דוד רוזן
ערך זה עוסק בשופט. אם התכוונתם למייסד חברת סגה, ראו  | |
| לידה |
1950 (גיל: 74 בערך) ישראל |
|---|---|
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב במשפטים |
| השתייכות | מערכת בתי המשפט הישראלית |
| תקופת כהונה | נובמבר 1994 – הווה (כ־29 שנים) |
| תפקידים בולטים |
|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1971–1994 (כ־23 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע שלום הגליל | |
דוד רוזן (נולד בשנת 1950) הוא לשעבר נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. קודם לכן היה שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב וראש המחלקה המשפטית במשרד נציב קבילות חיילים, בדרגת אלוף-משנה.
ביוגרפיה
רוזן נולד בכפר סבא ב-2 באפריל 1950, בנו של דב רוזן, קצין משטרה ולאחר מכן מפקד משטרת כפר סבא. למד בבית הספר היסודי "ברנר" ובתיכון כצנלסון, שניהם בכפר סבא. בילדותו חלה בשיתוק ילדים ונותר עם פגיעה ברגלו. היה חניך בתנועת הנוער "הנוער העובד" וחבר בגרעין "יעלון" שיועד לקיבוץ גרופית שבערבה, אולם עקב הפגיעה ברגלו לא גויס יחד עם שאר חברי הגרעין.
כדחוי שירות למד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר ראשון ב-1971. התנדב לשירות בצה"ל והוצב אצל היועץ הכספי לרמטכ"ל. במקביל לשירות הצבאי למד משפטים באוניברסיטת תל אביב וסיים את לימודיו ב-1977. בשנים 1977–1979 התמחה בפרקליטות הצבאית הראשית ובפרקליטות מחוז המרכז. בשנת 1979 הוסמך כעורך דין והוצב בפרקליטות הצבאית כתובע צבאי ואחר כך כסנגור, וכפרקליט פיקוד המרכז. ביוני 1988 מונה לסנגור הצבאי הראשי[1]. כסנגור הגן בין היתר על אל"ם יהודה מאיר, שהורשע במתן פקודה בלתי חוקית להכות עצירים בכפר ביתא ובכפר חווארה. שירת בצה"ל עד 1994, ותפקידו האחרון היה ראש המחלקה המשפטית במשרד נציב קבילות חיילים, בדרגת אלוף-משנה.
מיד עם שחרורו מצה"ל, בנובמבר 1994, מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב. במאי 2004 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי תל אביב.
ב-12 באוגוסט 2016 מונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[2], ונכנס לתפקידו ב-2 בינואר 2017[3]. ב-30 בדצמבר 2021, פרש מתפקידו זה[4].
זכה באות אביר איכות השלטון 2016 בקטגוריית הרשות השופטת מטעם התנועה לאיכות השלטון[5].
נשוי לעידית, קלינאית תקשורת, ואב לשלושה בנים. מתגורר בהוד השרון.
פסקי דין בולטים
בבית משפט השלום:
- זיכה את יעקב נאמן, שר המשפטים לשעבר, בהרכב של שלושה שופטים, מאשמת מסירת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון ומתן עדות שקר
- זיכה את אביגדור קהלני, שר המשטרה לשעבר, מאשמת הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה[6]
- זיכה, מטעמי הגנה מן הצדק, את יגאל תומרקין מהתבטאויות נגד חרדים[7]
- הרשיע את יעקב נמרודי ואת הסופר אריה קרישק, בשיבוש הליכי משפט ב"פרשת נמרודי גימל", בדצמבר 2002 .
