במהלך משפט נתניהו משתתפת איינהורן בקביעות בצוות "האולפן הפתוח" של כנרת בראשי.[40] איינהורן הביעה דעתה: "ברור לי שלתיק השוחד אין ולא היו ידיים ורגליים".[41]

ביקורת על בג"ץ והתשתית המשפטית

איינהורן היא מבקרת חריפה של שיטת המשפט הישראלית, ובפרט של הליכי בג"ץ בבית המשפט העליון.[42][43][44] לדבריה, להליך בג"ץ הישראלי מספר מאפיינים ייחודיים:

  • היותו של בג"ץ ערכאה ראשונה ואחרונה ללא ערכאה דיונית המבררת את העובדות ואת הסוגיות המשפטיות על פי סדרי דין ודיני ראיות מתוקנים.
  • ביטול דרישות הסף לזכות עמידה ופתיחת בג"ץ לשורת עותרים "ציבוריים" מטעם עצמם.
  • המצב שבו בפועל כל נושא הוא שפיט, בין אם מדובר בשאלות פוליטיות מובהקות, נושאים כלכליים, ביטחוניים וכיוצא באלה.
  • האימוץ של עילות עמומות כסבירות ומידתיות שהן בעין המתבונן במקום עילות תביעה מוגדרות כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים וכיוצא בזה.
  • המרת שיקול הדעת של הרשות בשיקול הדעת של בית המשפט אף שאין לבית המשפט הכלים והמומחיות להכריע במכלול הבעיות שסוגיות אלה מעוררות.

בנוסף לכל אלה, הסמכות שיש לנשיא בית המשפט העליון לקבוע את הרכב השופטים שידון בתיק נחשבת במדינות אחרות כהפרת הזכות היסודית של מתדיין להופיע בפני בית משפט נייטרלי שהרכבו נקבע באופן אקראי.

עקב עמדתה הביקורתית כלפי הרפורמה בסדר הדין האזרחי שתחילתה תוכננה לספטמבר 2020,[45][46] מונתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה ב-2019 כחברה בוועדה שתבחן את הרפורמה לצד עו"ד ד"ר אסף פוזנר. לאחר שלוש ישיבות שקיימה הוועדה, דרשה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מיושב ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי להחליף את איינהורן ואת ד"ר אסף פוזנר מהוועדה לבחינת תקנות סדר הדין האזרחי, בשל "התנהגות לעומתית".[47]

איינהורן העבירה גם ביקורת על סדר הדין הפלילי בישראל שלדבריה אינו תואם את הסטנדרטים המקובלים בדמוקרטיות מערביות.[48]

איינהורן מבקרת גם את המצב שבו, לטענתה, היועץ המשפטי לממשלה הפך, על פי פסיקת בג"ץ, לרשות רביעית, המחייבת את הממשלה ולא רק מייעצת לה. כך נוצר לדעתה מצב אנומלי שהיועץ המשפטי, המיוצג על ידי פרקליטות המדינה, מוסמך לייצג עמדה עצמאית, לעומתית, שאיננה מבטאת את עמדת ראש הממשלה, את עמדת השר או את עמדת הממשלה, ואף יכולה לחבור לעמדת העותרים לבג"ץ, בניגוד לעמדת הממשלה, דבר שעלול להביא לכך שהממשלה לא תקבל סיוע משפטי ראוי בבית המשפט. לפי איינהורן אין למצב זה אח ורע בדמוקרטיות מערביות.[49]

בעקבות בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, כתבה איינהורן כי על פי תיקון לחוק יסוד: הכנסת שהתקבל ברוב של 91 חברי כנסת יושב ראש הכנסת הקודמת ממשיך לכהן עד בחירת יושב ראש חדש, ועל פי תקנון הכנסת הוא לבדו מוסמך להחליט על כינוסה של הכנסת לצורך החלפתו במועד שיקבע עד השבעת הממשלה החדשה. לדבריה בג"ץ נתן פסק דין בחוסר סמכות.[50]

איינהורן אלמנה ואם לארבעה ילדים. מתגוררת בתל אביב.

