הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות) |
|---|
Click to Shrink Back
   |
הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.
היסטוריה
שורשיה של הפקולטה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, בית הספר למשפטים שפעל בתל אביב החל משנת 1935. ממשלת המנדט הפעילה בירושלים את "שיעורי המשפט", אולם בית הספר בתל אביב היה המוסד העצמאי הראשון ללימודי משפט בארץ ישראל. בית הספר הוקם ב-1935 על ידי חברת המשפט העברי, תנועה ציונית שמטרתה הייתה החייאת המשפט העברי והתאמתו למדינה היהודית שבדרך. באותה עת עמדו בראשה המשפטן והפובליציסט ד"ר שמואל אייזנשטדט, הכלכלן ד"ר בנימין זיו, עורך הדין ד"ר פלטיאל דיקשטיין והמשפטן מתתיהו (מקס) לזרסון. ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף, נתן את תמיכתו. בשנת 1959 הועבר ניהול בית הספר לידי האוניברסיטה העברית בירושלים, וכונה "השלוחה התל אביבית". בית הספר מוקם בבניין טרובוביץ', שהיה לבניין הראשון בקמפוס רמת אביב של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1965 השתלבה השלוחה באוניברסיטת תל אביב שהוקמה שנים אחדות לפני כן, והפכה לפקולטה למשפטים[1].
תוכניות הלימוד
הפקולטה מציעה מספר תוכניות לימוד, בכל התארים.
- תואר ראשון, שבו לומדים כ-250 סטודנטים בשנה, הוא תואר חד-חוגי. כמחצית מהסטודנטים לומדים במקביל תואר נוסף באוניברסיטה, לקראת שני תארים, כאשר השילובים הנפוצים הם כלכלה, חשבונאות או מדעי הרוח, במסגרת תוכנית מיוחדת. אפשרויות אחרות הן לימודים של חטיבה או הקבץ של קורסים בפקולטות אחרות, בנוסף ללימודי המשפטים. לסטודנטים יש אפשרות ללמוד סמסטר אחד בחו"ל, במסגרת תוכניות לחילופי סטודנטים של הפקולטה, בין היתר עם אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה.
- תואר שני מורכב ממספר מסלולים.
- מסלול אחד הוא התואר השני העיוני, שבו יש מספר מסלולי-משנה: מסלול כללי, ומסלולים למשפט אזרחי, מסחרי, ציבורי או פלילי. התואר העיוני אינו כולל כתיבת עבודת תזה.
- מסלול נוסף הוא התואר השני המחקרי, שפועל במסגרת מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים. מסלול זה כולל כתיבת עבודת תזה.
- תוכנית ת"א-ברקלי למשפט מסחרי, שבמסגרתה לומדים הסטודנטים שני סמסטרים בת"א, וסמסטר אחד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
- תוכנית ת"א-נורת'ווסטרן למשפט ציבורי, שבמסגרתה לומדים הסטודנטים שני סמסטרים בת"א, וסמסטר אחד באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. התואר המתקבל כפול, של שני המוסדות.
- תוכנית קרן פרסול לתואר שני בינלאומי, לסטודנטים זרים שמגיעים לישראל ללימודי התואר השני.
- תוכנית דוקטורט, במסגרת מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים.
כתבי עת
בפקולטה מתפרסמים חמישה כתבי עת:
- עיוני משפט - נוסד בשנת 1970 על ידי פרופסור זאב צלטנר והתלמידה דאז, פרופ' נילי כהן. יחד עם כתב העת משפטים (של האוניברסיטה העברית), הוא כתב העת המשפטי בשפה העברית המוביל בישראל. המערכת כוללת חבר סגל שמשמש בתור העורך הראשי (נכון ל-2017 ד"ר דורין לוסטיג) וחברי המערכת הם סטודנטים מצטיינים מהפקולטה. כתב העת מתפרסם שלוש פעמים בשנה.
- משפט חברה ותרבות - כתב עת הנוסד בשנת 2003 ועוסק בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. יוצא לאור אחת לשנה, וכל כרך מוקדש לנושא מוגדר. לכתב העת יש עורך ראשי (בעבר, פרופ' מנחם מאוטנר וכיום, פרופסור אסף לחובסקי), ולכל כרך נושאי עורך מבין חברי הסגל האקדמי או עורך אורח ממוסד אחר. בכתב העת פועלת מערכת של סטודנטים מצטיינים. בשנת 2018 שינה כתב העת את מתכונתו מסדרת ספרים לכתב עת, ומאז יצאו כרך א' (בנושא המשפט והחרדים) וכרך ב' (בנושא משפט ופרטיות). הכרך הבאים שעתידים לצאת לאור יעסקו בתחום משפט ורגשות (צפוי להתפרסם בשנת 2020) ומשפט ומשטרה (צפוי להתפרסם בשנת 2021).
