חיים לאחר המוות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים שאחרי המוות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, או לאחר המוות. בדרך כלל מדובר על השארות הנפש, אך לעיתים מדובר גם בקיום גופני לאחר המוות.

העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום הדת, הרוחניות והמיסטיקה. חיים לאחר המוות לא נצפו במחקרים מדעיים, אולם קיימות עדויות רבות של חוויות סף מוות (שנחקרו על ידי ריימונד מודי,[1] פים ואן לומל[2], פני סרטורי[3][4] ואחרים) שיש הרואים בהן הוכחה לקיום התופעה, ואחרים מפרשים אותן כאשליות הנובעות מסיבות שונות.[5][6]

גלגול נשמות

ערך מורחב – גלגול נשמות

אדם (או נשמתו) הם סך ידע שהצטבר ממצבי קיום אחרים, לפני שנולד בגלגול הנוכחי. היות שהנשמה היא נצחית, היא תכיר עוד מצבי קיום אנושיים, אחרי סיום חייה הנוכחיים. אמונה זאת מניחה קיומו של רצף, זרם של תודעה, הנמשך נצחית.

הנשמה יכולה לעבור לבן אדם אחר, לחיה, או אפילו לצמח.

ביהדות

ערכים מורחבים – השארת הנפש, עולם הבא

בתנ"ך

רעיון החיים שלאחר המוות מרומז מספר פעמים במקרא[7], ביניהם הרעיון מרומז בלשון הפסוק, ”אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם[8], אף על פי שהאבות כבר לא היו בחיים באותה עת.

תיאור של חיים לאחר המוות מופיע גם בתנ"ך בפגישתו של שאול המלך עם שמואל הנביא שכבר מת בתיווכה של המעלה באוב. שאול שומע ולא רואה את שמואל ועל כן שואל את בעלת האוב הטוענת שראתה כיצד נראה. בעלת האוב נותנת לשאול תיאור המתאים לפי הכרתו בחייו ואז שאול מצליח לקבל תקשור שאינו חדש לו לפי תורתו: "למה הרגזתני להעלות אותי?", שאול הצטדק כי מצבו המדיני והביטחוני קשה מאוד. בתום השיחה מבטיח שמואל לשאול כי הוא ימות למחרת והוא יהיה במחיצתו של שמואל במילים האלו: "ומחר אתה ובניך עמי". שאול יוצא למלחמה למרות דברי שמואל, מתוך רצון להגיע למחיצתו של שמואל בגן עדן.

תיאור נוסף מופיע בחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, שם מתואר תהליך של חזרה לחיים של מתים שכבר הפכו לעצמות והתפזרו במקומות רחוקים, בהמשך גם מתנבא יחזקאל בשם ה': ”לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֶלֹקִים הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.” (ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק י"ב) לפי פירוש אחד בתלמוד[9] הנבואה היא על תחיית מתים עתידית, לפי פירושים אחרים מדובר בתיאור של אירוע שהתרחש במציאות לעיני הנביא יחזקאל.

מקור נוסף לחיים לאחר המוות בתנ"ך נמצא בנבואת דניאל: ”וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.” (ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק ב') בנבואה זו מתאר המלאך לדניאל כי חלק מאלו שישובו לחיות לאחר מותם יחיו חיי עולם, וחלקם יהיו לחרפות לדראון עולם.

שלמה המלך בקהלת קובע גם הוא: ”וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.” (מגילת קהלת, פרק י"ב, פסוק ז').

תפיסת חז"ל

חז"ל תיארו את משך החיים בעולם הזה כאל תחנה זמנית בלבד, בדרך לעולם הבא; תחנה זמנית שיש למצותה באופן הראוי, על ידי קיום המצוות והליכה בדרכי ה'.   


מעידה על כך, למשל, הפיסקה בפרקי אבות:

רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין.   הוא היה אומר: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה.

פרקי אבות, פרק ד', 16-17

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתיתיהו מתאר את אמונת העולם הבא אצל האיסיים כאמונה שאיננה כורכת איתה את תחיית המתים (תחיית הגופות):

מושרשת אצלם הדעה שרק הגוף כלה... אבל הנפשות חיות לעולם וקיימות לעד... מיד כשהן משתחררות מכבלי הבשר, הן שמחות ועולות מעלה מעלה כאילו נעשו בנות חורין משעבוד ארוך. דעתם דומה לזו של בני יון כי מעון יש מעבר לאוקיינוס שהוא מזומן לנפשות נעלות

הפרושים, לפי אותו מקור, מאמינים בנוסף לכך בחזרת הנשמות אל תוך הגופות, וביחס לצדוקים, כהני המקדש, הוא מעיד:

ובעניין קיום הנפש אחר המוות, עונש ושכר בעולם התחתון, אין להם עניין בכל אלה הדברים

שם

תקופת הראשונים

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי אופן התנהלות הדברים בעולם הבא:

  • לשיטת הרמב"ם וסיעתו: העולם הבא הוא עולם רוחני לחלוטין, ללא הגוף.

חיים אלו--לפי שאין עימהם מוות, שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף, נקראו צרור החיים, שנאמר "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים"[10]. וזה הוא השכר שאין שכר למעלה ממנו, והטובה שאין אחריה טובה; והיא שהתאוו כל הנביאים.

משנה תורה, הלכות תשובה פרק ח'
  • לשיטת רס"ג וסיעתו: בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.

מעבר להישארות הנפש, אחת ממרכיבי האמונה בדת היהודית היא האמונה בקימת המתים לתחייה, בעתיד.

ברפואה המודרנית

הרפואה המודרנית מציגה שתי דרכים שיש בהן מימוש מסוים של חיים לאחר המוות:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • משה גרנות, המוות והנצח, הוצאת אור-עם, תל אביב, 1977
  • ריימונד א. מודי (הבן), החיים שאחרי החיים, הוצאת עדן, תל אביב, 1986
  • קיית קמפבל, גוף ונפש, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 1983
  • סוגיאל רינפוצ'ה, ספר המתים והחיים הטיבטי, הוצאת גל, הרצליה, 1996

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים לאחר המוות בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26317569חיים לאחר המוות