ספרים פרי עטה ובעריכתה

  • Einhorn Talia, Proscription of Parties that have a Racist Platform under Art. 7A of the Basic Law: Ha-Knesset, Jerusalem: The Israeli Association for Parliamentary Issues, 1993
  • Einhorn Talia, The Role of the Free Trade Agreement between Israel and the EEC: The Legal Framework for Trading with Israel between Theory and Practice, Baden-Baden: Nomos, 1994
  • A. E. Kellermann/ K. Siehr/ T. Einhorn (eds.), Israel among the Nations: International and Comparative Law Perspectives on Israel’s 50th Anniversary, London: Kluwer Law International 1998
  • J. Basedow/ I. Meier/ A.K. Schnyder/ T. Einhorn/ D. Girsberger (eds.), Private Law in the International Arena – Liber Amicorum Kurt Siehr, The Hague: T.M.C. Asser Press, 2000
  • T. Einhorn (ed.), Spontaneous Order, Organization and the Law – Liber Amicorum Ernst-Joachim Mestmäcker, The Hague: T.M.C. Asser Press, 2003
  • T. Einhorn/ K. Siehr (eds.), Intercontinental Cooperation through Private International Law: Essays in Memory of Peter E. Nygh, The Hague: TMC Asser Press, 2004
  • K. Boele-Woelki/ T. Einhorn/ D. Girsberger/ S. Symeonides, Convergence and Divergence in Private International Law – Liber Amicorum Kurt Siehr, The Hague/ Zurich: Eleven/Schulthess, 2010
  • Einhorn Talia, Private International Law in Israel, Alphen aan den Rijn: Kluwer Law International, 1st ed. 2009 ,2nd ed., 2012
  • Einhorn Talia, The Status of Judea & Samaria (The West Bank) and Gaza and the Settlements in International Law, Jerusalem: Jerusalem Center for Public Affairs, 2014
  • Talia Einhorn, Private International Law in Israel, 3rd ed., 840pp, Kluwer Law International, 2022

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


מאמרים אקדמיים:

מאמרי דעה:

ביאורים

  1. ^ בגרמניה נקרא תוארה "דוקטור יוריס" (Dr. Iuris או Dr. Juris). אין להתבלבל בינו לבין תואר "JD - יוריס דוקטור" האמריקני, השקול לתואר "מוסמך אוניברסיטה" במשפטים ומוענק שם למי שסיים בית ספר למשפטים.
  2. ^ הטעות במקור, שכן כאמור אלו שני תארים שונים לחלוטין.