- מעשי משפט - כתב-עת למשפט ולתיקון חברתי. יוצא מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה", ועוסק בהיבטיה השונים של העשייה המשפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה. מאז הקמתו, חברים במערכת כתב העת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני במשפטים, לצד עורכי דין ותיקים ואנשי אקדמיה. כתב העת הוא הראשון שכל מאמריו נגישים לשימוש רחב ברישיון creative commons. עורכו הראשי של כתב העת הוא פרופ' עמרי ידלין.
- Theoretical Inquiries in Law - נוסד בשנת 2000 על ידי פרופסור אריאל פורת, שהיה עורכו הראשון (מ-2016 העורך הראשי הוא פרופסור אלון קלמנט). כתב העת מדורג ראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית[2][3]. כתב העת מתפרסם באנגלית, פעמיים בשנה, על ידי מרכז-על צגלה למחקר בינתחומי של המשפט שפועל בפקולטה. המערכת כוללת חברי סגל נוספים ומספר תלמידים מצטיינים. מכונה "TIL".
- דיני ישראל - שנתון לחקר המשפט העברי ותחומים גובלים. כתב העת מפרסם מחקרים בהלכה היהודית ובמשפט עברי מתוך גישות שונות. יוצא לאור פעם בשנה. המאמרים מתפרסמים בעברית ובאנגלית.
הקליניקות המשפטיות
בפקולטה פועלות שמונה קליניקות משפטיות המעניקות סיוע וייצוג משפטי בתחומים שונים. סטודנטים נבחרים לוקחים חלק בעשייה זו מדי שנה לצד מנחים אקדמיים ועורכי דין:
- הקליניקה לזכויות אדם
- הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי
- הקליניקה לזכויות עובדים
- הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים
- הקליניקה לזכויות פליטים
- הקליניקה לדיור, קהילה ומשפט
- הקליניקה לזכויות ניצולי השואה ואנשים בזקנה
- הקליניקה לתובענות ייצוגיות
מבנים
בשנת 1959 הסתיימה בנייתו של בניין טרובוביץ', וב-1962 הוא הפך למשכן הקבע של הפקולטה למשפטים[4]. בשנת 1996 נחנך בניין מינקוף, בו נמצאים מרבית משרדי חברי הסגל האקדמי ומרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים. ספרית הפקולטה נמצאת בבניין דייוויד לייט. שלושת המבנים מחוברים זה לזה.
דיקני הפקולטה
| מספר | שם | שנות כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | אמנון רובינשטיין | 1963–1973 | הדיקן הראשון, לימים שר החינוך |
| 2 | דניאל פרידמן | 1973–1978 | לימים שר המשפטים |
| 3 | יורם דינשטיין | 1978–1980 | |
| 4 | עמוס שפירא | 1980–1985 | |
| 5 | אוריאל רייכמן | 1985–1990 | |
| 6 | רות בן-ישראל | 1990–1991 | פרשה במהלך הכהונה |
| 7 | אריאל רוזן-צבי | 1991–1996 | נפטר במהלך הכהונה |
| 8 | אליעזר לדרמן | 1996–2000 | |
| 9 | מנחם מאוטנר | 2000–2002 | פרש במהלך הכהונה |
| 10 | אריאל פורת | 2006-2002 | |
| 11 | חנוך דגן | 2011-2006 | |
| 12 | דפנה ברק-ארז | 2011–2012 | פרשה במהלך הכהונה עקב מינוי לבית המשפט העליון |
| 13 | רון חריס | 2017-2012 | |
| 14 | שרון חנס | 2017- מכהן[5] | דיקן מכהן |
בוגרי הפקולטה
רבים מבוגרי הפקולטה ממלאים עמדות מפתח במשפט, בממשל, באקדמיה ובמשק בישראל. ב-2010 הקימה הפקולטה ארגון בוגרים, שבראשו עמדה עו"ד מיכל הרצוג[6], והחל משנת 2014 עומד בראשו עו"ד צבי האוזר.
- נשיא המדינה הנבחר, יצחק הרצוג הוא בוגר הפקולטה.
- מבין שופטי בית המשפט העליון כיום, שבעה הם בוגרי הפקולטה: אסתר חיות, ד"ר חנן מלצר, עוזי פוגלמן, פרופ' דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא, ופרופ' עופר גרוסקופף. הנשיאה חיות היא בוגרת הפקולטה הראשונה שמכהנת כנשיאת בית המשפט העליון.
- בין המשפטנים הנוספים המכהנים בתפקידים בכירים ניתן למנות את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה והמשנה לנשיאה, השופט אילן איטח; היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; המשנים ליועץ המשפטי לממשלה רועי שיינדורף, וארז קמיניץ; השופט בדימוס דוד רוזן המכהן כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; הפצ"ר אלוף שרון אפק, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף דורון פיילס, ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים במילואים שי יניב.