- הרשיע את הנאשמים בפרשת דיסקונט השקעות[8]
- פסק דין הנדלמן: ב-2003 פסק שסעיף 236 ב1(ב) בפקודת מס הכנסה, האוסר על אדם להיקרא יועץ מס ולתת ייעוץ מס, עומד בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק ובטל מעיקרו[9]. זהו מקרה יחיד שבו בוטל סעיף חוק בבית משפט השלום, ובעקבותיו נחקק "חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005", שבו הודגשה החשיבות של הגבלת העיסוק בייעוץ מס למורשים בלבד
בבית המשפט המחוזי:
- זיכה את הנאשמים בתיק הלבנת הון בבנק הפועלים[10]. בפסק הדין[11] כתב על המצב בו חומרי חקירה הועברו להגנה רק שנה לאחר הגשת כתב האישום: "התנהגות המדינה היא התנהגות נפסדת." בנוסף כתב השופט רוזן: "הצהרות המדינה ניתנו ללא צפיה של מי מהתובעים בקלטות ... המדינה הצהירה בבתי המשפט הצהרות בלתי מדויקות, בלשון המעטה ... מדובר בהתנהגות בלתי נסבלת." הנאשמים זוכו על בסיס הגנה מן הצדק ולגופו של עניין
- בפרשת הולילנד הרשיע את אהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי ושמונה נאשמים נוספים[12]. רוזן ישב כדן יחיד במה שהוגדר כ"פרשת השחיתות הגדולה בישראל" ועשה היסטוריה כששלח לראשונה ראש ממשלה למעצר ממושך בפועל. בפסיקתו עורר גל אהדה ארצי רבתי וסומן כאחד מהלוחמים הגדולים בשחיתות. (גם מורשע שלו לשעבר, הסופר אריה קרישק, מ"פרשת נמרודי", פרסם מאמר מטלטל בשבחו של רוזן); ערעורי הנידונים בעליון זכו למענה חלקי בלבד, כאשר בית הדין העליון משאיר את כמעט כל ההרשעות על כנן, אגב ביקורת מסוימת על השופט רוזן עצמו. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של אולמרט, וזיכה אותו מחמת הספק מקבלת שוחד בפרשת הולילנד, אך הותיר על כנה את הרשעתו בקבלת שוחד בפרשת הזרע. בעקבות הזיכוי הוקטן עונשו לשנה וחצי מאסר בפועל. בראשית 2018, עם שחרורו מהכלא פרסם אהוד אולמרט ספר אוטוביוגרפי בו תקף את רוזן
- משפטים בולטים נוספים בהם שפט הם אלו נגד השופט דן כהן, אסי אבוטבול (שבמהלכו זכה רוזן לאבטחה), עמיר מולנר, דוד ואנונו מרשות המיסים, האחים פריניאן, אלי רייפמן, וממציא מדבקת הפלא, אריק קליין
לקריאה נוספת
- אריאלה רינגל הופמן, "איש הסרגל", ידיעות אחרונות, 4 באפריל 2014
קישורים חיצוניים
- דוד רוזן, באתר הרשות השופטת
- עינת ברקוביץ, עומד למשפט, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2002
רויטל חובל, פרופיל מרשיע: מי אתה, השופט דוד רוזן?, באתר הארץ, 1 באפריל 2014- אריה קרישק, יש שופט בתל אביב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 במאי 2014
- נעמה כהן פרידמן, האם תהיה גם נציב אמיץ? "אפשר אחרת בכלל? למי בדיוק אני חייב משהו? יש לי מדינה אחרת? מעניין אותי לעשות את העבודה בנאמנות ועל פי חוק", באתר לשכת עורכי הדין, ינואר 2017
הערות שוליים
- ^ עמנואל רוזן, העלאות בדרגה וחילופי תפקידים בפרקליטות הצבאית הראשית, מעריב, 10 ביוני 1988
- ^ טובה צימוקי, השופט דוד רוזן מונה לנציב הביקורת על הפרקליטים, באתר ynet, 12 באוגוסט 2016
- ^ מינוי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, י"פ 7469 מ-20 במרץ 2017
- ^ ציוץ של משרד המשפטים, באתר טוויטר
- ^ אבירי איכות השלטון 2016, באתר התנועה לאיכות השלטון
- ^ עינת ברקוביץ, עומד למשפט, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2002
- ^ עינת ברקוביץ, עומד למשפט, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2002
משה גורלי, גם אם הנאשם אשם, הוא לא יישפט. בתקווה שהמשטרה והפרקליטות ילמדו את הלקח, באתר הארץ, 14 בפברואר 2004 - ^ דיסקונט השקעות ובכיריה הורשעו ב-18 עבירות של מסירת פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה, באתר של רשות ניירות ערך, 10 בפברואר 2002
פ (ת"א) 55672/99 מדינת ישראל נגד חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואחרים, ניתן ב-13 במאי 2002 - ^ עפ (ת"א) 70597/04 משה הנדלמן נגד מדינת ישראל, ניתן ב-1 בדצמבר 2005, פיסקה 20 לפסה"ד.
- ^ ורד לוביץ', זוכו נאשמי הלבנת הון ב"פועלים": המדינה כשלה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2010
- ^ תפ (ת"א) 40279/08
- ^ פ 10291-01-12 מדינת ישראל נגד הלל צ'רני ואחרים, ניתן ב-31 במרץ 2014