הערות שוליים

  1. ^ אישור דרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל - טליה איינהורן
  2. ^ אדריאן פילוט, הממשלה אישרה: משה טרי ופרופ' טליה איינהורן ישמשו כחברים בוועדה למינוי בכירים, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2018
  3. ^ עפרה לקס, פרופ' טליה איינהורן: לא צריך את בג"ץ, באתר ערוץ 7, 5 ביוני 2020
  4. ^ התפתחות מערכת המחשוב המרכזית (Mainframe) בממר"ם, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
  5. ^ הספר "הגבלת סיעה בעלת מצע גזעני על-פי סעיף א7 לחוק יסוד: הכנסת", באתר "סימניה"
  6. ^ European Business Organization Law Review - Editorial Article 2000
  7. ^ Talia Einhorn, The Economic Relations between Israel and the Palestinian Authority, Justice Journal of the International Association of Jewish Lawyers and Jurists No. 17, June 1998, pp. 40-43
  8. ^ Israel's Economic Future, Hearing before the Joint Economic Committee, Congress of the United States, one hundred fifth Congress, First Session, October 21, 1997, Pages 14-18, 151-179
  9. ^ איציק וולף, פרופ' איינהורן השתמשה בתוארה כדין באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2018
  10. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, המועמדים החדשים לוועדת המינויים: טליה איינהורן מאוניברסיטת אריאל ומשה טרי, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2018
  11. ^ הון משפחתי, כרך א' מספר 1, הוצאת רונן, אפריל 2014
  12. ^ מתן ברניר, ‏עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2019
  13. ^ טליה איינהורן באתר SSRN
  14. ^ IACL members by status, International Academy of Comparative Law
  15. ^ The German Society of International Law
  16. ^ IACPIL Statutory Organs
  17. ^ ILA Committees, International Law Association
  18. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן מינה מועצה, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2014
  19. ^ טליה איינהורן, הצעת חוק דיני ממונות – נייר עמדה, ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט 2211212011
  20. ^ טליה איינהורן, חוק ההסדרה – נייר עמדה, ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט 26 בנובמבר 2016
  21. ^ נייר עמדה לעניין הסדרת סמכויות הייעוץ והייצוג של היועץ המשפטי לממשלה
  22. ^ נייר עמדה לעניין חיזוק הפרדת הרשויות
  23. ^ נייר עמדה לעניין ההשוואה עם ניו זילנד לעניין הרפורמה המשפטית
  24. ^ נייר עמדה לעניין תקני השיפוט והעומס השיפוטי
  25. ^ נייר עמדה לרפורמה בסדר הדין האזרחי
  26. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, הממשלה אישרה את מינוי טליה איינהורן ומשה טרי לוועדה למינוי בכירים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2018
  27. ^ נדב שרגאי, אישים בכירים בימין: פינוי יישובים הוא פעולה בלתי חוקית, אין להשתתף בו, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2004
  28. ^ https://twitter.com/kann_news/status/1054439254737215488, Twitter
  29. ^ אתר למנויים בלבד יהודה יפרח, ‏משחקי הרעב: הפרקליטות זקוקה לשינוי מעמיק, בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2018
  30. ^ עטרה גרמן, ‏יועצו הבכיר של ליברמן התפטר כדי לאפשר את מינוי אמו לוועדה למינויי בכירים, באתר "סרוגים", 3 באוקטובר 2018
  31. ^ אדריאן פילוט, עתירה לבג"ץ: לפסול את מינויים של איינהורן וטרי לוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2018
  32. ^ אביב הורביץ, ‏אז שלא יעבדו עליכם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 באוקטובר 2018‏
  33. ^ בג"ץ 7333/18 עו"ד רפי נץ-צנגוט נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־5 בנובמבר 2018
  34. ^ אדריאן פילוט, נדחתה העתירה שדרשה לפסול את נציגי הציבור בוועדת גולדברג למינוי בכירים בשירות המדינה, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2018
  35. ^ משה גורלי, נציב תלונות הציבור: הפרקליטות הטעתה את בג"ץ בנושא פרופ' טליה איינהורן, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2020
  36. ^ נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוח פעילות 2019, עמי 44
  37. ^ קלמן ליבסקינד, "ממשלת בנט היא ממשלה מסוכנת והניסיון להדיח אותי מהוועדה למינוי בכירים הוא סתימת פיות", באתר ערוץ כאן, טוויטר, ‏4 באוקטובר 2021
  38. ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, זומנה לשימוע: בנט מדיח חברה בוועדה למינוי בכירים, באתר ynet, ‏2021-09-02
  39. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את מינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2022
  40. ^ אלי ציפורי, האולפן הפתוח עם כנרת בראשי – איך עובד השידור הישיר של משפט נתניהו?, 14 בינואר 2022
  41. ^ טליה איינהורן, "נתניהו, לעולם לא תצעד לבד!": פרופ' טליה איינהורן בעד קמפיין ההמונים, באתר מידה, 20 בינואר 2022
  42. ^ טליה איינהורן, הגבלת בג"ץ - צעד חיוני לחיזוק הדמוקרטיה, באתר ynet, 13 בספטמבר 2019
  43. ^ טליה איינהורן, מפלגת בג”ץ פה אחד – פי הנשיאה חיות, באתר מידה, 8 במאי 2020
  44. ^ טליה איינהורן, התערבות בג”ץ והיועמ”ש במינויים – פרק נוסף בהפיכה השיפוטית, באתר מידה, 20 בדצמבר, 2019
  45. ^ טליה איינהורן, סד"א של איילת שקד - לא מאוחר לתקן!, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 5 בספטמבר 2018
  46. ^ טליה איינהורן, ‏השר אוחנה, עצור את המהפכה בסדר הדין האזרחי, באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2013
  47. ^ נטעאל בנדל, חיות הביאה להדחת נציגים של אוחנה מוועדה מקצועית בשל "התנהלות לעומתית", באתר הארץ, ‏2 בינואר 2020
  48. ^ יפי הלוי, פרופ’ טליה איינהורן: מערכת המשפט היא שעומדת למשפט, באתר ערוץ 20, 24 במאי 2020
  49. ^ טליה איינהורן, ‏יועמ"ש או "רשות רביעית"? , באתר ישראל היום, 3 ביולי 2019
  50. ^ טליה איינהורן, ‏בג"ץ ליושב ראש הכנסת - תצדיע!, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2020

35898761טליה איינהורן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טליה_איינהורן&oldid=2246158"