גשור
קובץ:קיבוץ גשור.jpg | |
מדינה | ישראל ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | גולן |
גובה ממוצע[1] | 347 מטר |
תאריך ייסוד | 1976 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 321 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.9% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה) | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
גְּשׁוּר הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי הממוקם בדרום רמת הגולן, בגובה של 345 מטרים מעל פני הים, בסמוך לנחל סמך. היישוב קרוי על שם הממלכה ההיסטורית - ממלכת גשור ששכנה באזור הגולן בתקופת המקרא.
נח"ל גשור
היאחזות נח"ל גשור הוקמה ב-8 באפריל 1968[3] על ידי שני גרעינים של השומר הצעיר מדרום להר פרס ליד צומת רפיד, והיה אז נקודת היישוב המזרחית ביותר בישראל. טקס רשמי לציון הקמת ההיאחזות התקיים לאחר חצי שנה באוקטובר 1968[4]. ההיאחזות שכנה באופן ארעי בבסיס של חיל האספקה הסורי עד לסיום הקמת נקודת הקבע שלה[5]. במקום היו מבנה גדול ושני צריפים שהיוו את כל ההיאחזות. במרץ 1970 כבר הייתה ההיאחזות בנקודת הקבע שלה למרגלות תל פארס[6]. בינואר 1970 חוברה ההיאחזות לרשת הטלפון[7].
ההיאחזות סבלה מהפגזות ויריות מסוריה[8][9]. ביוני 1970 נהרגה אחת מחיילות ההיאחזות מהפגזה פתאומית שגם גרמה נזק כבד לבתי היישוב[10]. בעקבות ההפגזה נחפרו תעלות בתוך היישוב ונבנו מבנים חדשים במקום אלו שניזוקו קשות[11]. בניית המבנים הושלמה בפברואר 1971[12].
אזרוח היישוב נדחה על ידי תנועת הקיבוץ הארצי בגלל אי רצונה להקים יישובי קבע בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים[13]. חברי הגרעין במקום התווכחו ביניהם האם ראוי לאזרח את המקום[14]. במרץ 1973 הוחלט לאזרח את היאחזות גשור[15] ובמאי 1973 הוקצה שטח להקמת היישוב האזרחי במקומו הנוכחי, צפונית מזרחית לקיבוץ אפיק[16]. באוקטובר 1973 הבטיח שר השיכון שבניית מבני הקבע של היישוב תחל עוד באותה שנה תקציבית[17]. עם פרוץ המלחמה פונתה ההיאחזות[18] ובחודשים שלאחר מכן שימשה את חיילי צה"ל שנערכו ברמה[19]. חיילי הנח"ל לא שבו אל ההיאחזות לאור הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, על פיה נכלל צומת רפיד בשטח המפורז. אולם התוכניות להקים את יישוב הקבע גשור נמשכו[20]. ב-30 ביוני 1974 אישרה מועצת הקיבוץ הארצי להתיישב בגשור במיקומו החדש[21].
קיבוץ גשור
הגרעין של מקימי היישוב האזרחי גשור התיישב במחנה פיק ב־15 באפריל 1975, ועבר למקומו הנוכחי ב־22 בנובמבר 1976. בשנת 1979 יצא הקיבוץ למסע פרסום לגיוס חברים נוספים[22]
כלכלת היישוב מבוססת על חקלאות שלחין (ענבים לייצור יין, אבוקדו, תפוחים), כותנה וכן גידול בקר לבשר ולולי עופות לפיטום. חלק מחברי הקיבוץ עובדים במפעל בת של טל-דור (בשיתוף עם קיבוץ עין דור) המייצר כבלי חשמל למטוסים.
לקריאה נוספת
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אהרן בר, ההתיישבות בארץ־ישראל מאז מלחמת ששת הימים: יהודה ושומרון, עמ' 48
- ^ היאחזות נח"ל גשור התנחלה ברמת הגולן, דבר, 11 באוקטובר 1968
- ^ אלעד ולפיד - שני גרעיני נח"ל התנחלו אתמול במרכז הרמה, מעריב, 11 באוקטובר 1968
- ^ דב גולדשטיין, גשור בגבול הסורי, מעריב, 20 במרץ 1970
- ^ ישובי הגולן חוברו לרשת הטלפון הארצית, דבר, 25 בינואר 1970
- ^ בסיסי ח"א תקפו בסיס חבלנים בירדן, מעריב, 13 באוקטובר 1969
- ^ הסורים הפגיזו ישובים ברמת הגולן, דבר, 12 בפברואר 1974
- ^ הסורים פתחו בהפגזה פתאומית, מעריב, 9 ביוני 1970
- ^ צבי מגן, משקי רמת הגולן מגדלים זרעים משובחים לייצוא, דבר, 14 באוגוסט 1970
- ^ נח"ל גשור למגורי קבע, דבר, 3 בפברואר 1971
נחל גשור למגורי קבע, דבר, 19 בפברואר 1971 - ^ מנחם רהט, מי בולם את ההתיישבות בגולן?, מעריב, 25 באוגוסט 1969
- ^ נחל גשור - נלהבים ומתלבטים, דבר, 2 ביוני 1972
- ^ השומר הצעיר מתאזרח ברמת הגולן, מעריב, 13 במרץ 1973
- ^ אותר שטח בגולן, מעריב, 22 במאי 1973
- ^ 14 מתוך 17 יישובי רמת הגולן נכנסו למגורי קבע, דבר, 5 באוקטובר 1973
- ^ דוד שליו, מפוני רמת הגולן מחכים לרגע שיורשו לשוב לבתיהם, דבר, 8 באוקטובר 1973
- ^ מ"מ, הטלפון נותק בהיאחזות, דבר, 17 בינואר 1974
- ^ עוד השנה: 4 ישובים חדשים יוקמו בגולן, דבר, 4 ביוני 1974
- ^ הקיבוץ הארצי: התיישבות בגשור, דבר, 1 ביולי 1974
- ^ קיבוץ גשור, מעריב, 29 במאי 1979
|