- בין בוגרי הפקולטה נמנים פוליטיקאים רבים מימין ומשמאל, בכנסת ובממשלה, לרבות סילבן שלום, תמר זנדברג, דוד ביטן, ניצן הורוביץ, גדעון סער, אסף זמיר, אבי ניסנקורן, צבי האוזר, בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ, עידן רול, יוראי להב-הרצנו.
- גם בעולם התקשורת והבידור נמנים בוגרים, חברי סגל וסטודנטים רבים, לרבות אילנה דיין-אורבך, מתן חודורוב, עמוס הראל, רביב דרוקר, קרן מרציאנו, טל שניידר, בן דרור ימיני, קורין גדעון, ליאור פרידמן, עמליה דואק וליאור שליין.
- בתחום העסקים והפיננסים ישנה נוכחות בולטת גם כן- עפרה שטראוס, יו"ר ובעלים של שטראוס גרופ; רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לישראל; עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק (חברה) ישראל ונוחי דנקנר, לשעבר יו"ר ובעל השליטה באי די בי חברה לאחזקות.
- בתחום האקדמי נמנים בוגרים רבים גם כן. בין היתר, פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית; פרופ' שרון חנס, דקאן הפקולטה למשפטים; פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט; פרופ' חנוך דגן, לשעבר דקאן הפקולטה; פרופ' רון חריס, לשעבר דקאן הפקולטה; פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב; פרופ' עמרי ידלין, לשעבר נשיא מכללת ספיר ופרופ' מני מאוטנר, לשעבר דקאן הפקולטה. בנוסף, ארבעה מרצים ישראלים באוניברסיטת הרווארד הם בוגרי הפקולטה: יוחאי בנקלר, אריה בבצ'וק, אורן בר-גיל וגבריאלה בלום.
הערכה
הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן זוכה להערכה בין-לאומית רבה. ועדת הערכה של המועצה להשכלה גבוהה, בה היו חברים דקאנים לשעבר של אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה, מצאה כי "הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב היא בית ספר ברמה עולמית. יש לה אנשי סגל מעולים וסטודנטים מצוינים והיא מספקת השכלה משפטית משובחת שבמסגרתה היא חושפת את הסטודנטים הן לניתוח דוקטריני מסורתי והן לשלל גישות בין-דיסציפלינריות."[7]
בוגרי הפקולטה זוכים באופן רצוף בהצלחה גבוהה בבחינות של לשכת עורכי הדין. במועד קיץ 2019 עמד שיעור המעבר על 97%, הגבוה מבין כל המוסדות בישראל.
בדירוג שנחאי, המדרג מוסדות מחקר ולימוד על פי חלוקה לנושאים, דורגה ב-2018 הפקולטה למשפטים בקבוצת הדירוג 51–75. בשנת 2019 דורגה בקבוצת הדירוג 101-150, יחד עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ואחרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שדורגה במקום ה-36.[8] בדירוג של Times Higher Education, לשנת 2020, דורגה הפקולטה במקום ה-49 בעולם.[9]
לקריאה נוספת
- אורי כהן, המרדף אחר לגיטימציה אקדמית: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב 1935–1948, מחקרי משפט כה(1) 212-179 (2009)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, ברשת החברתית פייסבוק- אתר הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב
- אתר האינטרנט של Theoretical Inquiries in Law
- אתר הבית של עיוני משפט
בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, תל-אביב - החלה ההרשמה לשנת הלימודים תשי"א, מעריב, 6 באוגוסט 1950
הערות שוליים
- ^ מ. מייזלס, בעקבות סיפוחו של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה - לאוניברסיטה בירושלים, מעריב, 1 במרץ 1959
- ^ ניתן לראות את מקומו בדירוג של Washington and Lee Law School, כאן, תוך סימון non us(הקישור אינו פעיל, 20.4.2019)
- ^ ניתן לראות את מקומו בדירוג של Washington and Lee Law School, הפקולטה למשפטים ע"ש יוסף בוכמן כאן, תוך סימון non us
- ^ א. צבי, 1650 סטודנטים חונכים הערב בנין שלוחת האוניברסיטה בתל אביב, מעריב, 30 באוקטובר 1961
- ^ חן מענית, פרופ' שרון חנס מונה לדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, באתר גלובס, 21 בפברואר 2017
- ^ דרור פויר, אלף עורכי דין בחדר אחד, באתר גלובס, 27 במאי 2010
- ^ הוועדה להערכת תוכניות לימודי משפטים, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ ShanghaiRanking's Global Ranking of Academic Subjects 2019 - Law
- ^ World University Rankings 2020 by subject: law, Times Higher Education (THE), 2019-10-29 (באנגלית)
31598346הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב